אשה צעירה אושפזה בבית חולים ליולדות לצורך גרימת הפלה מתוכננת, בשל היות העובר שברחמה מת. במועד האשפוז היתה האשה בשבוע ה 18 להריונה. רחמה היה מצולק כתוצאה משני ניתוחים קיסריים קודמים, וכן, היה ידוע על שלית פתח (פלצנטה פרביה). ההפלה שבוצעה בשיטת לאודון, הסתבכה ובסיומה נותרה האשה ללא רחם.
האשה ובעלה הגישו, לבית המשפט המחוזי, תביעה על רשלנות רפואית. תביעתם נדחתה. הזוג עירער לביהמ"ש העליון. בעירעור נטען כי לאור מצבה המיוחד של המערערת, שרחמה היה מצולק משני ניתוחים קיסריים קודמים, ואובחנה אצלה שלית פתח חלקית, נקיטה בשיטת טיפול משולבת של הכנסת קטטר עם בלון ומתן פיטוצין, מהוה טיפול רשלני של רופאי בית החולים. על פי הטענה, במצבה הפתולוגי המיוחד של המערערת, ולנוכח ה"אפשרות הסטטיסטית" שהתובעת סובלת גם משליה דבוקה, היה על הרופאים לשקול שיטות אחרות לסיום ההריון.
ביהמ"ש העליון קבל את העירעור בקובעו : " כי רשלנות המשיבים הינה כפולה. רופאי בית החולים נקטו בשיטת הטיפול השגרתית בבית החולים ללא בחינת התאמתה של שיטה זו למצבה הפתולוגי המיוחד של המערערת וללא בחינת אפשרויות טיפול חלופיות, וביצוע ההפלה על פי השיטה המקובלת נעשה ללא השגחה צמודה של רופא מומחה, כפי שנדרש בטיפול כזה.".
בכתבה הקודמת הודגש כי עוולת הרשלנות (על פי סעיפים 36-35 לפקודת הנזיקין) מחייבת התקיימותם של 4 תנאים :
1. קיומה של חובת זהירות כלפי הניזוק. (חובה זו מתקיימת תמיד בין רופא למטופלו מתוקף היווצרות "יחסי שכנות" ביניהם).
2. הפרה של חובת הזהירות.
3. גרימת נזק.
4. התקימותו של קשר סיבתי בין הפרת החובה לנזק.
חובת הזהירות נקבעת על פי היכולת הטכנית (האם ניתן) והנורמטיבית (האם צריך) לצפות את הנזק. בסופו של דבר, היא נקבעת על ידי בית המשפט על פי שיקולים של מדיניות משפטית, ולמעשה מגדירה מי הוא האדם הסביר, או מי הוא הרופא הסביר בנסיבות העיניין. הפרה של חובת הזהירות, כלומר סטייה מסטנדרט ההתנהגות הראוי בעיני ביהמ"ש , מקום שחובה זו קיימת, מהווה את מעשה הרשלנות.
בתי המשפט חזרו וקבעו כי "ההתרשלות – המהווה אחד מהיסודות בעוולת הרשלנות, נקבעת על פי אמת מידה אובייקטיבית. מזיק שעשה כל שהוא מסוגל לו – ועל כן לא סטה מרמת ההתנהגות הסובייקטיבית שלו – יישא באחריות בנזיקין, אם בהתנהגותו הוא סטה מרמת הזהירות האובייקטיבית הנקבעת על פי מבחני האדם הסביר. היעדר התרשלות סובייקטיבית אינו משחרר מאחריות בנזיקין ברשלנות, במקום שאותה התנהגות מקיימת את התנאים של התרשלות אובייקטיבית." (ע"א 3056/99 רועי שטרן נגד המרכז הרפואי על שם חיים שיבא).
מעיון בפסיקת בתי המשפט בשנים האחרונות עולה כי כדי לא להחשב רשלן: רופא חייב להיות אקטיבי בקבלת מידע מהחולה, רופא חייב להשתמש בכל האמצעים העומדים לרשותו כדי לאבחן את מחלתו של החולה, רופא חייב להתייעץ עם עמיתיו במקרי ספק, רופא חייב להתעדכן בספרות המיקצועית, רופא חייב לשקול את כל האפשרויות הטיפוליות העומדות בפניו ולבחור במתאימה ביניהן בנסיבות העניין, רופא חייב בגילוי נאות כלפי החולה.. ואלו הן רק דוגמאות!
ביהמ"ש שב ומדגיש במספר רב של פסקי דין כי:
• לא כל טעות היא רשלנות
• העובדה שהטיפול הרפואי גרם לנזק אינה כשלעצמה מקימה חזקה של רשלנות.
• רשלנות הינה התנהגות, במעשה או במחדל, שאינה הולמת את התנהגותו של הרופא הסביר.
הכתבה הבאה תבחן את השאלה מי הוא ה"רופא הסביר", וכן את שני המרכיבים הנוספים של עוולת הרשלנות : גרימת הנזק והקשר הסיבתי שבין הנזק למעשה הרשלנות.
דר' רותי לאופר
כתבות נוספות בסדרה-
- אבחנות: כלכלת בריאות
- קטגוריות: הרצאות
מידע נוסף לעיונך
כתבות בנושאים דומים
האם המהפכה הטיפולית בהשמנת יתר תפרוץ את חומת הכלכלה? פרופ' רז ופרופ' שטרן
לפניכם הרצאה ודיון שהתקיים בין פרופ' איתמר רז ופרופ' נפתלי שטרן בנושא השפעות החידושים הטיפוליים בתחום ההשמנה.
