רוקחות-פרמקולוגיה

מה הנגישות להתנגשויות מהסוג הטבעי – קיים צורך במחקרים נוספים על התנגשויות בין צמחי מרפא לתרופות טבעיות.

סקירת ספרות שהתפרסמה לאחרונה ב British Journal of Clinical Pharmacology, קובעת כי התנגשויות בין צמחי מרפא לתרופות אכן קורות אך הן אינן נחקרות מספיק.

הכותבים של סקירה זו, שניים מהמובילים בעולם בתחום צמחי המרפא, סקרו ארבעה מסדי נתונים אלקטרונים וכן במידע שהתקבל מיצרנים. הכותבים זיהו 108 מקרים של חשד להתנגשויות בין צמחי מרפא לתרופות קונבנציונליות. וורפרין נמצאה כתרופה אשר הייתה המעורבת ביותר באינטראקציות מסוג זה. כמו כן נמצא כי צמח המרפא St John's wort, הידוע גם כהיפריקום נמצא כצמח אשר היה מעורב במספר האינטראקציות הרב ביותר.

54 מתוך 85 מקרים שדווח בהם על התנגשויות בין תרופתיות עם היפריקום היו עם ציקלוספורין. 12 מקרים אחרים שדווחו בהם על התנגשויות עם צמח זה היו עם גלולות, 8 עם תרופות לטיפול בדיכאון ו7 התנגשויות עם וורפרין.

החוקרים הסיקו כי מטופלים אשר נוטלים היפריקום או תרופות אנטי-קואגולנטיות נמצאים ברמת הסיכון הגבוהה ביותר להתנגשויות מסוג זה. כמו כן מוסיפים החוקרים כי יש לייעץ למטופלים אשר נוטלים נגזרות קומרין לדילול דם להימנע מנטילת צמחי מרפא או להגביר את תדירות בדיקות ה INR תוך שבועיים מנטילת צמחי המרפא. כמו כן יש לנטר גם מטופלים אשר נוטלים שום, גינקו, דנשן או תרופות טבעיות אחרות אשר עלולות להשפיע על תפקודי הקרישה וטסיות הדם.

Journal of Clinical Pharmacology 2001;52:587.

למאמר

0 תגובות

השאירו תגובה

רוצה להצטרף לדיון?
תרגישו חופשי לתרום!

כתיבת תגובה

מידע נוסף לעיונך

כתבות בנושאים דומים

© ‫ e-Med
 כל הזכויות שמורות

 

התכנים המוצגים באתר זה מיועדים לאנשי צוות רפואי בלבד

אם כבר נרשמת, יש להקליד את פרטי הזיהוי שלך
עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן
להרשמה לאתר