Whelton SP, et al. Effect of aerobic exercise on blood pressure: a meta-analysis of randomized, controlled trials. Ann Intern Med 2002; 136: 493- 503.

מבוא

יתר לחץ דם הינה מחלה כרונית נפוצה. אמנם זו מחלה בפני עצמה, אולם היא גם גורם סיכון מרכזי ובר- שינוי למחלות לב וכלי דם. מחקרים הראו כי הורדת לחץ הדם, אפילו בשני מ”מ כספית (ממ”כ) בלחץ הדיאסטולי, יכולה להפחית באופן ניכר את התחלואה הקרדיווסקולרית המופיעה יחד עם לחץ הדם הגבוה. ידוע כי אנשים אשר אינם פעילים ואשר הכושר הגופני שלהם ירוד, בעלי סיכון מוגבר עד כ- 50% לפתח יתר לחץ דם. עוצמת הקשר בין פעילות גופנית לבין לחץ הדם אינה ברורה.

שיטה

חיפוש מידע באמצעים האלקטרוניים (MEDLINE, SPORTDiscus) ועל ידי חיפוש ידני מתוך רשימות מקורות ממאמרים שונים. לשם עיבוד הנתונים אותרו מחקרים אקראיים בנושא פעילות גופנית אירובית במבוגרים, אשר נמשכו מעל לשבועיים, דיווחו על שינויי לחץ הדם במהלך תקופת המחקר ופורסמו בשפה האנגלית. מתוך 121 מאמרים פוטנציאליים, רק 54 נמצאו מתאימים לצרכי עבודה זו.

תוצאות

בסך המחקרים נכללו 2419 נבדקים, חלקם בעלי יתר לחץ דם וחלקם בעלי לחץ דם תקין. אורך המחקרים נע בין 3 שבועות לבין שנתיים. המחקרים בהם דווח לגבי מצב פעילות גופנית בתחילת תכנית ההתערבות נערכו בקרב נבדקים בלתי פעילים (sedentary). ממוצעי לחצי הדם טרם הוחלו תכניות ההתערבות נעו בין 101- 168 ממ”כ (סיסטולי) לבין 104- 61 ממ”כ (דיאסטולי).שינויי לחץ הדם – נעו בין 16.7 עד 3.9+ ממ”כ (סיסטולי) לבין 11- עד 11.3+ ממ”כ (דיאסטולי). לחץ הדם הסיסטולי ירד ב- 44 מתוך 53 מחקרים בהם דווח על ערכים אלו, אולם רק ב- 20 מהפרסומים היתה הירידה בעלת משמעות סטטיסטית. באופן דומה, ירד לחץ הדם הדיאסטולי ב- 42 מתוך 50 מחקרים בהם דווח, כאשר רק ב- 16 מחקרים היתה הירידה בעלת משמעות סטטיסטית.

בממוצע, השפעת הפעילות הגופנית האירובית על לחץ הדם הסיסטולי היתה ירידה של 3.84 ממ”כ (רווח סמך של 95%: 4.97- עד 2.72-), ובאופן דומה על לחץ הדם הדיאסטולי: ירידה של 2.58 ממ”כ (רווח סמך של 95%: 3.35 עד 1.81-). ירידות אלו בלחצי הדם התחזקו במעט גם כאשר לא נכללו מחקרים אשר בהם לא בוצע פיקוח על הפעילות הגופנית, בהם נעשה שימוש בתרופות להורדת לחץ הדם, בהם בוצעו מספר התערבויות להורדת לחץ הדם, או אשר בהם שינויי לחץ הדם לא היו נקודת הסיום העיקרית של המחקר.

באשר לסוג הפעילות ומשכה, רכיבה על אופניים גרמה לירידה של כ- 5.5 ממ”כ בלחץ הדם הסיסטולי (17 מחקרים) ולירידה של כ- 4 ממ”כ בלחץ הדיאסטולי (16 מחקרים); הליכה או ריצה לירידה של כ- 2.6 ממ”כ בלחץ הדם הסיסטולי (23 מחקרים) ולירידה של כ- 1.7 ממ”כ בלחץ הדיאסטולי (21 מחקרים) ללא הבדל סטטיסטי בין סוגי הפעילות. לא נמצא הבדל גם לגבי משך בפעילות (עד שעתים שבועיות/ עד שעתיים וחצי שבועיות/ מעל שעתיים וחצי). הוא הדבר גם לגבי עוצמת הפעילות אשר סווגה כנמוכה, בינונית או גבוהה הירידה בלחצי הדם היתה דומה בין הקבוצות.

