ממחקר חדש שפורסם ב-Arthritis Care and Research עולה כי בדיקות סרולוגיות שגרתיות לנגיפים לא תרמו משמעותית לאבחנה של חולים עם פוליארתריטיס חדשה, במשך לפחות שישה שבועות.
במסגרת המחקר ביקשו החוקרים לבחון את התרומה של בדיקות סקר שגרתיות לנגיפים בחולים עם דלקת מפרקים שגרונית מוקדמת (Rheumatoid Arthritis) או פוטנציאל להתקדמות דלקת מפרקים שגרונית.
מדגם ESPOIR כלל 813 חולים עם נפיחות של לפחות שני מפרקים, במשך למעלה משישה שבועות ומשך תסמינים של פחות משישה חודשים. בכל המשתתפים נערכה בדיקת סקר לנגיף Parvovirus B19 (נוגדנים מסוג IgM ו-IgG), HBV (Hepatitis B Virus; חיפוש אחר אנטיגן Hepatitis B Surface Antigen), HCV (Hepatitis C Virus; נוגדנים כנגד HCV) ו-HIV (Human Immunodeficiency Virus; נוגדנים כנגד HIV-1 ו-HIV-2).
בדיקות לנגיף Parvovirus B19 בוצעו ב-806 חולים והדגימו חסינות ארוכת-טווח ב-574 נבדקים (71.2%), לא זוהו נוגדנים ב-223 חולים (27.7%). בקרב תשעת החולים האחרים, רק בשניים בדיקת PCR (Polymerase Chain Reaction) לנגיף Parvovirus B19 הייתה חיובית; בחולים אלו לא היו סימנים של המחלה מחוץ למפרקים.שכיחות נוגדנים כנגד נגיף HIV עמדה על 0.12% (אחד מבין 813 נבדקים) ושכיחות נוגדנים כנגד HCV עמדה על 0.86% (7 מבין 808 נבדקים).
דלקת מפרקים על רקע נגיף HCV אובחנה בארבעה חולים (0.5%). בקרב חולים עם נוגדנים כנגד נגיף HCV, רמות טרנסאמינזות היו גבוהות יותר משמעותית, בהשוואה לחולים אחרים (p=0.001), ללא הבדל מובהק באשר ליתר בדיקות המעבדה.
שכיחות נוגדנים כנגד HBV עמדה על 0.12% (אחד מבין 808 נבדקים); ללא אבחנה של דלקת מפרקים על-רקע זיהום בנגיף HBV באותו חולה.
בסיכומו של דבר, בדיקות סקר שגרתיות לנגיפים זיהו שני חולים עם זיהום בנגיף Parvovirus B19 ושלושה חולים עם זיהום בנגיף HBV.העלות עמדה על 85 יורו למטופל (סך כולל של כ-68,000 יורו).
החוקרים מסכמים כי נוגדנים כנגד HBV, HCV, HIV ו-Parvovirus B19 באוכלוסיית המחקר של חולים עם פוליארתריטיס חדשה המתאימה לדלקת מפרקים שגרונית, לא היו נפוצים יותר, בהשוואה לאוכלוסיה הכללית. בדיקות סרולוגיות שגרתיות לא תרמו משמעותית לאבחנה של פוליארתריטיס חדשה, וכרוכות בסיכון לאבחנת-יתר בשל תוצאות חיוביות-שגויות. עם זאת, סביר להניח כי בדיקות סקר של חולים בסיכון-גבוה יהיו יעילות יותר מבדיקות סקר שגרתיות.
Arthritis Care & Research Vol. 63, No. 11, November 2011, pp 15651570
הערת מערכת:
להלן התייחסותו של ד”ר עודד קמחי, עורך מדור ראומטולוגיה, לממצאי המחקר.
ארטרלגיה וארטריטיס מיוחסות פעמים רבות למחלות וירליות. עקב כך משתהים לעיתים האבחנה והטיפול של מחלות אינפלמטוריות כגון RHEUMATOID ARTHRITIS. בארצות מערביות מגוון הוירוסים שאכן גורמים לארטריטיס הם מצומצמים אם כי לאחרונה נמצא כי וירוסים שהיה נהוג לחשוב שאינם נמצאים במערב כגון CHIKUNGUYA יכולים לגרום אף להתפרצויות של ארטריטיס.
מאמר זה בודק באופן מסודר את השכיחות בקרב חולים בצרפת עם ארטריטיס הנמשכת מעל ל 6 שבועות. ניתן היה לשער שמשך זמן כזה אינו סביר עבור אטיולוגיה וירלית ואכן נמצא שבדיקה רוטינית של HBV, HCV , HIV ו PARVO B19 אינה תורמת כמעט לאבחנה. ניתן לטעון כמובן שלפחות לגבי שני הראשונים סטטוס החיסון חשוב גם אם מטפלים במחלה אינפלמטורית אך עדיין יש למחקר חשיבות בהגדרת הפרוגנוזה לחולה המגיע עם ארטריטיס מעל חודש וחצי.
e-Med Tools
קצר קולע וממוקד
e-Med סמינרים
אי-מד תחקירים
Medscape Tools
Journal Club
מרכזי מידע ושירות
Facebook
מידע למפרסם
מאגר תרופות
מאגר אנשי המקצוע
אינדקס שימושי
חדשות משה"ב
eMed HealthClub
מחקרים קליניים
השאירו תגובה
רוצה להצטרף לדיון?תרגישו חופשי לתרום!