השימוש בגלולות למניעת הריון הביא לשינוי למהפכה בריאותית וחברתית בחיי הנשים. עם זאת, מזה זמן הועלו ספקות לגבי בטיחות השימוש בגלולות בכלל, וההקשר לסרטן השד בפרט.

 בעבודה שפורסמה ב- 1986 (CASH Cancer And Steroid Hormones ) לא נמצא קשר בין השימוש בגלולות לסרטן השד.

אולם , ב- 1996 התפרסם – Meta-Analysis של עבודות אפדימיולוגיות העוסק בסיכון לסרטן השד בנשים המשתמשות בגלולות למניעת הריון.

 מעבודות אלו עולה כי הסיכון לסרטן שד עולה במידה מועטה בזמן השימוש בגלולות (פי 1.24) וב- 10 השנים שלאחר הפסקת השימוש. לאחר 10 שנים מהפסקת נטילת הגלולות לא נמצא סיכון מוגבר לתחלואה בסרטן השד.

 אולם, עבודות אלו התפרסו במהלך ה- 25 השנים האחרונות. כיום, עם עלייה דרסטית במספר המשתמשות בגלולות שהגיעו ל”גילאי סרטן השד” עולה הצורך ברענון שאלה זו.

 מחקר זה הנקרא( Women’s CARE (Women Contraceptive And Reproductive בודק את הסיכון היחסי לתחלואת שאת השד בנשים בגילאי 35-64 אשר נטלו בעברן גלולות למניעת הריון (לעומת קבוצת ביקורת).

 · מחקר זה הינו רב-מרכזי.

 · המחקר בוצע בשיטת Case-Control Study.

· לקבוצת המחקר (Case) גוייסו נשים בגילאים 35-64 אשר אובחנו כלוקות בסרטן שד פולשני בשנים 1994-1998 . סה”כ נמצאו 5982 נשים מתאימות, מהן רואיינו 4575 נשים.

· לקבוצת הביקורת (Control) גוייסו נשים שאינן לוקות בסרטן השד מהאזור הגיאוגרפי ומהגיל של הנשים בקבוצת המחקר. שיטת הגיוס הייתה על-ידי חיוג טלפוני אקראי. סה”כ נמצאו 5956 נשים, מהן רואיינו 4682 נשים.

 · תכשירי הגלולות למינהן חולקו לפי: כמות האסטרוגן (ethinyl estradiol מעל 50mcg = מינון גבוה, מתחת למינון זה = מינון נמוך), וסוג הפרוגסטינים.

 נתונים דמוגרפים כגון גיל, גיל תחילת הווסת ומוצא (צבע עור) לא היה שונה בין הקבוצות. קבוצת המחקר (חולות) התאפיינה (באופן מובהק):

· בשיעור גבוה יותר של נשים עם סיפור של סרטן במשפחה (17% לעומת 9.7% )

 · הריון ראשון בגיל מעט יותר מבוגר (23.1±5.3 לעומת 22.9±5.3)

· מספר קטן יותר של הריונות שהגיעו למועד (2.1±1.6 לעומת 2.3±1.7)

· שיעור מעט יותר גבוה של נשים פרה-מנופאוזליות ושיעור נמוך יותר של שימוש ב- HRT .

 סה”כ 77% מקבוצת המחקר ו- 79% מקבוצת הביקורת השתמשו אי-פעם בגלולות למניעת הריון.

 הסיכון היחסי המחושב לסרטן שד בקרב אלו שהשתמשו אי-פעם בגלולות לעומת נשים שלא השתמשו הוא 0.9 (CI 0.8-1.0) .

 יתר-על-כן, נשים שהשתמשו רק בסוג אחד של גלולות (Monophasic or Multiphsic ) היה קטן יותר משל נשים שלא השתמשו בגלולות.

 גם בפילוח הנשים לאלו אשר השתמשו בגלולות בעבר ונשים אשר משתמשות בגלולות בהווה ובעבר הקרוב לא נמצא סיכון מוגבר לסרטן השחלה.

 בבדיקת משך השימוש בגלולות וגיל התחלת השימוש בתכשירים אלו לא נמצא כל הבדל בסיכון היחסי (שלא היה קיים) למחלת סרטן השד קריא, גם נשים עם שימוש ממושך, כמו נשים עם שימוש קצר טווח, לא היו בסיכון יתר לסרטן השד.

יש לציין כי נשים מבוגרות (גילאי 45-64) אשר השתמשו בתכשירים עם רמת אסטרוגן נמוכה היו בסיכון מעט מוגבר (OR=1.5 CI=0.9-2.6) אם כי לא מובהק סטטיסטית.

 לא נמצא הבדל בסיכון ללקות בסרטן השד בתלות בסוג הפרוגסטין או במינון המרכיב האסטרוגני שבתכשיר.

 בדומה למקובל בספרות, נשים עם סרטן השד אופיינו בקרבה משפחתית לחולות סרטן אחרות ובהריון ראשון בגיל מבוגר יותר.

עם זאת, השימוש בגלולות לא נמצא כמגביר את הסיכון לסרטן גם בקרב בנות גורמי סיכון אלו.

יש לציין כי אחד השימושים המקובלים בעולם לגלולות מתן סימפטומטי בשנים ה- Perimenopausal לא נבדק היטב במחקר זה עקב מיעוט הנשים אשר החלו שימוש בגלולות לאחר גיל 40 .

 לסיכום, בניגוד ל- Meta-Analysis של העבודות האפידמיולוגיות הקודמות, לא נמצא כי גלולות מעלות את הסיכון לסרטן השד (אף לא במשתמשות בהווה או אלו שהפסיקו לא מכבר).

 בניגוד לפרסומים קודמים (שהצביעו על סיכון פי- 3 בגלולות עם מינון אסטרוגני גבוה), הסיכון לסרטן השד איננו מוגבר אף בנשים עם סיפור משפחתי של סרטן השד.

 עם זאת, יש לזכור כי הסיכון היחסי לא נבדק ספציפית בנשים עם BRCA חיובי. 

 ,Polly A. Marchbanks,Oral Contraceptives and the Risk of Breast Cancer