Dimitriou L, et al. Circadian effects on the acute responses of salivary cortisol and IgA in well trained swimmers. Br J Sports Med 2002;36: 2604.

מבוא

כמעט כל המשתנים הפיזיולוגיים והפסיכולוגיים בגופנו נתונים לשינויים עם מחזור היממה, וכך גם לגבי מערכת החיסון. שני מדדים, רמת IgA ורמת קורטיזול ברוק שבפה, זו האחרונה אנאלוגית לרמתו החופשית בדם, משמשים לעתים קרובות כמדד לבריאות הספורטאי. IgA ברוק הינו המחסום הראשון מפני מחוללי מחלות במערכת הנשימה העליונה, וקורטיזול הינו הורמון מדכא חיסון, ורמותיהם ברוק משתנות לאורך היממה.   מחקר זה בדק את רמות החומרים הללו ברוק של שחיינים מאומנים לפני ואחרי שחיית בוקר או אחר הצהריים.

שיטות

ארבעה עשר שחיינים מאומנים בגיל ממוצע של 18.8 התנדבו למחקר. כל שחיין שחה מרחק של 5 X 400 מטר עם דקת מנוחה בין הסטים, במהירות השווה ל- 85% משיאו האישי במהלך העונה, פעם בשעה 6 בבוקר ופעם בשעה 6 אחר הצהריים. דגימות רוק נאספו מפיהם של השחיינים לפני המשחים ובסיומם (המאמר מפרט את שיטות איסוף הרוק ואת ההנחיות המפורטות אשר קיבלו השחיינים לגבי מה מותר להם לשתות ולאכול ומה אסור בסמוך לבדיקות, צחצוח שיניים וכדומה). נמדדו קצב הפרשת הרוק, רמת IgA ברוק ורמות קורטיזול ברוק. עוד נמדדו מצב הרוח של השחיינים ומדד קושי המאמץ (RPE- rate of perceived exertion).

תוצאות

לגבי המשחים השונים, לא נמדד הבדל משמעותי בין קצבי השחייה בבוקר או בערב. לא נמדד הבדל משמעותי בין קושי המאמץ הסובייקטיבי או בין מדדי מצב הרוח בשעות היממה השונות, לפני המאמץ או אחריו (עבור ציון מצב הרוח הכללי בלבד).

קורטיזול: רמות קורטיזול אשר נמדדו לפני המשחים לא נבדלו באופן מובהק סטטיסטית בין משחה הבוקר או הערב. הרמות אחרי המשחים עלו באופן משמעותי לעומת רמות הבסיס, אולם שוב לא נמצאה השפעה של שעות היממה.

IgA: קצב הפרשת IgA היה נמוך יותר בבוקר, אך ריכוזו היה גבוה יותר. לא נמצאה השפעה של המאמץ הגופני בשעות שונות של היממה על קצב ההפרשה או על ריכוזו.

מסקנות

העובדה שלא נמדדו הבדלים במצב הרוח, בקושי המאמץ או במהירות השחייה בין המשחים מעידה כי אכן בוצעו באופן דומה. נתון זה חשוב גם כיוון שמדדים אלו עלולים להשפיע על הפרשת הרוק והרכבו, ולכן על התוצאות. רמות הקורטיזול עלו לאחר המאמץ עקב היותו הורמון הקשור לסטרס ואשר מגויס בזמן מאמץ. מיעוט הנבדקים והפיזור הרב של התוצאות מנע יכולת השואה טובה בין המשחים, ועובדה זו אולי מונעת ממנו לשמש כמדד בראייה קבוצתית. קצב הפרשת הרוק ו- IgA ברוק היה נמוך יותר בבוקר, ממצא המוסבר על ידי טון סימפתטי גבוה יותר בשעות אלו של היממה.

מסקנת המחקר היא ששעת האימון המומלצת מבחינת מערכת החיסון היא הערב. אז רמת הקורטיזול (=הורמון המדכא חיסון) נמוכה יותר, וקצב הפרשת רוק ו-IgA ברוק (=מחסום בפני מזהמים) גבוהה יותר. בנוסף, מבחינה מתודולוגית, יש ליטול דגימות ביולוגיות כגון אלו בשעות זהות של היממה.

דבר העורכים

זיהומים של מערכת הנשימה העליונה נפוצים יותר בקרב ספורטאים, ומחלה בתקופת תחרות או אימונים עלולה לגרום לאבדן של שנים רבות של אימון והשקעה. ירידה ברמות נוגדנים מסוגIgA ורה-אקטיבציה של נגיף ה EBV במקביל לזיהום בדרכי הנשימה העליונות תוארו בשחייני עלית, וקשורות ככל הנראה בתגובה לאימונים עצימים [1]. עם זאת, אין להסיק מהמאמרים הללו כי פעילות גופנית מחלישה את מערכת החיסון. עקומת תגובת מערכת החיסון כנגד עוצמת הפעילות הגופנית הנה בצורת J : פעילות מתונה משפרת את תפקוד מערכת החיסון, אולם פעילות מאומצת מפחיתה את יעילותה- עוד מתחת לזו של אנשים אשר אינם פעילים [2].

יש לציין כי הנבדקים במחקר שחו 2 ק”מ בלבד, במהירות תת-מירבית, בעוד ששחיינים מקצועניים גומעים 5-7 ק”מ ביחידת אימון, כך שסביר כי השינויים אשר נמדדו גדולים עוד יותר בשחייני צמרת. סיכום המחקר כי עדיף להתאמן בשעות הערב אינו רלוונטי לשחיינים מקצועניים, המתאמנים דרך קבע פעמיים ביום. מאחר ואין כיום אמצעי מוכח מדעית ה”מחזק” את מערכת החיסון של הספורטאים, כל שנותר לרופאים המטפלים בספורטאים הוא לדאוג לתזונה נכונה, שינה מספקת, מחזוריות אימונים עם תקופות התאוששות, היגיינה נאותה ומתן חיסונים.

1. Gleeson M, et al. Epstein-Barr virus reactivation and upper respiratory illness in elite swimmers. Med Sci Sports Exerc 2002; 34: 4117.

2. Madeley CR. Viruses and athletes. Br J Sports Med 1998; 32: 281-6.