מתוצאות מחקר פיילוט קטן שהוצג בכנס השנתי של האקדמיה האמריקאית לפסיכיאטריה של הילד והמתבגר נמצא שמלטונין עשוי לסייע בטיפול בקשיי הרדמות בילדים הסובלים מ- ADHD.
המינון של המלטונין במחקר היה 6 מ"ג, מינון גבוה לדעתם של רופאים רבים, אך על פי אחת מכותבות המאמר הניסיון הקליני ב-20 השנה האחרונות מוכיח שמינון של 2-10 מ"ג הוא בטוח לטיפול בילדים ולא נדיר למצוא גם רופאים שנותנים מינונים גבוהים מ-10 מ"ג.
9 ילדים השתתפו במחקר (7 בנים ו-2 בנות), והגיל הממוצע היה 10 (7-13). האיחור הממוצע בשינה היה 99 דקות והציון המוצע של ה- Clinical Global Impression) CGI) היה 5.5 ערך המצביע על קושי רב בתפקוד.
על פי לוחות שמילאו ההורים הטיפול במלטונין הביא להקלה בקשיי ההרדמות בכל אחד מלילות השבוע. זמן ההרדמות הממוצע בילדים בזמן שטופלו במלטונין היה 51 דקות ואילו הזמן בקבוצת הפלצבו 88 דקות (p=0.4). המשכיות התגובה למלטונין אושרה גם במעקב לאורך 3 חודשים.
פרופיל תופעות הלוואי של המלטונין נחשב לשפיר, אך תופעות הלוואי ארוכות טווח של התרופה עדיין לא נבדקו במחקר פרוספקטיבי.
למרות שהומלץ להויאים לקבוע זמנים מוגדרים לשינה ויקיצה, לא היה זה תנאי להמשך השתתפות במחקר. נמצא שבמקרים שלא נשמרה שגרת שינה קבועה, השפעת המלטונין היתה פחותה.
השיפור הגדול ביותר בקיצור זמן ההרדמות נצפה בחולים אשר בטיפול בפלצבו סבלו מדחיית השינה הממושכת ביותר.
במחקר לא נבדק השימוש בתרופות ממריצות לסוגיהן, אך כעת מתנהל מחקר דומה בקרב ילדים הסובלים מ- ADHD, המטופלים בתרופות מעוררות וסובלים מקשיי הרדמות יומיומיים. במחקר זה קיימת הקפדה קשוחה על שגרת זמני שינה ויקיצה, ואיכות השינה נמדדת בצורה אוביקטיבית (actigraphy) ונעשה שימוש ב- ADHD rating scales לניטור שינויים בסימפטומים. תוצאות המחקר אמורות להתקבל בקיץ 2004.
היות ומלטונין הוא הורמון שאינו מוגן בפטנט, ובארה"ב הוא בסטטוס של תוסף תזונה, כלומר אינו בפיקוח התרופתי של ה-FDA , וכן מכיוון שהתברר שכמה מהמוצרים בשוק המכילים מלטונין כוללים מרכיבים שאינם החומר התרפויטי הטהור, להוכחת היעילות והבטיחות של תכשירים אלה יש חשיבות רבה לרופאים המטפלים, כך מסבירה הגב' בומבן, מנהלת הפרוייקט הנסיוני.
AACAP 50th Annual Meeting: Abstract E16. Presented Oct. 14-19, 2003.
השאירו תגובה
רוצה להצטרף לדיון?תרגישו חופשי לתרום!