רוקחות-פרמקולוגיה

הטיפול ביתר לחץ דם – במה עלינו להאמין?

מאמר מערכת בשם זה התפרסם השבוע ב- New England Journal of Medicine , במקביל לפרסום תוצאות מחקר שנערך באוסטרליה ממנו עולה כי משימוש במעכבי האנזים המהפך                    (Angiotensin Converting Enzyme Inhibitors) לטיפול ביתר לחץ דם מתקבלות תוצאות טובות יותר מאשר בשימוש במשתנים. ממצאים אלה סותרים את המסקנות ממחקר ALLHAT , על פיו יש עדיפות לטיפול במשתנים על פני טיפולים אחרים להורדת לחץ דם (JAMA 2002;288:2981-2997). אם כן, נשאלת השאלה במה עלינו להאמין?

באוסטרליה נערך מחקר פרוספקטיבי, אקראי שעקב במשך כארבע שנים אחרי כ 6000 מטופלים עם יתר לחץ דם בגילאי 84-65 שקיבלו טיפול רפואי ב- 1594 מרפאות. מטרת המחקר היתה להשוות את תוצאות הטיפול במעכבי ACE לתוצאות הטיפול במשתנים. בתום התקופה לחץ הדם ירד בשיעור דומה בשתי קבוצות הטיפול. בקבוצה שטופלה במעכבי ACE היתה ירידה של 11% בסך הארועים הלבביים ומקרי המוות מכל סיבה שהיא. ההבדלים בין קבוצות הטיפול הופיעו מוקדם ונשארו עקביים במשך כל תקופת המחקר. ההשפעות המיטיבות של מעכבי ACE היו בולטות יותר בקרב גברים, בהם נצפתה ירידה של 17% בשיעור ארועים לבביים וארועים לבביים ראשונים.

לדעת החוקרים, ייתכן כי הסתירה בממצאים בין מחקר זה ומחקר ALLHAT משקפת הבדלים בתכנון המחקר, בחירת החולים והגדרת נקודות קצה (end points) .

הבדלים נוספים כוללים את השימוש ב hydrochlorothiazide מול enalapril במחקר האוסטרלי, לעומת ההשוואה בין chlorthalidone ו lisinopril במחקר ALLHAT . ייתכן כי לאחד הגורמים יש השפעה נרחבת יותר לא רק על לחץ הדם, אלא גם על מערכות רנין-אנגיוטנסין מקומיות. יש לציין כי מעולם לא נערך מחקר המשווה בין ההשפעות לטווח ארוך של שני מעכבי ה-ACE או של שני המשתנים זה מול זה.

על מנת לענות על השאלה שהועלתה בכותרת יש לזכור כי המחקרים מתארים ממוצע של אוכלוסיות, ואין תחליף להערכה אישית של כל מטופל ותגובתו. עבור מטופל עם יתר לחץ דם ראשוני וללא סיבוכים, קיים הגיון בבחירת משתן במינון שלא מביא לתופעות לוואי. אולם, מטופלים רבים עם יתר לחץ דם סובלים לעיתים קרובות ממצבים נוספים שישפיעו על מכלול השיקולים: במטופל שהוא גם סכרתי יש להתחיל טיפול עם מעכב ACE , מטופל הסובל גם מאי ספיקת לב יהנה משילוב של משתן עם מעכב ACE ובמטופל עם התקף לב בעברו, מעכבACE יפחית את הסיכון לאי ספיקת לב והתקף לב חוזר, אך גם חוסם ביתא יהיה חיוני במקרה זה.

לסיכום, הטיפול באדם עם יתר לחץ דם דורש שיקול דעת ויכולת שיפוט. בבואו לבחור בין אפשרויות הטיפול הקיימות, על המטפל לקבל החלטה המבוססת על הכרותו עם החולה הניצב מולו מחד, והעדויות המחקריות הקיימות כיום מאידך.

N Eng J Med 2003;348:583-92

N Eng J Med 2003;348:639-41

0 תגובות

השאירו תגובה

רוצה להצטרף לדיון?
תרגישו חופשי לתרום!

כתיבת תגובה

מידע נוסף לעיונך

כתבות בנושאים דומים

© ‫ e-Med
 כל הזכויות שמורות

 

התכנים המוצגים באתר זה מיועדים לאנשי צוות רפואי בלבד

אם כבר נרשמת, יש להקליד את פרטי הזיהוי שלך
עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן
להרשמה לאתר