מעניין כי לא נצפתה השפעה שונה מובהקת סטטיסטית בקרב בעלי יתר לחץ דם לעומת בעלי לחץ דם תקין או בקרב בעלי משקל יתר לעומת בעלי משקל תקין.

מסקנות

מחקר זה מעלה כי פעילות גופנית אירובית הינה כלי חשוב להורדת לחץ הדם באוכלוסיה הכללית מבחינת בריאות הציבור. זאת, ללא קשר אם האדם בעל יתר לחץ דם או בעל לחץ דם תקין, גבר או אשה, בעל משקל יתר או בעל משקל גוף תקין. הירידה בלחץ הדם לא נבעה מירידה במשקל, ולכן אין זה המנגנון. למרבה הצער, ההשפעה נחלשה ככל שהמחקרים היו ארוכים יותר עובדה זו מיוחסת לחוסר ההתמדה של הנבדקים לאורך זמן. ממצא מעודד הוא שההשפעה לא נבדלה בין סוגי פעילות שונים, משך הפעילות או עוצמתה.

דבר העורכים

מחקר זה מחזק את חלקה של הפעילות הגופנית בקרב הציבור ככלי מרכזי ברפואה המונעת. גם אם הנושא עסק במחלה כרונית אחת, נזכיר כי ביצוע פעילות סדירה מפחית את הסיכון לסוללה שלמה של מחלות כרוניות נפוצות (תמותה מכל הסיבות, מחלות לב וכלי דם, השמנת יתר, סוכרת מסוג 2, סוגי סרטן רבים, מחלות מצב רוח ועוד רבות אחרות). ההטבה, מן הסתם, תפעל במקביל להפחתת הסיכון בכולן בו זמנית. גם כאשר המחלות קיימות, לרוב יש לפעילות הגופנית תפקיד בהתמודדות איתן.

השמירה על בריאות הציבור מתחלקת לשלושה מרכיבים עיקריים מניעת עישון, ביצוע פעילות גופנית סדירה וצריכת תזונה נכונה. גם בנושא לחץ הדם יש לתזונה תפקיד חשוב [1]. לדוגמא, במחקר ה- (DASH (2, נבדקים בעלי לחץ דם גבוה ניזונו מתפריט מוגדר אשר היה דל בשומן וכלל העשרה בירקות, פירות, דגנים. המזון נמצא כעשיר במינרלים כגון אשלגן, מגנזיום וסידן. נמצא כי בקרב הנבדקים בעלי יתר לחץ דם אשר ניזונו מפרוטוקול תזונתי זה, ירדו לחצי הדם הסיסטולי והדיאסטולי בכ- 11.5 ו- 5.5 ממ”כ יותר מאשר קבוצת הביקורת. בקרב חולי יתר לחץ דם אשר קיבלו תוספת ירקות ופירות בלבד, ירדו לחצי הדם, הסיסטולי והדיאסטולי, בכ- 7 ו- 3 ממ”כ יותר מאשר קבוצת הביקורת (ראה תרשים). שוב, ישנה אותה שורה ארוכה של מחלות כרוניות אשר בהן שינוי תזונתי כזה מפחית באופן ניכר את הסיכון לחלות.

לפיכך, ביצוע פעילות גופנית סדירה תוך תזונה נכונה הינו מתכון “בטוח” (תרתי משמע: גם מוכח היטב, וגם משולל תופעות לוואי אשר נוטלי התרופות השונות מסתכנים בהן) להפחתת הסיכון לסיבוכי יתר לחץ דם ומחלות אחרות.

1. דובנוב ג., בארי א. תזונה וירקות בטיפול ביתר לחץ דם. מתוך: יתר לחץ דם- אבחון וטיפול. בעריכת גרוסמן א. אאורורה הוצאה לאור בע”מ, 2001.2. Appel LJ, Moore TJ, Obarzanek E, et al. A clinical trial of the effects of dietary patterns on blood pressure. N Engl J Med 1997; 336: 1117- 24.