Breast cancer

מאפייני הגידול חשובים מסיפור משפחתי של סרטן בהחלטה על השלמת בדיקות BRCA (מתוך כנס ה-ASHG)

מתוצאות מחקר חדש מטעם ה-Institute of Cancer Research in London, אשר הוצגו במהלך כנס מטעם ה- American Society of Human Genetics, עולה כי השימוש במאפייני הגידול במקום סיפור משפחתי מסייע בזיהוי מטופלים בהם יש מקום להשלמת בדיקות גנטיות להערכת סיכון מוגבר לסרטן שד בצורה יעילה וזולה יותר. החוקרים מדווחים כי במחקרם, במידה וההחלטה להשלים את הבדיקה התבססה על סיפור משפחתי, היו מפספסים 5% מהמקרים עם מוטאציות.

החוקרים החלו בזיהוי חמש קטגוריות סרטן שד בסיכון-גבוה: הופעה לפני גיל 40, סרטן שד דו-צדדי לפני גיל 60, סרטן שד שלילי לשלושת הקולטנים להורמונים בכל גיל; סרטן שד וסרטן שחלות בכל גיל; וסרטן שד בגברים.

לאחר מכן, הם התבססו על פאנל TruSight Cancer Gene Panel לבדיקה לזיהוי מוטאציות BRCA ולחישוב שיעורי זיהוי המוטאציות. עוד בחנו החוקרים את שיעור זיהוי המוטאציות בשמונה גנים אחרים הקשורים עם נטיה מוגברת לסרטן שד.

מוטאציות BRCA1 ו/או BRCA2 זוהו ב-110 מבין 1,020 נשים עם סרטן שד (10.8%) שענו על הקריטריונים לקטגורית סיכון גבוה והשלימו את הבדיקה. במידה וההחלטה לביצוע הבדיקה התקבלה על-בסיס סיפור משפחתי, מוטאציות לא היו מזוהות ב-56 מקרים (5.5%). שיעור זיהוי מוטאציות בכל קטגוריה עמד על מעל 10% בכל קטגוריה בנפרד.

לאישור הממצאים, החוקרים השלימו מחקר רטרוספקטיבי שכלל 2,036 משתתפים ממחקר Breast and Ovarian Cancer Susceptibility Study.

בכל אחת מהקטגוריות למעט סרטן שד בגברים, שיעור זיהוי מוטאציות נע בין 11% ל-13.2%. שיעור הזיהוי בגברים עם סרטן שד עמד על 3.2% בלבד, אך גודל המדגם היה קטן מדי (31 חולים בלבד) בכדי לקבוע את השיעור המדויק.

לאחר מכן, החוקרים התבססו על מדד BRCA Mutation Risk Score להערכת הדיוק של סיפור משפחתי כסמן להשלמת הבדיקות. כאשר מדד Manchester של 15 נקודות ומעלה נקבע כסף, זוהו רק 53 מבין 110 המקרים עם מוטאציות (48.2%). כאשר מדד הסיכון BOADICEA (Breast and Ovarian Analysis of Disease Incidence and Carrier Estimation Algorithm) של לפחות 10% שימש כסף, זוהו רק 42 מנשאי המוטאציות (38.2%). עם מודלי סיכון אלו, למעלה מ-50% מנשאי המוטאציות לא היו מתאימים להשלמת הבדיקות למוטאציות על-בסיס הסיפור המשפחתי.

כאשר החוקרים בחנו את 368 המשתתפים עם סרטן שלא סווגו לקטגוריות הסיכון הגבוה, אך עם סיפור משפחתי של סרטן, שיעור המוטאציות עמד על 5.4% באלו עם סיפור משפחתי בינוני ו-7.0% באלו עם סיפור משפחתי משמעותי.

מניתוח כלכלי של הנתונים עלה כי השימוש בקטגוריות סיכון גבוה לזיהוי מועמדים לבדיקות גנטיות, במקום סיפור משפחתי, יוביל לחסכון של למעלה מ-4 מיליון דולרים בעקבות מניעת 1,157 ממאירויות ו-222 מקרי תמותה עקב סרטן שד ושחלות בכל שנה.