בעקבות המלצות ועדת הסל - ראיון מיוחד עם פרופ' נדב דווידוביץ
על רקע פרסום המלצות ועדת הסל ביקשנו לבדוק עם פרופ' נדב דווידוביץ, חבר בוועדת הסל, כמה סוגיות שקשורות למתודולוגיה ולאופן קבלת ההחלטות בוועדה.
מאזן עלות-תועלת של הטיפול ב-Dapagliflozin במחלת כליות כרונית (Clin J Am Soc Nephrol)
אנליזה חדשה של מחקר הCKD-DAPA מראה שהטיפול ב-dapagliflozin (פורסיגה) במחלת כליות כרונית הינו משתלם מבחינת מאזן עלות-תועלת בבריטניה, גרמניה וספרד. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי מחלת כליות כרונית (Chronic Kidney Disease CKD) מהווה נטל משמעותי על המטופלים ועל שירותי הבריאות, בעיקר בהגעה לאי ספיקת כליות סופנית כשהמטופלים נדרשים לטיפול כלייתי חליפי. מחקר ה-DAPA-CKD הראה שהטיפול ב-dapagliflozin, […]
איך זה עבר בשקט ומתחת לרדאר? עלות ההשמנה בישראל - 20 מיליארד ש''ח לשנה (הודעת החברה להשמנה)
כבר לפני יותר משנה הושלם דו"ח מקיף, המנתח את השלכות מחלת ההשמנה על חוסן מדינת ישראל, עם השוואות לעולם ותכנית ברורה למדיניות בריאות מסודרת ולרגולציה מותאמת. נחשף היופ, בתום הכנס השנתי של החברה הישראלית לחקר וטיפול בהשמנת יתר של הר"י ד"ר דרור דיקר (בתמונה) : "נהוג להתחמק מדיון אמיתי במחלת ההשמנה, בשל סטיגמה […]
ארגוני הרוקחים הגישו בג''צ בשל סירוב משרד הבריאות להכליל שירותי ייעוץ רוקחי יזום בסל הבריאות
קואליציית ארגוני הרוקחות הגישה הבוקר עתירה לבג"ץ בנושא סירוב משרד הבריאות להכליל שירותי ייעוץ רוקחי יזום בסל הבריאות, בטענה שהייעוץ הינו כבר חלק מהסל. ארגון הרוקחות הגיש את הייעוץ התרופתי היזום כטכנולוגיה להכללה בסל שירותי הבריאות הממלכתי לשנת 2023. מטרת השירות הינה לאפשר לרוקחים במפגש ייעודי עם מטופלים, שלא אגב ניפוק תרופה מסוימת, לבצע הדרכת […]
ב-2021 היקף התמיכות בקופות החולים הסתכם בכ-7 מיליארד ש''ח, מהם 2.7 בגין הוצאות הקורונה (דו''ח משרד הבריאות)
משרד הבריאות מפרסם דוח מסכם על פעילות קופות החולים לשנת 2021 היקף התמיכות בקופות החולים הסתכם לסך של כ-7 מיליארד ש"ח, המהווים כ-12% מעלות סל הבריאות. מתוך סכום זה כ-2.7 מיליארד ש"ח הם תמיכות בגין הוצאות הקורונה. השתתפויות עצמיות ממבוטחים בסל בגין שירותים עלו בשיעור של 6.1% כללית ומכבי מציגות הון עצמי חיובי, לעומת מאוחדת […]
הורביץ בישיבה הראשונה של ועדת הסל: לראשונה תקציב הרחבת הסל מקובע במסגרת תקציב המדינה
דיון פתיחה של הוועדה הציבורית להרחבת סל שירותי הבריאות לשנת 2023 היום (ראשון ה-18.9.22) התכנסה הוועדה הציבורית להרחבת סל שירותי הבריאות לשנת 2023 לישיבתה הראשונה במשרד הבריאות במרכז הרפואי שיבא תל השומר בהשתתפות שר הבריאות, ניצן הורוביץ ומנכ"ל משרד הבריאות פרופ' נחמן אש. שר הבריאות, ניצן הורוביץ: "בבסיס עבודת הוועדה, ובעצם מהות עבודתה, היא מימוש […]
שרי הבריאות והאוצר מינו את ועדת סל התרופות לשנת 2023
שר הבריאות, ניצן הורוביץ, ושר האוצר, אביגדור ליברמן מינו את הוועדה הציבורית שתמליץ למועצת הבריאות ולממשלה על תוספת תרופות, טכנולוגיות רפואיות והשירותים לסל שירותי הבריאות בשנת 2023. תקציב עדכון הסל יעמוד על 550 מיליון ש"ח. להלן חברי ועדת הסל לשנת 2023: • יו״ר הוועדה: פרופ׳ דינה בן יהודה, מנהלת האגף ההמטולוגי, בי"ח הדסה ודיקן הפקולטה לרפואה, […]
משרד הבריאות מפרסם דוח פיננסי של מערך האשפוז הכללי ציבורי בישראל לשנת 2019
השבוע מפרסם משרד הבריאות דוח הסוקר את פעילות 27 בתי החולים הכלליים-ציבוריים בשנת 2019. הסקירה מתמקדת בנקודות הדמיון והשוני בין בתי החולים, תוך מתן דגש על הבדלי הבעלות, גודל המוסד והמחוז בו שוכן בית החולים. מטרתו של הדוח היא ליצור תשתית השוואתית העוקבת אחר פעילות בתי החולים ומעריכה את ביצועיהם הפיננסים באופן שקוף. הדוח מופץ […]
השאירו תגובה
רוצה להצטרף לדיון?תרגישו חופשי לתרום!