אונקולוגיה

סקירת עדכון על גורמי הסיכון, תסמינים וטיפול בסרטן השחלה/מאת ד”ר אירינה לזרב

לרגל יום המודעות העולמי לסרטן השחלות ד”ר, מנהלת השירות לגידולים גניקולוגיים במכון האונקולוגי בבית חולים אסותא אשדוד מספרת על גורמי סיכון, תסמינים ודרכי הטיפול

ב- 8.5 חל יום המודעות העולמי לסרטן השחלות. ישנה חשיבות מיוחדת למודעות לסוג זה של סרטן: כיוון שהתסמינים של סרטן השחלות אינם ספציפיים, לעיתים לוקח זמן עד שהמחלה מתגלה וזמן זה הוא יקר מאוד.

סרטן השחלה הוא סרטן המתפתח באחת משחלות האישה, זוג איברים בגודל שקד הממוקמים באגן משני צידי הרחם ותפקידן לייצר הורמונים נשיים וביציות לרבייה. זהו הסרטן השביעי הכי שכיח בקרב נשים. הטיפול במחלה כולל בדרך כלל ניתוח וטיפול בכימותרפיה, קרינה וטיפולים ביולוגיים. בשנים האחרונות התווספה לסל הטיפולים משפחת תרופות בשם מעכבי PARP.

מהם גורמי הסיכון לסרטן השחלה?

ישנם מספר גורמים שעשויים להגביר את הסיכון של אישה לחלות בסרטן השחלה, וביניהם:

          נשים בגיל העמידה ומעלה.

          נשים עם בנות משפחה (מצד האם או מצד האם) שחלו בסרטן השחלה.

          הימצאות מוטציה גנטית הנקראת BRCA1 או BRCA2, או כזו הקשורה לתסמונת גנטית בשם תסמונת לינץ’.

          נשים שחלו בעבר בסרטן השד, הרחם או המעי הגס.

          נשים יהודיות ממוצא אשכנזי או אירופאי.

          נשים החולות באנדומטריוזיס (מצב בו רקמה מדופן הרחם צומחת במקום אחר בגוף האישה).

          נשים שלא ילדו מעולם.

בנוסף, ישנם מחקרים שטוענים כי נשים הנוטלות אסטרוגן (ללא פרוגסטרון) במשך 10 שנים או יותר עלולות להיות בסיכון מוגבר לחלות בסרטן השחלה.

מנגד, שימוש בגלולות למניעת הריון במשך חמש שנים או יותר, קשירת חצוצרות, ניתוח להסרת שתי השחלות, ניתוח לכריתת רחם וילודה מרובה נקשרו לסיכוי נמוך יותר לחלות בסרטן השחלה. בנוסף, מספר מחקרים מצביעים על כך שנשים שמניקות שנה או יותר עשויות להיות בסיכון מופחת לחלות בסרטן השחלה.

בכל מקרה, במידה ואת חוששת מאחת מגורמי הסיכון, מומלץ להיוועץ ברופא נשים אודות האמצעים למניעת סרטן השחלה.

מהם התסמינים של סרטן השחלה?

סרטן השחלה עלול לגרום לתסמינים הבאים:

          דימום נרתיקי (במיוחד לאחר גיל המעבר), או הפרשות נרתיקיות חריגות.

          כאב או לחץ באזור האגן.

          כאבי בטן או גב.

          נפיחות בטנית.

          תחושת שובע מהירה, או קושי באכילה.

          שינוי בהרגלי היציאות, כגון תכיפות או דחיפות במתן שתן ו/או עצירות.

חשוב לציין כי מרבית התסמינים אלו אינם ספציפיים כלל לסרטן השחלה ויש להיוועץ בגורם רפואי במידה ואת חשה באחד מהתסמינים הללו.

כיצד ניתן לאבחן מוקדם את סרטן השחלה?

