Thyroid Disorders

מדדים המודינמיים במוח אינם מושפעים מגודל PDA (מתוך Neonatology ) והערות עורך נאונטולוגיה, ד”ר ברזילי

מאת ד”ר עמית עקירוב

במאמר שפורסם בכתב העת Neonatology מדווחים חוקרים על תוצאות מחקר חדש, מהן עולה כי מהירות זרימת דם למוח ובקרה מוחית עצמית במהלך סיסטולה אינם מושפעים מגודל ה-PDA (Patent Ductus Arteriosus).

מחקרים קודמים הצביעו על התפקיד החשוב של PDA בהתפתחות איסכמיה מוחית ודימום תוך-חדרי בעקבות תופעת Cerebreal Steal Phenomenon, אך ישנם נתונים סותרים אודות ההשפעה של גודל ה-PDA על זרימת הדם המוחית. בקרה עצמית של זרימת הדם במוח הינה מנגנון הגנה טבעי לשמירה על זרימת דם מוחית קבועה למרות שינויים בלחץ הדם ולא ברור אם זו מושפעת מההמודינאמיקה של ה-PDA.

מטרת המחקר הנוכחי הייתה לבחון את הקשר בין גודל ה- PDA ובין מהירות זרימת הדם המוחית בפגים. לצורך כך, החוקרים כללו במחקר 113 פגים שנולדו לאחר 23-29 שבועות היריון, עם נתוני בדיקת אקו-לב זמינים במהלך השבוע הראשון לאחר הלידה להערכת PDA.

הפגים סווגו לשלוש קבוצות על-פי גודל ה-PDA: ללא עדות ל-PDA עד PDA קטן, בינוני, או גדול. בכל הפגים הושלם רישום רציף של לחץ דם בעורק הטבור ומהירות זרימת דם מוחית במהלך השבוע הראשון לאחר הלידה. החוקרים חישבו את לחץ הסגירה הקריטי (Critical Closing Pressure) על-בסיס לחץ הדם הסיסטולי בעורק הטבורי ומהירות זרימת דם מוחית. מדד DCM (Diastolic Closing Margin) חושב כלחץ הדם הדיאסטולי פחות לחץ הסגירה הקריטי ושימשו כסמן לסיכון להתפתחות דימום תוך-חדרי.

מהנתונים עולה כי בקרב 16 פגים עם PDA גדול תועד לחץ הדם הסיסטולי בעורק הטבורי הנמוך ביותר לאורך כל שלבי המחזור הלבבי, בהשוואה ל-19 פגים עם PDA בינוני או 78 פגים עם PDA קטן, לכל היותר. למרות הבדלים בלחץ הדם, לא תועדו הבדלים בין הקבוצות בלחץ הסגירה הקריטי, במדד DCM או במהירות זרימת דם מוחית ממוצעת, או בזמן סיסטולה או דיאסטולה. אוטורגולציה של זרימת הדם המוחית, כפי שנמדדה במהלך הסיסטולה, הייתה שמורה ללא תלות בגודל ה-PDA.

החוקרים מסכמים וכותבים כי אוטורגולציה של זרימת הדם המוחית שמורה עשויה לשחק תפקיד חשוב בשמירה על מהירות זרימת דם למוח ללא תלות בגודל PDA והבדלים בלחץ הדם בעורק הטבור.

Neonatology 2020 May 20, : 1-7

הערות עורך הנאונטולוגיה, ד”ר ברנרד ברזילי:

ממחקרים קודמים ידוע כי גודל ה-PDA כפי שנמדד באקו אינו בהכרח קשור באופן ישיר למשמעותו ההמודינמית. המשמעות ההמודינמית של ה-PDA נגזרת ממרכיבים נוספים מלבד גודלו. כמות הדם וכוון הדם הזורם דרך ה-PDA תלויות מעבר לגודלו של הצינור גם להבדלי הלחצים משני צידיו, צמיגות הדם ועוד. הממצא המעניין במחקר זה הינו שיש לפגים אפשרות לשמר את זרימת הדם המוחית (מנגנון האוטורגולציה), לפחות כפי שנמדד ע”י החוקרים במחקר- דבר שאינו כל כך מובן מאליו. מחקר זה ממחיש שוב את המורכבות ההמודינמית של כלל המערכות בפגים המשפיעות על הפרפוזיה המוחית.

0 תגובות

השאירו תגובה

רוצה להצטרף לדיון?
תרגישו חופשי לתרום!

כתיבת תגובה

מידע נוסף לעיונך

כתבות בנושאים דומים

  • חשיבות תמיכה תזונתית במקרים של פגות בינונית-עד-מאוחרת (NEJM)

    חשיבות תמיכה תזונתית במקרים של פגות בינונית-עד-מאוחרת (NEJM)

    במאמר שפורסם בכתב העת New England Journal of Medicine מדווחים חוקרים על תוצאות מחקר חדש, מהן עולה כי התערבות לתמיכה תזונתית בפגים שנולדו לאחר 32 שבועות היריון לפני שבוע 36 להיריון ועד הזנה מלאה עם חלב אם הינה התערבות אפשרית, ללא השפעה על מרווח הזמן עד הזנה אנטרלית מלאה או על הרכב הגוף בגיל מתוקן של ארבעה חודשים. ד"ר ברזילי, עורך מדור נאונטולוגיה, מוסיף מהערותיו.

