סעיף 19(א) לחוק זכויות החולה קובע:” מטפל או עובד מוסד רפואי, ישמרו בסוד כל מידע הנוגע למטופל, שהגיע אליהם תוך כדי מילוי תפקידם או במהלך עבודתם”. כלומר המידע הרפואי, שהגיע למטפל תוך כדי עבודתו, הוא סודו הרפואי של החולה ושלו בלבד.
סעיף 20 לחוק זכויות החולה מונה את החריגים לשמירת הסוד הרפואי, בפרטו את המצבים בהם מותר למטפל להעביר הלאה מידע רפואי על המטופל. החריג הראשון הוא כאשר “המטופל נתן את הסכמתו למסירת המידע הרפואי”. ההסכמה למסירת המידע יכולה להיות במפורש, לדוגמה בחתימה על טופס ויתור על הסודיות הרפואית; ויכולה להיות בהתנהגות, או מכללא בשפה המשפטית. על מטופל שבא לפגישה עם רופאו בליווי בן משפחה, נכנס איתו לחדר ומוסר לרופא מידע על עצמו בנוכחות אותו בן משפחה, ניתן לומר שהוא מסכים מכללא לחשיפת סודו הרפואי בפני אותו בן משפחה, עמו בחר המטופל להכנס אל הרופא.
לא זה המצב במקרה שתואר למעלה. כאן , הבעל בא לבדו להתעניין במצב אשתו. לכאורה, אין מצב טיבעי מזה. וקרוב לודאי שכל רופא היה משתף פעולה עם אותו בעל מודאג, בסוברו שאך חובתו היא לעדכן את הבעל במצב האשה. בדיעבד התברר, באותו מקרה, שבני הזוג היו נתונים אותו זמן בעיצומו של הליך גירושים מכאיב, והמידע הרפואי על האשה היה נחוץ לבעל מסיבותיו ולצורך תכנון מהלכיו שלו.
מקרה כאוב זה מדגים בעייתיות יומיומית, שבה נתקלים רופאים, אולי אף מבלי להיות מודעים לה. מצד אחד, נראה לנו, הרופאים המטפלים, שמחובתנו להעמיד את המשפחה על חומרת מצבו של המטופל שלנו, ולו כדי שהמשפחה תיערך לבאות. מהצד השני, אנו נוטים לשכוח שחובתנו הראשונית, לרבות חובת השמירה על הסוד הרפואי, היא למטופל שלנו ולו בלבד.
מה אמורה היתה האונקולוגית לעשות במקרה כאן? אין פתרון בית ספר, שיתאים לכל המצבים. אולם ישנה לשון החוק, האוסרת עלינו למסור מידע על מטופל שלנו, אף לבני משפחתו, בלי הסכמתו; וישנו “ניסיון החיים והשכל הישר”. נראה שבמקרה שתואר, לפני הכל, היה על האונקולוגית לברר עם הבעל האם האשה יודעת על הפגישה שלו איתה, והאם היא נתנה לו את הסכמתה למסירת המידע. לעיתים אין ברירה אלא לדבר ישירות עם המטופל ולקבל את הסכמתו המפורשת למסירת המידע. כזה הוא, לדוגמה, המצב כאשר המטופל הופיע תמיד לבדו לכל הטיפולים והמיפגשים עם הרופא, ולפתע מופיע בן משפחה, לא מוכר, מציג עצמו ומבקש מידע על החולה. זהירות רבה עוד יותר נדרשת כאשר המידע הרפואי מבוקש בטלפון; שהרי כל אחד יכול להציג עצמו בטלפון כ”בעל של..” , “רופא של..” וכ. .
אין באמור לעיל כדי לשלול באופן גורף כל מסירת מידע על החולה. אולם בהחלט יש בנאמר משום אזהרה למטפלים בבחינת “חכמים הזהרו בדבריכם”.
עוד על הסוד הרפואי בכתבות הבאות.
e-Med Tools
קצר קולע וממוקד
e-Med סמינרים
אי-מד תחקירים
Medscape Tools
Journal Club
מרכזי מידע ושירות
Facebook
מידע למפרסם
מאגר תרופות
מאגר אנשי המקצוע
אינדקס שימושי
חדשות משה"ב
eMed HealthClub
מחקרים קליניים
השאירו תגובה
רוצה להצטרף לדיון?תרגישו חופשי לתרום!