מעורבות השרירים החוץ-עיניים הינה טיפוסית ל- thyroid-related Orbitopathy ושכיחה במיוחד מעורבות הרקטוס התחתון והמדיאלי. כתוצאה מכך מתפתחת פזילה רסטריקטיבית אשר יכולה לגרום לעליית הלחץ התוך עייני הן במבט פרימרי או במבט כלפי מעלה. הסיבות לעליית לחץ תוך-עייני במצבים כאלה יכולות להיות כל אחת מחמש האפשרויות שלהלן: גלאוקומה פתוחת זוית שקיימת יחד עם מחלת התירואיד, השפעה מכנית של השרירים החוץ עיניים, עליית לחץ ורידי אפיסקלרלי כתוצאה מהגודש הארובתי, לחץ ישיר על אחורי העיניים מהרקמות הארובתיות הנפוחות, ושקיעה מוגברת של מוקופוליסכרידים בטרבקולום.
הטיפול בפזילה רסטריקטיבית באורביטופתיה המלווה מחלת תירואיד באמצעות הזרקות טוקסין בוטולינום A תואר כבר בעבר וגרם לשיפור בתנועתיות העיניים, הפחתת דיפלופיה והקטנת מידת השחרור של השרירים muscle recession שנדרש בעת התערבות ניתוחית. מאידך לא ניבדק עד עתה השפעת טיפול זה על הלחץ התוך עייני בחולים אלה. היבט זה של הטיפול נבחן על ידי חוקרים מ- Thyroid Eye Center מ- Hamilton Glaucoma Center וממחלקות העיניים והעצבים של האוניברסיטה של קליפורניה בסן-דייגו. (5)
העבודה היתה רטרוספקטיבית. נבדקו הרישומים הרפואיים של 8 חולים עם restrictive myopathy secondary to thyroid related Orbitopathy שעברו הזרקות בוטולינום מדצמבר 1997 ועד דצמבר 1998. במיוחד נבדקו הרישומים של הלחץ התוך עייני לפני ולאחר ההזרקות כפי שנמדד הן במבט פרימארי והן במבט כלפי מעלה. המדידות בוצעו באופן גלוי באמצעות טונומטר אפלנציה של גולדמן.
נמצאה ירידה משמעותית מבחינה סטטיסטית של הלחץ התוך-עייני 2 עד 6 שבועות לאחר הזרקת טוקסין בוטולינום נמצאה במבט כלפי מעלה ובמבט פרימארי וכלפי מעלה כאחד כעבור 2 עד 4 חודשים לאחר ההזרקה.
הלחץ הממוצע לפני ההזרקה היה 21.4 מ”מ כספית במבט פרימארי ו- 29.9 מ”מ כספית במבט למעלה. 2 עד 6 שבועות לאחר ההזרקה הלחץ הממוצע במבט פרימארי היה 19.2 מ”מ כספית ו- 25.1 מ”מ כספית במבט למעלה. 2 עד 4 חודשים לאחר ההזרקה הלחץ הממוצע במבט פרימארי היה 19.3 מ”מ כספית ו- 27.7 מ”מ כספית במבט למעלה. בששה חולים נצפתה הטבה בסטיית העיניים שליוותה את הירידה בלחץ התוך-עייני. בשני חולים לא היה הבדל בלחץ התוך-עייני או בפזילה בעקבות הזרקות טוקסין בוטולינום.
המסקנה הייתה שהזרקות טוקסין בוטולינום יוצרות השפעה משנית של הורדת הלחץ התוך עייני בחולים עם אורביטופתיה רסטריקטיבית המלווה מחלת תירואיד.
- אבחנות: כלכלת בריאות
- קטגוריות: מאמרים
מידע נוסף לעיונך
כתבות בנושאים דומים
האם המהפכה הטיפולית בהשמנת יתר תפרוץ את חומת הכלכלה? פרופ' רז ופרופ' שטרן
לפניכם הרצאה ודיון שהתקיים בין פרופ’ איתמר רז ופרופ’ נפתלי שטרן בנושא השפעות החידושים הטיפוליים בתחום ההשמנה.
בעקבות המלצות ועדת הסל - ראיון מיוחד עם פרופ' נדב דווידוביץ
על רקע פרסום המלצות ועדת הסל ביקשנו לבדוק עם פרופ’ נדב דווידוביץ, חבר בוועדת הסל, כמה סוגיות שקשורות למתודולוגיה ולאופן קבלת ההחלטות בוועדה.
