בעשורים האחרונים היו עליות ומורדות בקביעות הוריות לשימוש בנוגדי קרישה במחלות הלב השונות. אפילו בתת הקבוצה של פרפור פרוזדורים אין אחידות והגישה הטיפולית משתנה בהתאם לגיל.

אפשר לראות שני מאמרים ומאמר מערכת ב-(QJM (1, 2, 3 כניסיון להבהיר את התמונה לגבי חולים עם אי ספיקת לב הנמצאים בקצב סינוס.

Lip and Gibbs מדווחים על בדיקת המאגרים הממוחשבים באשר למתן נוגדי קרישה פומיים לחולים באי ספיקת הלב עם קצב סינוס. חשיבות הנושא נובעת מהעובדה כי ידוע שאי ספיקת הלב כרוכה בהארעות גבוהה יותר של ארועים מוחיים ותסחיפים מרכזיים והיקפיים. מכאן נובעים תחלואה, תמותה ועלויות כספיות ניכרות. מאידך, איזון הטיפול בנוגדי קרישה קשה יותר בחולים עם אי ספיקת לב ובחולים אלו שכיחות הדימומים גבוהה יותר מאשר בחולים ללא אי ספיקת לב.

בסך הכל נמצאו תשעה מאמרים מהשנים האחרונות אבל רק באחד דווח על מחקר כפול סמויות. ביתר השמונה הדיווח הוא רטרוספקטיבי, עם מגוון רחב של מחלות, כולל חולים עם פרפור פרוזדורים. בהקשר זה יש לציין את מחקרי V-HeFT, SOLVD, CONSENSUS SAVE, אשר לא היו מיועדים לענות על השאלה אך יש בהם מידע רלוונטי לנושא ומדובר בקבוצות חולים מאוד גדולות.

המאמר היותר מעניין (מחקר WASH) הוא מחקר ראשוני לפני מחקר WATCH אשר בו משווים נוגדי קרישה, נוגדי איגור וחולים ללא טיפול. עדיין חסרות תוצאות המחקר המלא.

המחברים טוענים כי תועלת הטיפול בנוגדי קרישה קיימת בחולים עם אי ספיקת לב ונוכחות קרדיומיופאתיה אידיופאתית, פרפור פרוזדורים וקריש בחדר השמאלי. ביתר המקרים בינתיים אין הוכחה ליעילות הטיפול בנוגדי קרישה בחולים עם קצב סינוס ואי ספיקת לב. אותם המחברים סקרו את הנושא גם ביחס לאנטיאגרגנטים. מלבד אותו מאמר על מחקר מקדים למחקר WATCH, לא דווח על מחקר כפול סמויות בנושא זה.

כאמור, המחקר המעניין יותר אשר השווה נוגדי קרישה לנוגדי איגור ולקבוצת חולים ללא טיפול עדיין לא הסתיים.

המחברים מצאו רק ארבעה מחקרים שבהם דווח על השוואה בין אספירין, נוגדי קרישה ואיין בו. לאחד מהארבעה יש התייחסות לעיל. בכל המאמרים האלה אין הוכחה כי החולה יהנה מטיפול נוסף. מאידך, דווח כי אספירין מנטרל חלקית את פעילות נוגדי ACE.

בסקירת הספרות מדאיגים הדיווחים כי השילוב של מתן בולמי ACE ביחד עם נוגדי איגור, מפחית את התועלת של מתן ACE.

נוגדי ACE יעילים לחולים לאחר אוטם שריר הלב. אם אספירין מנטרל, (ולו גם באופן חלקי או זמני) את היעילות של ACE אזי עדיף לא להשתמש באנטיאגרגנטים בחולים אלו.

לסיכום, עד לקבלת התוצאות של מחקר ה-WATCH, לגבי חולים עם אי ספיקת לב, אין הוכחה כי טיפול אנטיקואגולנטי או אנטי אגרגנטי הוא יעיל בחולים הנמצאים בקצב סינוס. אין בסקירה זו לטעון לגבי קבוצות החולים עם פרפור פרוזדורים, קרדיומיופאתיה איסכמית וכו’, בהן קיימת הוכחה על יעילות הטיפול.

במאמר המערכת, Coats מאוד זהיר. לדעתו, אין הסכמה גורפת בעד מתן טיפולים אלו לחולים באי ספיקת לב הנמצאים בקצב סינוס ובשלב זה אפשר למנוע מהם את הטיפול ואת תופעות הלוואי.

Anticoagulation for heart failure in sinus rhythm:a Cochrane systemic review.

QJM 2002,95,451-460.

Antiplatelet agents versus control or anticoagulation for heart failure in sinus rhythm: a Cochrane systemic review.

            QJM 2002, 95, 461-468.

What do Cochrane reviews tell us about anti-thrombotic therapy in heart failure with sinus rhythm?

QJM 2002, 95, 419-422.