פיסת עור מהונדסת גנטית במקום זריקות תכופות?

האם יהיה ניתן להשתיל פיסת עור מהונדסת גנטית על גבי העור ובכך לצמצמם את תכיפות הזריקות למטופל, או יותר מזה, ליצור מיקרו- איברים להשתלה? על פי הידיעה המעניינית באתר עיתון “הארץ” מאת מרית סלווין נראה שכן: 

במעבדה של פרופ’ מיטראני באוניברסיטה העברית מפתחים בשנים האחרונות טכנולוגיה שבעזרתה מגדלים מחוץ לגוף וגם בתוכו רקמות זעירות, שיכולות לתפקד כמו איברי הגוף. הרקמות מצליחות לשמור על המבנה שלהן, בעזרתן יש מעבר טוב של גזים וחומרי הזנה אחרים בין תאים, וכך בעצם מתפקדות כמיקרו איברים,מתוחזקות כמו איבר שלם, ומתקיימות גם מחוץ לגוף לפרק זמן ארוך. 

במעבדה הצליחו ליצור מיקרו איברים של ריאה, כבד ועור שתחזקו את עצמם ויצרו מערכת ומבנה קבוע וביטוי של גנים הפועלים באיברים הללו. במידה והטכנולוגיה תמשיך להתפתח ייתכו ויוכלו ליצור איברים מלאכותיים לפרקי זמן קצובים, עד מציאת איבר להשתלה, או כדרכי שיקום לאיבר פגוע.

פתרון נוסף שיוכל להתקיים בעזרתה היא הפיכת הרקמה למעין משאבה  המפרישה חלבונים  בתוך הגוף לשם שיקום וריפוי: דרך הריפוי במחלות מסויומות היא תרופות המורכבות מחלבונים. מתן חלבונים הוא מסובך מאחר שהם מתפרקים במערכת העיכול ובמידה והם מוחדרים בהזרקה יש קושי בטיפול ובבקרת המינון (במידה והמינון גבוה הוא יכול להיות רעיל),ולעיתים החומר כבר מגיע לאיזור המיועד שהוא מהול ולא יעיל.  בניסוי שנעשה בעכברים, הוחדרו לרקמות ממקור אנושי גנים המקודדים להורמון אריטרופויטין (הורמון שחסר למשל לחולים עם אי ספיקת כליות המחכים להשתלה). את הגן הרכיבו לתוך נגיף והחדירו אותו לתוך פיסת עור.  פיסות העור שהושתלו הפרישו את ההורמון בתוך גופם של העכברים והגבירו את ייצור כדוריות הדם האדומות.  נבדקו בניסויים אחרים גם גנים נוספים, ובכל המקרים הגן החדש תפקד כראוי ותאי העור הפרישו את החלבונים הדרושים בגופם של העכברים .  עתה מצפים לאישורים להחלת הניסויי הקליני בבני אדם.

לידיעה המפורטת באתר “הארץ”

0 תגובות

השאירו תגובה

רוצה להצטרף לדיון?
תרגישו חופשי לתרום!

כתיבת תגובה

מידע נוסף לעיונך

כתבות בנושאים דומים