רמות גבוהות של D-dimer מעידות על סיכון מוגבר להישנות אירוע תרומבו-אמבולי ורידי

 

לאחר אירוע ראשון של תרומבו-אמבוליזם ורידי, venous thromboembolism (VTE), מטופלים עם רמת D-dimer נמוכה מ-250 ng/mL, לאחר הפסקת הטיפול האנטי-קואגולנטי במתן פומי, נמצאים בסיכון נמוך לחזרת ה-VTE, כך עולה ממחקר פרוספקטיבי שפורסם ב-JAMA בגיליון ה-27 באוגוסט.

בטיפול באירוע תרומבואמבולי יש לשקול את הסיכון שבטיפול ממושך בנוגדי קרישה אל מול הסיכון של חזרת האירוע, האבחון של תרומבופיליה (thrombophilia) נרחבת הוא מורכב.

מטרת מחקר זה לבחון האם רמת ה- D-dimerמהווה מדד טוב לקיום תרומבופיליה מולטי-פקטורלית. החוקרים עקבו אחר 610 מטופלים עם אירוע ראשון של VTE ספונטני שטופלו במשך 3 חודשים לפחות (בממוצע 8 חודשים) בטיפול אנטי-קואגולנטי פומי.

המטופלים עברו בדיקות הדמיה תקופתיות במשך תקופת מעקב ממוצעת של כ-38 חודשים לאחר הפסקת הטיפול בנוגדי קרישה.

ב-54 מטופלים היתה הישנות של אירוע VTE וב-25 נוספים היה תסחיף ריאתי (PE), הסיכון המצטבר של אירוע VTE חוזר כעבור שנתיים היה 3.7% ב-209 המטופלים עם רמות D-dimer נמוכות מ-250 ng/mL, ו-11.5% באלו עם רמות גבוהות יותר. כלומר הסיכון היחסי היה נמוך ב-60% כאשר הרמות היו נמוכות.

במטופלים עם רמת D-dimer נמוכה יתכן שאין צורך בסקירה נרחבת לאיתור גורמי סיכון תרומבופיליים, מסכמים החוקרים.

JAMA 2003;290:1071-1074

לידיעה במדסקייפ

0 תגובות

השאירו תגובה

רוצה להצטרף לדיון?
תרגישו חופשי לתרום!

כתיבת תגובה

מידע נוסף לעיונך

כתבות בנושאים דומים

התכנים המוצגים באתר זה מיועדים לאנשי צוות רפואי בלבד

אם כבר נרשמת, יש להקליד את פרטי הזיהוי שלך