מאזן עלות-תועלת של הטיפול ב-Dapagliflozin במחלת כליות כרונית (Clin J Am Soc Nephrol)
אנליזה חדשה של מחקר הCKD-DAPA מראה שהטיפול ב-dapagliflozin (פורסיגה) במחלת כליות כרונית הינו משתלם מבחינת מאזן עלות-תועלת בבריטניה, גרמניה וספרד. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי מחלת כליות כרונית (Chronic Kidney Disease CKD) מהווה נטל משמעותי על המטופלים ועל שירותי הבריאות, בעיקר בהגעה לאי ספיקת כליות סופנית כשהמטופלים נדרשים לטיפול כלייתי חליפי. מחקר ה-DAPA-CKD הראה שהטיפול ב-dapagliflozin, […]
איך זה עבר בשקט ומתחת לרדאר? עלות ההשמנה בישראל - 20 מיליארד ש''ח לשנה (הודעת החברה להשמנה)
כבר לפני יותר משנה הושלם דו”ח מקיף, המנתח את השלכות מחלת ההשמנה על חוסן מדינת ישראל, עם השוואות לעולם ותכנית ברורה למדיניות בריאות מסודרת ולרגולציה מותאמת. נחשף היופ, בתום הכנס השנתי של החברה הישראלית לחקר וטיפול בהשמנת יתר של הר”י ד”ר דרור דיקר (בתמונה) : “נהוג להתחמק מדיון אמיתי במחלת ההשמנה, בשל סטיגמה […]
ארגוני הרוקחים הגישו בג''צ בשל סירוב משרד הבריאות להכליל שירותי ייעוץ רוקחי יזום בסל הבריאות
קואליציית ארגוני הרוקחות הגישה הבוקר עתירה לבג”ץ בנושא סירוב משרד הבריאות להכליל שירותי ייעוץ רוקחי יזום בסל הבריאות, בטענה שהייעוץ הינו כבר חלק מהסל. ארגון הרוקחות הגיש את הייעוץ התרופתי היזום כטכנולוגיה להכללה בסל שירותי הבריאות הממלכתי לשנת 2023. מטרת השירות הינה לאפשר לרוקחים במפגש ייעודי עם מטופלים, שלא אגב ניפוק תרופה מסוימת, לבצע הדרכת […]
ב-2021 היקף התמיכות בקופות החולים הסתכם בכ-7 מיליארד ש''ח, מהם 2.7 בגין הוצאות הקורונה (דו''ח משרד הבריאות)
משרד הבריאות מפרסם דוח מסכם על פעילות קופות החולים לשנת 2021 היקף התמיכות בקופות החולים הסתכם לסך של כ-7 מיליארד ש”ח, המהווים כ-12% מעלות סל הבריאות. מתוך סכום זה כ-2.7 מיליארד ש”ח הם תמיכות בגין הוצאות הקורונה. השתתפויות עצמיות ממבוטחים בסל בגין שירותים עלו בשיעור של 6.1% כללית ומכבי מציגות הון עצמי חיובי, לעומת מאוחדת […]
הורביץ בישיבה הראשונה של ועדת הסל: לראשונה תקציב הרחבת הסל מקובע במסגרת תקציב המדינה
דיון פתיחה של הוועדה הציבורית להרחבת סל שירותי הבריאות לשנת 2023 היום (ראשון ה-18.9.22) התכנסה הוועדה הציבורית להרחבת סל שירותי הבריאות לשנת 2023 לישיבתה הראשונה במשרד הבריאות במרכז הרפואי שיבא תל השומר בהשתתפות שר הבריאות, ניצן הורוביץ ומנכ”ל משרד הבריאות פרופ’ נחמן אש. שר הבריאות, ניצן הורוביץ: “בבסיס עבודת הוועדה, ובעצם מהות עבודתה, היא מימוש […]
שרי הבריאות והאוצר מינו את ועדת סל התרופות לשנת 2023
שר הבריאות, ניצן הורוביץ, ושר האוצר, אביגדור ליברמן מינו את הוועדה הציבורית שתמליץ למועצת הבריאות ולממשלה על תוספת תרופות, טכנולוגיות רפואיות והשירותים לסל שירותי הבריאות בשנת 2023. תקציב עדכון הסל יעמוד על 550 מיליון ש”ח. להלן חברי ועדת הסל לשנת 2023: • יו״ר הוועדה: פרופ׳ דינה בן יהודה, מנהלת האגף ההמטולוגי, בי”ח הדסה ודיקן הפקולטה לרפואה, […]
משרד הבריאות מפרסם דוח פיננסי של מערך האשפוז הכללי ציבורי בישראל לשנת 2019
השבוע מפרסם משרד הבריאות דוח הסוקר את פעילות 27 בתי החולים הכלליים-ציבוריים בשנת 2019. הסקירה מתמקדת בנקודות הדמיון והשוני בין בתי החולים, תוך מתן דגש על הבדלי הבעלות, גודל המוסד והמחוז בו שוכן בית החולים. מטרתו של הדוח היא ליצור תשתית השוואתית העוקבת אחר פעילות בתי החולים ומעריכה את ביצועיהם הפיננסים באופן שקוף. הדוח מופץ […]
e-Med Tools
קצר קולע וממוקד
e-Med סמינרים
אי-מד תחקירים
Medscape Tools
Journal Club
מרכזי מידע ושירות
Facebook
מידע למפרסם
מאגר תרופות
מאגר אנשי המקצוע
אינדקס שימושי
חדשות משה"ב
eMed HealthClub
מחקרים קליניים
השאירו תגובה
רוצה להצטרף לדיון?תרגישו חופשי לתרום!