בדיקת סקר לסרטן נועדה לזיהוי מוקדם של המחלה, עוד בטרם הופיעו תסמינים, אולם במקרה של סרטן השחלה אין בדיקת סקר מהימנה לאיתור המחלה. .עם זאת, ישנן מספר בדיקות לאבחון המחלה לאחר הופעת תסמינים. לכן, חשוב להכיר את סימני האזהרה, וללמוד מה ניתן לעשות כדי להפחית את הסיכון לסרטן השחלה. בדיקות לאבחון סרטן השחלה כוללות בדיקה גניקולוגית, אולטרסאונד ובדיקת דם לסמן CA-125 (רמה מוגברת של סמן זה עשויה להעיד, אך לא בהכרח, על הימצאות סרטן השחלה), שמיוצר על ידי חלק מתאי סרטן השחלה. בדיקות אלו מסייעות לעיתים במציאת או שלילת סרטן השחלה. בהמשך, במידה ומבחינים בגוש חשוד, ניתן לבצע ביופסיית מחט לבחינה מדויקת של תאי השחלה או הנוזל סביבה.

מהו הטיפול לסרטן השחלה?

עם הופעת סרטן השחלה יש לפנות לגניקולוג מומחה לטיפול בסרטן של מערכת הרבייה הנשית. הטיפול בסרטן השחלה תלוי לרוב בגודל ובסוג הסרטן, מיקומו המדויק, מידת התפשטותו, הרצון לשימור פריון ובריאותה הכללית של המטופלת.

הטיפול בסרטן השחלה כולל בדרך כלל שילוב של ניתוח וכימותרפיה. הניתוח כולל הסרה של רקמת הסרטן, ובכימותרפיה ישנו שימוש בתרופות מיוחדות שנועדו לכווץ או להרוג את הגידול. התרופות הללו ניתנו דרך הפה או הווריד (לעיתים גם וגם) בהתאם לסוג התרופה. בנוסף ייתכנו טיפולי קרינה וטיפולים הורמונליים.

אצל חלק מהחולות בסרטן השחלה יכול להיות מאפיין גנטי לגידול שנקרא HRD (Homologous recombination deficiency). נשים אלו עשויות להגיב ביעילות לתרופות ממשפחת מעכבי ה- PARP, שיכולות לעכב את הישנות המחלה. התרופות הללו המעכבות אנזים בשם PARP הקיים בתוך התא הסרטני וכתוצאה גורמות למוות של התא. אצל כ-50 אחוז מהנשים עם סרטן שחלות מתקדם יש גידול סרטני שחיובי ל-HRD והן יכולות להתאים לטיפול זה. ישנם ניסויים קליניים חדשים שמראים שהתרופות הללו עשויות להועיל גם לנשים שאובחנו לראשונה עם סרטן שחלות מתקדם. עקב החשיבות הרבה באיתור גידולים החיוביים ל-HRD, הבדיקה כלולה בסל הבריאות לנשים בקו ראשון לאחר תגובה חלקית או מלאה לכימותרפיה. בדיקת MyChoice CDx היא הבדיקה הראשונה לזיהוי HRD בגידולי שחלה שאושרה על ידי ה- FDA. הבדיקה מזהה חולות עם הסבירות הגבוהה ביותר להגיב למעכבי PARP ומסייעת לרופאים לבחור בטיפול האפקטיבי ביותר.

מהו הסיכון להישנות המחלה?

הסיכון להישנות המחלה תלוי בגורמים רבים ובשלב בו התגלתה המחלה הראשונית. בממוצע, בערך ב-70 אחוז מהחולות שאובחנו עם סרטן השחלה תהיה הישנות (בסביבות 10% בחולות שהתגלו עם מחלה בשלב 1 ועד 90-95% בחולות שהתגלו עם מחלה בשלב 4). לפיכך, רופאים רבים מכנים סרטן זה כמחלה כרונית, ונשים רבות חיות עם הסרטן במשך תקופה ארוכה כולל אירועים של הישנות.

·         https://www.cdc.gov/cancer/ovarian/basic_info/index.htm

·         https://www.cancercenter.com/community/blog/2021/07/what-is-homologous-recombination-deficiency

·         https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pmc/articles/PMC6500433/

0 תגובות

השאירו תגובה

רוצה להצטרף לדיון?
תרגישו חופשי לתרום!

