במאמר שפורסם במהלך חודש אוקטובר בכתב העת JAMA Surgery קבעו חוקרים כי יש לסווג גידולים מסוג אדנוקרצינומה באזור האמפולה על-פי הביולוגיה שלהם, ולא על-פי המיקום האנטומי.
גידולים אלו סווגו באופן מסורתי לפי מיקומם האנטומי המקורי, או גידולי ראש לבלב. לאחר סקירה רטרוספקטיבית של 510 חולים עם אדנוקרצינומה של אזור הפרי-אמפולה, החוקרים קבעו כי הפנוטיפ ההיסטולוגי חשוב יותר ממיקום הגידול בהערכת הפרוגנוזה.
מדובר במחקר רטרוספקטיבי, עם סקירת הרשומות הרפואיות במאגר נתונים פרוספקטיבי. שלושה פתולוגים בחנו בנפרד את הפנוטיפים ההיסטולוגיים. כל המשתתפים במחקר השלימו ניתוח כריתת תריסריון ולבלב בשל אדנוקרצינומה בין ינואר 1995 ועד דצמבר 2014.
התוצא העיקרי של המחקר היה ההישרדות הכוללת של החולים.
החוקרים זיהו 510 חולים שהשלימו ניתוח כריתת תריסריון ולבלב בשל אדנוקרצינומה. חציון ההישרדות הכוללת עמד על 61.2 חודשים, 70.4 חודשים, 40.6 חודשים ו-31.4 חודשים בחולים עם ממאירויות של תריסריון, אמפולה, צינור מרה משותף דיסטאלי או לבלב, בהתאמה, עם הבדל מובהק בין ארבעת האתרים האנטומיים הללו.
מרבית גידולי תריסריון (61.5%) ואמפולה (51.8%) היו מסוג מעי, ומרבית הגידולים בחלק הדיסטאלי של צינור המרה המשותף היו מסוג לבלב-תריסריון (86% ). בחולים עם ממאירות ממקור מעי של התריסריון, אמפולה או צינור מרה משותף דיסטאלי, תועד חציון הישרדות כולל ארוך יותר, מאלו עם ממאירות שמקורה מלבלב-תריסריון (71.7 לעומת 33.3 חודשים) או אדנוקרצינומה של צינוריות הלבלב (33.3 לעומת 31.4 חודשים). לא זוהה הבדל הישרדותי בין ממאירויות שמקורן ממערכת העיכול והלבלב וממאירויות מסוג אדנוקרצינומה של צינוריות הלבלב.
מניתוח רב-משתנים עלה כי דרגה היסטולוגית, פנוטיפ היסטופתולוגי ומעורבות קשריות היו קשורים בקשר מובהק עם ההישרדות, אך לא כך היה עם המיקום האנטומי.
החוקרים מסכמים וכותבים כי הפנוטיפ ההיסטולפתולוגי משמש מדד פרוגנוסטי טוב יותר מהמיקום האנטומי של הגידוללניבוי הישרדות בחולים עם אדנוקרצינומה בסמוך לאמפולה.
JAMA Surg. Published online October 12, 2016
e-Med Tools
קצר קולע וממוקד
e-Med סמינרים
אי-מד תחקירים
Medscape Tools
Journal Club
מרכזי מידע ושירות
Facebook
מידע למפרסם
מאגר תרופות
אינדקס שימושי
חדשות משה"ב
eMed HealthClub
מחקרים קליניים
השאירו תגובה
רוצה להצטרף לדיון?תרגישו חופשי לתרום!