המסר העולה מהמחקר הוא כי סיפור משפחתי אינו מהווה קריטריון טוב בניבוי הסבירות לנשאות מוטאציות המעלות סיכון למחלות ממאירות. 

מתוך כנס ה-ASHG

לידיעה במדסקייפ

0 תגובות

השאירו תגובה

רוצה להצטרף לדיון?
תרגישו חופשי לתרום!

כתיבת תגובה

מידע נוסף לעיונך

כתבות בנושאים דומים

  • היעילות של קרינה סטריאוטקטית לטיפול בסרטן כליה (Lancet Oncology)

    היעילות של קרינה סטריאוטקטית לטיפול בסרטן כליה (Lancet Oncology)

    טיפול SABR (או Stereotactic Ablative Body Radiotherapy) מהווה גישת טיפול בטוחה, לא-פולשנית ויעילה במקרים של ממאירות כלייתית ראשונית בחולים שאינם מתאימים לכריתה ניתוחית של הגידול, כך עולה מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת Lancet Oncology. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי קרינה סטריאוטקטית הינה גישת טיפול מבטיחה לחולים עם סרטן כליה לא-נתיח מאחד ומדובר בפרוצדורה לא-פולשנית שאינה […]

  • מדד Immunoscore מסייע בחיזוי הפרוגנוזה של חולים עם סרטן מעי גס ורקטום (J Clin Oncol)

    מדד Immunoscore מסייע בחיזוי הפרוגנוזה של חולים עם סרטן מעי גס ורקטום (J Clin Oncol)

    במאמר שפורסם בכתב העת Journal of Clinical Oncology מדווחים חוקרים על תוצאות מחקר חדש, מהן עולה כי למדד Immunoscore ערך מנבא ופרוגנוסטי חשוב בחולים עם סרטן מעי גס ורקטום בשלב III. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי מדד Immunoscore הינו כלי פרוגנוסטי בחולים עם סרטן מעי גס ורקטום בשלב III ועשוי לסייע בחיזוי התועלת של משך […]

  • בדיקות סקר המבוססות על MRI מפחיתות תמותה בנשים עם מוטציית BRCA1 (מתוך JAMA Oncol)

    בדיקות סקר המבוססות על MRI מפחיתות תמותה בנשים עם מוטציית BRCA1 (מתוך JAMA Oncol)

    מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת JAMA Oncology עולה כי בדיקות סקר שגרתיות המבוססות על MRI מפחיתות את הסיכון לתמותה עקב סרטן שד בהיקף של 80% בנשים עם שינויים ברצף BRCA1, אך התועלת של מעקב באמצעות בדיקות MRI לא הוכחה בנשים עם שינויים ברצף BRCA2. ההנחיות מטעם ה-National Comprehensive Cancer Network Clinical Practice Guidelines ממליצות כי […]

  • האם קרינה מוגבלת לצוואר עליון עדיפה על קרינה לכל הצוואר בחולים עם ממאירות של הנזופרינקס? (J Clin Oncol)

    האם קרינה מוגבלת לצוואר עליון עדיפה על קרינה לכל הצוואר בחולים עם ממאירות של הנזופרינקס? (J Clin Oncol)

    בחולים עם ממאירות נזופרינגאלית מתן קרינה אלקטיבית לצוואר העליון מובילה לתוצאות דומות לטיפול בקרינה לכל הצוואר עם שיעורים נמוכים יותר משמעותית של רעילות ארוכת-טווח, כך עולה מנתונים חדשים שפורסמו בכתב Journal of Clinical Oncology. טיפול קרינתי מהווה את אפשרות הטיפול הסטנדרטית במקרים של קרצינומה של הנזופרינקס, כאשר לרוב מדובר בטיפול קרינתי לכלל הצוואר. עם זאת, […]

  • האם ניתן לוותר על דיסקציה של קשריות לימפה בבית השחי במקרים של סרטן שד מוקדם? (N Engl J Med)

    האם ניתן לוותר על דיסקציה של קשריות לימפה בבית השחי במקרים של סרטן שד מוקדם? (N Engl J Med)

    מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת New England Journal of Medicine עולה כי אי השלמת דיסקציה של קשרית לימפה בבית השחי אינו מעלה את הסיכון להישנות או פוגע בסיכויי ההישרדות הכוללים לאחר חמש שנים בנשים עם סרטן שד מוקדם, ללא מעורבות קשריות לימפה עם גרורות לקשרית זקיף שהשלימו ניתוח וטיפול קרינתי. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי […]

  • גורמי סיכון לממאירות שד שניה בנשים (JAMA Oncology)

    גורמי סיכון לממאירות שד שניה בנשים (JAMA Oncology)

    מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת JAMA Oncology מדווחים חוקרים על תוצאות מחקר חדש, מהן עולה כי נשים צעירות יותר ששרדו סרטן שד עם וריאנט פתוגני מולד או אלו עם אבחנה ראשונית של ממאירות מוגבלת לעומת ממאירות שד ראשונית פולשנית סיכון גבוה יותר משמעותית לממאירות שד ראשונית נוספת. בנשים עם אבחנה של סרטן שד עד גיל […]

  • האם אכלזיה מלווה בסיכון מוגבר לממאירות של הוושט? (Am J Gastroenterol)

    האם אכלזיה מלווה בסיכון מוגבר לממאירות של הוושט? (Am J Gastroenterol)

    במאמר שפורסם בכתב העת The American Journal of Gastroenterology מדווחים חוקרים על תוצאות מחקר חדש, מהן עולה כי בחולים עם אבחנה של אכלזיה סיכון מוגבר לאבחנה של ממאירות של הוושט. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי אכלזיה הינה גורם סיכון אפשרי לסרטן הוושט; עם זאת, אין מחקרים להערכת הסיכון לממאירות זו במטופלים עם אכלזיה. מטרתם כעת […]

  • טיפול באגוניסטים לקולטן ל-GLP-1 אינו מעלה את הסיכון לסרטן בלוטת תריס (BMJ)

    טיפול באגוניסטים לקולטן ל-GLP-1 אינו מעלה את הסיכון לסרטן בלוטת תריס (BMJ)

    במאמר שפורסם בכתב העת The BMJ עולה כי טיפול בתרופות ממשפחת אגוניסטים לקולטן ל-GLP-1 אינו מלווה בעליה משמעותית בסיכון לאבחנה של ממאירות בלוטת התריס לאחר קרוב לארבע שנים. מחקר העוקבה התבסס על נתונים ממאגרים ארציים בדנמרק, נורבגיה ושבדיה בין 2007 ו-2021, אשר כללו 145,410 חולים שהחלו טיפול בתרופות ממשפחת אגוניסטים לקולטן ל-GLP-1 ו-291,667 חולים תואמים […]

  • מנהל המזון והתרופות האמריקאי הרחיב את ההתוויה לטיפול באנהרטו כנגד גידולים סולידיים חיוביים ל-HER2 (מתוך הודעת ה-FDA)

    מנהל המזון והתרופות האמריקאי הרחיב את ההתוויה לטיפול באנהרטו כנגד גידולים סולידיים חיוביים ל-HER2 (מתוך הודעת ה-FDA)

    מנהל המזון והתרופות האמריקאי (Food and Drug Administration) הרחיב את אישור Fam-Trastuzumanb-Deruxtecan (אנהרטו) למבוגרים עם גידולים סולידיים חיוביים ל-HER2 גרורתיים או לא-נתיחים, ללא טיפול חליפי משביע רצון לאחר טיפול סיסטמי קודם. התכשיר כבר מאושר לשימוש כנגד מספר סוגי ממאירויות, כולל חלק מהנשים עם סרטן שד חיובי ל-HER2 גרורתי או לא-נתיח, כמו גם מבוגרים עם אדנוקרצינומה […]

הנך גולש/ת באתר כאורח/ת.

במידה והנך מנוי את/ה מוזמן/ת לבצע כניסה מזוהה וליהנות מגישה לכל התכנים המיועדים למנויים
להמשך גלישה כאורח סגור חלון זה