Neonatology other

מה בין משך החשיפה לדוקטוס ארטריוזוס פתוח ובין הסיכון ל-BPD ותמותה? (Am J Perinato) והערת עורך נאונטולוגיה, ד”ר ברזילי

פג

במאמר שפורסם בכתב העת American Journal of Perinatology מדווחים חוקרים מארצות הברית על תוצאות מחקר חדש, מהן עולה כי בפגים שנולדו לפני 28 שבועות היריון נדרשה חשיפה במשך 7-13 ימים לדוקטוס ארטריוזוס פתוח (Patent Ductus Arteriosus) בדרגה בינונית-עד-גדולה בטרם תועדה עליה משמעותית בהיארעות BPD (Bronchopulmonary Dysplasia) או תמותה.

מטרת המחקר הייתה לבחון את הקשר בין משך החשיפה של יילודים לדלף PDA בדרגה מתונה-עד-גדולה ובין הסיכון להתפתחות BPD או תמותה לפני גיל 36 שבועות. החוקרים התמקדו בפגים שנולדו לפני 28 שבועות היריון ושרדו לפחות שבעה ימים לאחר הלידה.

מדגם המחקר כלל 423 פגים אשר השלימו אקו-לב ביום השביעי ולאורך המעקב.

מניתוח רב-משתני עלה כי הסיכון ל-BPD או תמותה לא היה מוגבר משמעותית עד לחשיפה ל-PDA בינוני-עד-גדול למשך לפחות 7-13 ימים: בהשוואה למקרים בהם הדוקטוס היה סגור או בנוכחות PDA קטן, יחס הסיכויים (רווח בר-סמך 95%) עם חשיפה ל-PDA בינוני-עד-גדול עמד על 0.38 (0.10-1.46) עם חשיפה במשך פחות משבעה ימים, 2.12 (1.04-4.32) עם חשיפה במשך 7-13 ימים, 3.86 (2.15-6.96) עם חשיפה במשך 14 ימים ומעלה.

לאחר הגעה לסף של 7-13 ימים, חשיפה נוספת (14 ימים ומעלה) ל-PDA בינוני-עד- גדול לא לוותה בעליה משמעותית בהיארעות BPD או תמותה: יחס הסיכויים עמד על 1.34 (0.52-3.45) בנוכחות חשיפה לאורך 14-27 ימים, 2.34 (0.88-6.19) בנוכחות חשיפה לאורך 28-48 ימים, 1.80 (0.59-5.47) עם חשיפה במשך 49 ימים ומעלה.

קשר דומה זוהה כאשר החוקרים בחנו את היארעות BPD בלבד.

החוקרים מסכמים וכותבים כי בפגים שנולדו לפני 28 שבועות היריון נדרשה חשיפה של לפחות 7-13 ימים ל-PDA בדרגה בינונית-עד-גדולה בטרם נרשמה עליה משמעותית בהיארעות BPD או תמותה. לאחר סף זה, לא נרשמה עליה נוספת בסיכון ל-BPD או תמותה.

Am J Perinatol. 2019 Oct 10

הערות עורך נאונטולוגיה, ד”ר ברנרד ברזילי:

הממצאים הללו של משמעות השארת דוקטוס ארטריוזוס פתוח בפגים הקטנים מערערים את הנטייה שלא לטפל ב-PDA. לפי מחקר זה הסיכון לפתח BPD או תמונה מוכפל בפגים שהדוקטוס שלהם נשאר פתוח בשבוע השני לחיים ופי כמעט 4 לכאלה שהדוקטוס נשאר פתוח בשבוע השלישי לחיים. מאחר ואנו יודעים כי ככל שהזמן מתרחק מהלידה הסיכוי לסגור דוקטוס באופן פרמקולוגי הולך ויורד, ישנה חשיבות רבה להחלטה לטפל או שלא לטפל בדוקטוס משמעותי

0 תגובות

השאירו תגובה

רוצה להצטרף לדיון?
תרגישו חופשי לתרום!

כתיבת תגובה

מידע נוסף לעיונך

כתבות בנושאים דומים

  • חשיבות תמיכה תזונתית במקרים של פגות בינונית-עד-מאוחרת (NEJM)

    חשיבות תמיכה תזונתית במקרים של פגות בינונית-עד-מאוחרת (NEJM)

    במאמר שפורסם בכתב העת New England Journal of Medicine מדווחים חוקרים על תוצאות מחקר חדש, מהן עולה כי התערבות לתמיכה תזונתית בפגים שנולדו לאחר 32 שבועות היריון לפני שבוע 36 להיריון ועד הזנה מלאה עם חלב אם הינה התערבות אפשרית, ללא השפעה על מרווח הזמן עד הזנה אנטרלית מלאה או על הרכב הגוף בגיל מתוקן של ארבעה חודשים. ד"ר ברזילי, עורך מדור נאונטולוגיה, מוסיף מהערותיו.

  • ההשפעות של מאפיינים שונים על התוצאות ארוכת הטווח של טיפול בהידרוקורטיזון זמן קצר לאחר הלידה בפגים מונשמים (JAMA)

    ההשפעות של מאפיינים שונים על התוצאות ארוכת הטווח של טיפול בהידרוקורטיזון זמן קצר לאחר הלידה בפגים מונשמים (JAMA)

    במאמר שפורסם בכתב העת Archives of Disease in Childhood: Fetal and Neonatal Edition מדווחים חוקרים מהולנד ובלגיה על תוצאות מחקר חדש, מהן עולה כי בפגים שנולדו לפני שבוע 27 להיריון, טיפול סיסטמי בהידרוקורטיזון עשוי להביא לשיפור סיכויי ההישרדות או ליקוי נוירו-התפתחותי. ד"ר ברזילי, עורך מדור נאונטולוגיה מוסיף מהערותיו.