כתיבת תגובה

מידע נוסף לעיונך

כתבות בנושאים דומים

  • יתרונות הוספת Apatinib ל-Pegylated Liposomal Doxorubicin כנגד סרטן שחלות חוזר ועמיד לפלטינום (JAMA Oncology)

    יתרונות הוספת Apatinib ל-Pegylated Liposomal Doxorubicin כנגד סרטן שחלות חוזר ועמיד לפלטינום (JAMA Oncology)

     מתוצאות מחקר APPROVE שפורסמו בכתב העת JAMA Oncology עולה כי הוספת Apatinib לטיפול ב-PLD (Pegylated Liposomal Doxorubicin) הינה גישה יעילה ועם רעילות מתקבלת על הדעת הנשים עם סרטן שד חוזר ועמיד לפלטינום.  במסגרת המחקר ביקשו החוקרים לבחון את היעילות והבטיחות של טיפול ב- Apatinib, מעכב VEGF-2/TKI) בשילוב עם PLD לטיפול בנשים עם סרטן שחלות חוזר […]

  • ביקור  גדול; כאשר אי-שקט, הזיות ופרנויה (Paranoia)  לא נובעים מפסיכוזה (CME)

    ביקור גדול; כאשר אי-שקט, הזיות ופרנויה (Paranoia) לא נובעים מפסיכוזה (CME)

    נערה בת 17 הופנתה לחדר מיון עקב שינוי במצב המנטאלי ופעילות פירכוסית שהחלו שבועיים לפני כן. הנערה סבלה בעבר מדיכאון, חרדה ופציעה עצמית. תחילה החולה התלוננה על יout-of-body experienceי (חוויה חוץ גופית), חרדה, tinnitus (טינטון בעברית)  ונדודי שינה. כמו כן היא התלוננה על פרסתזיה (paresthesia) בצד השמאלי של הגוף, תופעה אשר הגבירה את החרדה. היא […]

  • האם מטפורמין מגן מפני תמותה בנשים עם סרטן שחלות? (Int J Clin Pract)

    האם מטפורמין מגן מפני תמותה בנשים עם סרטן שחלות? (Int J Clin Pract)

    מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת International Journal of Clinical Practice עולה כי טיפול במטפורמין מלווה בשיעורי תמותה נמוכים יותר בנשים עם סרטן שחלות, השפעה שאינה תלויה באבחנה של סוכרת, מועד מתן הטיפול במטפורמין, או מדד מסת הגוף וטיפול תרופתי נלווה. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי מחקרים תצפיתיים קודמים ומטה-אנליזה הצביעו על קשר אפשרי בין טיפול […]

  • עדויות חדשות תומכות במתן Rucaparib כטיפול אחזקה קו-ראשון בנשים עם סרטן שחלות מתקדם (J Clin Oncol)

    עדויות חדשות תומכות במתן Rucaparib כטיפול אחזקה קו-ראשון בנשים עם סרטן שחלות מתקדם (J Clin Oncol)

    במאמר שפורסם בכתב העת Journal of Clinical Oncology מדווחים חוקרים על תוצאות מחקר חדש, מהם עולה כי טיפול מונותרפי ב- Rucaparib מהווה אפשרות יעילה כטיפול אחזקה קו-ראשון בנשים עם סרטן שחלות מתקדם, עם תועלת משמעותית בהשוואה לפלסבו. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי מחקר ATHENA נועד לבחון את Rucaparib כטיפול אחזקה קו-ראשון לטיפול במגוון רחב של […]

  • יעילות Niraparib בנשים עם סרטן שחלות לפי מועד הניתוח ושארית מחלה לאחר התערבות ניתוחית (Gynecol Oncol)

    יעילות Niraparib בנשים עם סרטן שחלות לפי מועד הניתוח ושארית מחלה לאחר התערבות ניתוחית (Gynecol Oncol)

    מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת Gynecologic Oncology עולה כי לטיפול ב- Niraparib (זג’ולה) כנגד סרטן שחלות יעילות דומה כאשר ניתן לנשים לאחר ניתוח ראשוני להקטנת נפח הגידול או כחלק מטיפול כימותרפי ניאו-אדג’וונטי, כאשר באלו שקיבלו את הטיפול לפני ניתוח ובנשים עם שארית מחלה גלויה תוארה הירידה הגדולה ביותר בסיכון להתקדמות מחלה עם הטיפול התרופתי. במסגרת […]

  • עדויות חדשות תומכות בתועלת הקלינית של טיפול אחזקה ב-Olaparib בנשים עם הישנות סרטן שחלות (Gynecol Oncol)

    עדויות חדשות תומכות בתועלת הקלינית של טיפול אחזקה ב-Olaparib בנשים עם הישנות סרטן שחלות (Gynecol Oncol)

    במאמר שפורסם בכתב העת Gynecologic Oncology מדווחים חוקרים על תוצאות מחקר חדש, מהן עולה כי בנשים עם הישנות סרטן שחלות רגיש לפלטינום, ללא מוטציות תורשתיות ב-BRCA1/BRCA2, יש תועלת לטיפול אחזקה ב- Olaparib(לינפרזה), ללא סוגיות חדשות הנוגעות לבטיחות הטיפול. מחקר OPINION בשלב IIIb בחן את תוצאות טיפול אחזקה מונותרפי ב- Olaparib בנשים ללא מוטציות תורשתיות ב-BRCA1/BRCA2 […]

  • היעילות והבטיחות של Carboxytocin לעומת Oxytocin למניעת דימום לאחר-לידה (J Obstet Gynaecol Res)

    היעילות והבטיחות של Carboxytocin לעומת Oxytocin למניעת דימום לאחר-לידה (J Obstet Gynaecol Res)

    בנשים לאחר ניתוח קיסרי ולידה נרתיקית, מתן Carbetocin נמצא עדיף על Oxytocin במניעת דימום לאחר לידה, לצד פרופיל בטיחות דומה, כך עולה מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת Journal of Obstetrics and Gynecology Research. במסגרת המחקר בחנו החוקרים את היעילות והבטיחות של Carbetocin ו-Oxytocin במניעת דימום לאחר-לידה. הם השלימו חיפוש שיטתי במאגרי PubMed, Embase ו-Cochrane Library […]

  • פרופיל הבטיחות של Niraparib כטיפול אחזקה בנשים עם סרטן שחלות (Curr Oncol)

    פרופיל הבטיחות של Niraparib כטיפול אחזקה בנשים עם סרטן שחלות (Curr Oncol)

    במאמר שפורסם בכתב העת Current Oncology מדווחים חוקרים על תוצאות סקירה שיטתית ומטה-אנליזה מהן עולה כי Niraparib הינו טיפול יעיל, בטוח ונסבל היטב כטיפול אחזקה בנשים עם סרטן שחלות אפיתליאלי. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי אין נתונים רבים אודות הבטיחות של Niraparib בנשים עם סרטן שחלות אפיתליאלי. כעת הם ביקשו לבחון את פרופיל הבטיחות של […]

  • התועלת של Trametinib לעומת טיפול סטנדרטי בטיפול בנשים עם הישנות סרטן שחלות סרוזי בדרגה נמוכה (The Lancet)

    התועלת של Trametinib לעומת טיפול סטנדרטי בטיפול בנשים עם הישנות סרטן שחלות סרוזי בדרגה נמוכה (The Lancet)

    במאמר שפורסם בכתב העת The Lancet מדווחים חוקרים על תוצאות מחקר חדש, התומכות בתועלת של Trametinib (מקיניסט) כטיפול הסטנדרטי בנשים עם הישנות סרטן שחלות סרוזי בדרגה נמוכה. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי סרטן סרוזי בדרגה נמוכה של השחלות או הפריטונאום מתאפיין בשינויים במסלול MAPL ותגובתיות ירודה לכימותרפיה בהשוואה לקרצינומה סרוזית בדרגה גבוהה. כעת ביקשו החוקרים […]