פעילות גופנית, בין אם קלה, בינונית או עצימה, קשורה בסיכון נמוך יותר לאי ספיקת לב בנשים מבוגרות, בעוד שזמן ישיבה רב יותר קשור לסיכון גבוה יותר לאי ספיקת לב בנשים אלו, כך עולה ממחקר חדש שפורסם ב-JAMA Cardiology.
ההשלכות של קידום פעילות גופנית, ללא קשר לעצימותה, למניעת HFpEF (אי ספיקת לב עם מקטע פליטה שמור) ראשונית בשלב מאוחר יותר, "בעלת משמעות עמוקה ורלוונטיות קלינית לבריאות הציבור", סיכמו המחברים. הם ציינו כי HFpEF היא "מגיפה מתפתחת" המשפיעה באופן לא פרופורציונלי על נשים ומיעוטים עם טיפולים זמינים מוגבלים.
המחקר כלל 5951 נשים בגילאי 63-99 שנים והראה כי HFrEF אי ספיקת לב עם מקטע פליטה מופחת) לא היה קשור לרמות פעילות גופנית במודל המותאם למצב בריאותי ותפקוד גופני, אך אי ספיקת לב באופן כללי ו-HFpEF דווקא כן נקשרו באופן הפוך לרמות הפעילות הגופנית.
בהתייחס לכמות הצעדים היומית, כל עלייה של סטיית תקן אחת הייתה קשורה לסיכון נמוך משמעותית ב-26% לאי ספיקת לב (HR 0.74; 95% CI, 0.63-0.88) וסיכון נמוך ב-29% לאי ספיקת לב עם מקטע פליטה שמור (HR, 0.71; 95% CI , 0.57-0.88), כאשר הסיכונים ההפוכים הללו הופכים למשמעותיים בכ-2000 צעדים ליום, "הרבה פחות מ-10,000 ליום שלרוב מדרכים לבצע על מנת לקדם אורח חיים בריא", ציינו המחברים.
השאירו תגובה
רוצה להצטרף לדיון?תרגישו חופשי לתרום!