בריאות הציבור-קידום בריאות

הפרעת דיכאון מג’ורי נפוצה כפליים מהפרעת חרדה מוכללת בחולי אפילפסיה (מתוך כנס ה-American Epilepsy Society)

בקרב חולים עם אפילפסיה, שיעורי אבחנת הפרעת דיכאון מג’ורי גבוהים כמעט כפליים בהשוואה לשיעורי הפרעת חרדה מוכללת, עם הבדלים לפי סוג הטיפול התרופתי נגד-פרכוסים, כך עולה מנתונים חדשים שהוצגו במהלך כנס ה-American Epilepsy Society.

מטרת המחקר הייתה לבחון את השכיחות של הפרעות חרדה או דיכאון בחולים עם אפילפסיה או פרכוסים. בנוסף, החוקרים ביקשו לקבוע אם לטיפול תרופתי נגד פרכוסים השפעה חיובית או שלילית על התסמינים.

מחקר החתך כלל נתונים אודות למעלה מ-3,000 חולים עם אפילפסיה, כאשר לאחר בדיקות סקר נוספות נכללו 2,214 חולים בניתוח הנתונים (גיל ממוצע של 39.7 שנים; 51.4% נשים), מהם 1,413 אובחנו עם אפילפסיה מוקדית, 775 עם אפילפסיה מוכללת ו-26 עם משלב של אפילפסיה מוכללת ומוקדית.

החוקרים סיווגו עוד את החולים לפי האבחנה של הפרעה פסיכיאטרית וטיפול נוגד-פרכוסים והשלימו ניתוח סטטיסטי בהתאם.

מהתוצאות עולה כי 166 חולים אובחנו עם הפרעת דיכאון מג’ורית ו-88 אובחנו עם הפרעת חרדה מוכללת.

שיעורי הפרעת דיכאון מג’ורית עמדו על 7.1% באלו תחת Valproic Acid, 6.3% במטופלים ב-Levetiracetam, 5.6% במטופלים ב-Topiramate, 4.8% בחולים תחת Lamotrigine ו-4.7% במטופלים ב-Lacosamide; מנגד, שיעורי הפרעות חרדה מוכללת עמדו על 3.5% עם Topiramate, 3.4% עם Levetiracetam, 3.2% במטופלים ב-Valproic Acid, 3.1% עם Lamotrigine ו-2.2% בחולים תחת Lacosamide.

במחקר בחנו החוקרים רק את תוצאות טיפול מונותרפי.

החוקרים כותבים כי למרות שהמחקר אינו מוכיח קשר סיבתי, הממצאים תומכים בהשלמת מחקרים קודמים להערכת ההשפעה האפשרית של נוגדי-פרכוס על מצב הרוח וכן את ההשפעה של תרופות אלו על מחלות פסיכיאטריות אחרות.

מתוך כנס ה-American Epilepsy Society

לידיעה ב-Healio

0 תגובות

השאירו תגובה

רוצה להצטרף לדיון?
תרגישו חופשי לתרום!

כתיבת תגובה

מידע נוסף לעיונך

כתבות בנושאים דומים

הנך גולש/ת באתר כאורח/ת.

במידה והנך מנוי את/ה מוזמן/ת לבצע כניסה מזוהה וליהנות מגישה לכל התכנים המיועדים למנויים
להמשך גלישה כאורח סגור חלון זה