במחקר COMMANDER HF, הטיפול ב- Rivaroxaban (קסרלטו) ככל הנראה לא הוביל להתקדמות אי-ספיקת לב, אך ייתכן כי הטיפול הפחית את הסיכון לאירועים תרומבואמבוליים, כך עולה מניתוח פוסט-הוק שתוצאותיו הוצגו במהלך הכנס השנתי מטעם ה-American Heart Association.
ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי במחקרים שפורסמו לאחרונה, טיפול ב- Rivaroxaban במינון נמוך הוביל לשיפור התוצאות בחולים עם מחלת עורקים כלילית. עם זאת, במחקר COMMANDER HF, שכלל חולים עם אי-ספיקת לב כרונית, מחלת עורקים כלילית ומקצב סינוס, הטיפול ב- Rivaroxaban לא הפחית משמעותית את התוצא העיקרי של תמותה מכל-סיבה, אירוע מוחי ואוטם שריר הלב, רמז לכך שאירועים בתיווך תרומבין לא היו המניע העיקרי לתוצאות שפורסמו באוכלוסיית חולי אי-ספיקת לב בסיכון גבוה. ללא תלות בזאת, אירועים תרומבואמבוליים עדיין אירעו לעיתים קרובות במחקר COMMANDER-HF והחוקרים ביקשו לקבוע אם Rivaroxaban במינון נמוך הפחית הופעת אירועים אלו.
במחקר COMMANDER HF נכללו 5,022 חולים עם אי-ספיקת לב כרונית, מקטע פליטה של חדר שמאל של עד 40%, מחלת עורקים כלילית, ריכוז מוגבר של חלבונים נטריאורטיים בדם וללא פרפור פרוזדורים. החולים חולקו באקראי לטיפול ב- Rivaroxaban במינון 2.5 מ”ג, פעמיים ביום, או פלסבו תואם, בנוסף לטיפול סטנדרטי, לאחר אירוע של החמרת אי-ספיקת לב.
במהלך חציון מעקב של 21.1 חודשים תועדו 718 אירועים תרומבוטיים (כולל אוטם לבבי פטאלי ולא-פטאלי, אירוע מוחי לא-המורגי פטאלי ולא-פטאלי, מוות פתאומי או ללא עדים, פקקת ורידים עמוקים ותסחיף ריאתי תסמיני).
הטיפול ב- Rivaroxaban הפחית את הזמן עד לאירוע תרומבוטי ראשון מ-15.5% ל-13.1% (יחס סיכון של 0.83, p=0.013) בעיקר משני להפחתת אוטם לבבי לא-פטאלי (יחס סיכון של 0.70,p=0.026) ואירוע מוחי לא-המורגי, לא-פטאלי (יחס סיכון של 0.59, p=0.017).
ממצאי המחקר מעידים כי Rivaroxaban במינון נמוך עשוי להפחית את הסיכון לאירועים תרומבוטיים, המופיעים לעיתים קרובות בחולי אי-ספיקת לב. הם גם מעלים את האפשרות כי הממצאים במחקר COMMANDER HF היו נייטראלים מאחר והתוצא העיקרי נבע מאירועי אי-ספיקת לב, שלא בתיווך תרומבין ולכן לא הושפעו מהטיפול ב- Rivaroxaban.
מתוך כנס ה-AHA
השאירו תגובה
רוצה להצטרף לדיון?תרגישו חופשי לתרום!