  • יתרונות דחיית ניתוח לתיקון בקע מפשעתי בפגים (JAMA)

    יתרונות דחיית ניתוח לתיקון בקע מפשעתי בפגים (JAMA)

    במאמר שפורסם בכתב העת JAMA מדווחים חוקרים על תוצאות מחקר חדש, מהן עולה כי בפגים עם בקע מפשעתי, השלמת תיקון בקרע לאחר השחרור מיחידת טיפול נמרץ ביילודים הובילה לשיעור נמוך יותר של אירועים חריגים, בהשוואה לפרוצדורות שבוצעו לפני השחרור מבית החולים. ד"ר ברזילי, עורך מדור נאונטולוגיה מוסיף מהערותיו.

  • חיסון אימהי כנגד RSV המבוסס על Perfusion F Protein מלווה בסיכון מוגבר ללידה מוקדמת (NEJM)

    חיסון אימהי כנגד RSV המבוסס על Perfusion F Protein מלווה בסיכון מוגבר ללידה מוקדמת (NEJM)

    במאמר שפורסם בכתב העת New England Journal of Medicine מדווחים חוקרים על תוצאות מחקר חדש בו הגיוס למחקר בשלב מוקדם בשל סוגיות הנוגעות לבטיחות ההתערבות, כאשר חיסון אימהי כנגד RSV המבוסס על Perfusion F Protein אמנם הפחית סיכון לסיבוכים משנית למחלה בדרכי נשימה תחתונות על-רקע RSV, אך לווה בעליה בסיכון ללידה מוקדמת. ד”ר ברנרד ברזילי, עורך מדור ניאונטולוגיה, משתף את המאמר ומוסיף מהערותיו

  • בדיקות סקר לעליה מאוחרת ברמות TSH והיפותירואידיזם מולד לא-טיפוסי בפגים עם משקל לידה נמוך מאוד (J Pediatr)

    בדיקות סקר לעליה מאוחרת ברמות TSH והיפותירואידיזם מולד לא-טיפוסי בפגים עם משקל לידה נמוך מאוד (J Pediatr)

    במאמר שפורסם בכתב העת Journal of Pediatrics מדווחים חוקרים על תוצאות מחקר חדש, מהן עולה שכיחות גבוהה של הפרעה בתפקודי התריס בפגים. ד"ר ברנרד ברזילי, עורך נאונטולוגיה, משתף את המחקר ומוסיף מהערותיו.

  • טיפול ב-Nirsevimab יעיל מאוד במניעת אשפוזים של תינוקות עקב RSV (מתוך MMWR)

    טיפול ב-Nirsevimab יעיל מאוד במניעת אשפוזים של תינוקות עקב RSV (מתוך MMWR)

    מנתונים חדשים שפורסמו ב-Morbidity and Mortality Weekly Report עולה כי הנוגדן החד-שבטי Nirsevimab הדגים יעילות של 90% במניעת אשפוז עקב זיהום בנגיף RSV (או Respiratory Syncytial Virus) בתינוקות. ממצאי המחקר תומכים בהמלצות הנוכחיות של המרכז לבקרת מחלות ומניעתן התומכות במתן Nirsevimab ביילודים ותינוקות. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי RSV הינו הגורם המוביל לאשפוז תינוקות בארצות […]

  • הבדלים בהצגת מסר אופטימי לעומת פסימי להורים לפגים (JAMA Network)

    הבדלים בהצגת מסר אופטימי לעומת פסימי להורים לפגים (JAMA Network)

    במאמר שפורסם בכתב העת JAMA Network Open מדווחים חוקרים על תוצאות מחקר חדש, מהן עולה כי בעת מסירת מידע פרוגנוסטי להורים לפגים אודות סיכון לסיבוכים, הורים לפגים שנולדו בשלב מוקדם מאוד עשויים להעדיף הצגת המסרים באופן אופטימי ולא פסימי. ד”ר ברנרד ברזילי, עורך מדור ניאונטולוגיה, משתף את המאמר ומוסיף מהערותיו

  • גורמים המנבאים לידת חי לאחר טיפול היסטרוסקופי בהידבקויות תוך-רחמיות (Fertil Steril)

    גורמים המנבאים לידת חי לאחר טיפול היסטרוסקופי בהידבקויות תוך-רחמיות (Fertil Steril)

    בנשים לאחר טיפול היסטרוסקופי בהידבקויות תוך-רחמיות (תסמונת Asherman Syndrome) שלושה גורמים עשויים לנבא את הסיכוי ללידת חי, כולל שיפור בדימום וסתי, עובי רירית רחם לאחר-ניתוח ועדות להידבקויות חוזרות בדרגה מינימאלית בבדיקת היסטרוסקופיה חוזרת, כך מדווחים חוקרים במאמר שפורסם בכתב העת Fertility & Sterility. במסגרת המחקר ביקשו החוקרים לבחון גורמים בלתי-תלויים העשויים להשפיע על סיכויי לידת […]

הנך גולש/ת באתר כאורח/ת.

במידה והנך מנוי את/ה מוזמן/ת לבצע כניסה מזוהה וליהנות מגישה לכל התכנים המיועדים למנויים
להמשך גלישה כאורח סגור חלון זה