  • ההשפעות של מאפיינים שונים על התוצאות ארוכת הטווח של טיפול בהידרוקורטיזון זמן קצר לאחר הלידה בפגים מונשמים (JAMA)

    ההשפעות של מאפיינים שונים על התוצאות ארוכת הטווח של טיפול בהידרוקורטיזון זמן קצר לאחר הלידה בפגים מונשמים (JAMA)

    במאמר שפורסם בכתב העת Archives of Disease in Childhood: Fetal and Neonatal Edition מדווחים חוקרים מהולנד ובלגיה על תוצאות מחקר חדש, מהן עולה כי בפגים שנולדו לפני שבוע 27 להיריון, טיפול סיסטמי בהידרוקורטיזון עשוי להביא לשיפור סיכויי ההישרדות או ליקוי נוירו-התפתחותי. ד"ר ברזילי, עורך מדור נאונטולוגיה מוסיף מהערותיו.

  • יתרונות דחיית ניתוח לתיקון בקע מפשעתי בפגים (JAMA)

    יתרונות דחיית ניתוח לתיקון בקע מפשעתי בפגים (JAMA)

    במאמר שפורסם בכתב העת JAMA מדווחים חוקרים על תוצאות מחקר חדש, מהן עולה כי בפגים עם בקע מפשעתי, השלמת תיקון בקרע לאחר השחרור מיחידת טיפול נמרץ ביילודים הובילה לשיעור נמוך יותר של אירועים חריגים, בהשוואה לפרוצדורות שבוצעו לפני השחרור מבית החולים. ד"ר ברזילי, עורך מדור נאונטולוגיה מוסיף מהערותיו.

  • חיסון אימהי כנגד RSV המבוסס על Perfusion F Protein מלווה בסיכון מוגבר ללידה מוקדמת (NEJM)

    חיסון אימהי כנגד RSV המבוסס על Perfusion F Protein מלווה בסיכון מוגבר ללידה מוקדמת (NEJM)

    במאמר שפורסם בכתב העת New England Journal of Medicine מדווחים חוקרים על תוצאות מחקר חדש בו הגיוס למחקר בשלב מוקדם בשל סוגיות הנוגעות לבטיחות ההתערבות, כאשר חיסון אימהי כנגד RSV המבוסס על Perfusion F Protein אמנם הפחית סיכון לסיבוכים משנית למחלה בדרכי נשימה תחתונות על-רקע RSV, אך לווה בעליה בסיכון ללידה מוקדמת. ד”ר ברנרד ברזילי, עורך מדור ניאונטולוגיה, משתף את המאמר ומוסיף מהערותיו

  • בדיקות סקר לעליה מאוחרת ברמות TSH והיפותירואידיזם מולד לא-טיפוסי בפגים עם משקל לידה נמוך מאוד (J Pediatr)

    בדיקות סקר לעליה מאוחרת ברמות TSH והיפותירואידיזם מולד לא-טיפוסי בפגים עם משקל לידה נמוך מאוד (J Pediatr)

    במאמר שפורסם בכתב העת Journal of Pediatrics מדווחים חוקרים על תוצאות מחקר חדש, מהן עולה שכיחות גבוהה של הפרעה בתפקודי התריס בפגים. ד"ר ברנרד ברזילי, עורך נאונטולוגיה, משתף את המחקר ומוסיף מהערותיו.

  • טיפול ב-Nirsevimab יעיל מאוד במניעת אשפוזים של תינוקות עקב RSV (מתוך MMWR)

    טיפול ב-Nirsevimab יעיל מאוד במניעת אשפוזים של תינוקות עקב RSV (מתוך MMWR)

    מנתונים חדשים שפורסמו ב-Morbidity and Mortality Weekly Report עולה כי הנוגדן החד-שבטי Nirsevimab הדגים יעילות של 90% במניעת אשפוז עקב זיהום בנגיף RSV (או Respiratory Syncytial Virus) בתינוקות. ממצאי המחקר תומכים בהמלצות הנוכחיות של המרכז לבקרת מחלות ומניעתן התומכות במתן Nirsevimab ביילודים ותינוקות. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי RSV הינו הגורם המוביל לאשפוז תינוקות בארצות […]

  • הבדלים בהצגת מסר אופטימי לעומת פסימי להורים לפגים (JAMA Network)

    הבדלים בהצגת מסר אופטימי לעומת פסימי להורים לפגים (JAMA Network)

    במאמר שפורסם בכתב העת JAMA Network Open מדווחים חוקרים על תוצאות מחקר חדש, מהן עולה כי בעת מסירת מידע פרוגנוסטי להורים לפגים אודות סיכון לסיבוכים, הורים לפגים שנולדו בשלב מוקדם מאוד עשויים להעדיף הצגת המסרים באופן אופטימי ולא פסימי. ד”ר ברנרד ברזילי, עורך מדור ניאונטולוגיה, משתף את המאמר ומוסיף מהערותיו

  • גורמים המנבאים לידת חי לאחר טיפול היסטרוסקופי בהידבקויות תוך-רחמיות (Fertil Steril)

    גורמים המנבאים לידת חי לאחר טיפול היסטרוסקופי בהידבקויות תוך-רחמיות (Fertil Steril)

    בנשים לאחר טיפול היסטרוסקופי בהידבקויות תוך-רחמיות (תסמונת Asherman Syndrome) שלושה גורמים עשויים לנבא את הסיכוי ללידת חי, כולל שיפור בדימום וסתי, עובי רירית רחם לאחר-ניתוח ועדות להידבקויות חוזרות בדרגה מינימאלית בבדיקת היסטרוסקופיה חוזרת, כך מדווחים חוקרים במאמר שפורסם בכתב העת Fertility & Sterility. במסגרת המחקר ביקשו החוקרים לבחון גורמים בלתי-תלויים העשויים להשפיע על סיכויי לידת […]

הנך גולש/ת באתר כאורח/ת.

במידה והנך מנוי את/ה מוזמן/ת לבצע כניסה מזוהה וליהנות מגישה לכל התכנים המיועדים למנויים
להמשך גלישה כאורח סגור חלון זה