מאמרי מערכת

ניהול מחלת רפלוקס גסטרואיזופגיאלית GERD

12/08/2002

Managing gastroesophageal reflux disease Ray, S.W., Secrest, J., Ch'ien, A.P.Y., & Corey, R.S.(2002) Nurse Practitioner, 27(5), 36-55

אנשים רבים עם מחלת ה- gastroesophageal reflux disease (GERD) מאמינים באופן מוטעה שהצרבת שהם חשים היא חוסר נוחות שאינה ניתנת למניעה הנגרמת מאכילת מזונות שונים. עקב שכיחות הסימפטומים, מטופלים רבים אינם מדווחים על תחושותיהם לרופאיהם. בהתאמת אורח חיים וכן תרפיה תרופתית ניתן לשפר את איכות החיים של חולים אלה וכן למנוע שכיחות הופעת סיבוכים משמעותיים.

GERD הוא אוסף של סימפטומים קלינים שאינם נעימים ושינויים היסטולוגים הנובעים מחזרה כרונית מופרזת של תוכן קיבתי (refluxate) לוושט. GERD יכול לגרום לצרבת תכופה עד יומית ופגיעה בוושט. הסימנים העיקרים הם: צרבת ו- regurgitation אלמנטים נפוצים אלו משפיעים על הבריאות ואיכות החיים. יש הסוברים כי GERD פוגע באיכות החיים יותר מאשר יתר לחץ דם לא מטופל, כיב בתריסריון, ואי ספיקת לב קלה.

GERD מוביל לתוצאות חמורות פיזיות ופסיכו-חברתיות. עקב כך שמזונות מסוימים ודחק יכולים להחריף חוסר נוחות, חלק מהמטופלים נמנעים ממצבים חברתיים המערבים ארוחות או רמות גבוהות של דחק. עקב כך ש- GERDגורם לעליה בחוסר הנוחות בעת שכיבה פרקדן. יתכנו הפרעות בדפוסי מנוחה ושינה.

GERD שאינו מטופל יכול להוביל לתוצאות חמורות כמו למשל – Barrett's esophagus

המתרחש כאשר ישנה חשיפה כרונית לחומצה הגורמת לאפיתל מסוג squamous להפוך לאפיתל מסוג metaplastic מצב מקדים לאדנוקרצינומה של הושט. כאשר מתפתחת הפרעה זו, יתכן כי הטיפול האופייני ל GERD לא ימנע התקדמות לעבר מחלה סרטנית.

אפידמיולוגיה

הקולג' האמריקאי לגסטרואנטרולוגיה מדווח על כך שיותר מ- 60 מליון אמריקאים חווים הפרעות עיכול חומציות לפחות פעם בחודש. חלק מהחוקרים טוענים כי 20% מתוך המטופלים המדווחים על רפלוקס חומצי, חווים סימפטומים שבועיים, בעוד שרבים אחרים חווים סימפטומים יומיים. האיגוד הבינלאומי להפרעות גסטרואינטסטינליות תפקודיות מדווח כי GERD פוגע ב- 5%-7% מכלל האוכלוסייה. מבוגרים בגיל מתקדם הם בעלי סיכון גבוה יותר לסיבוכים של GERDעקב חשיפה מוארכת של הושט לחומצה במשך שנים רבות. בנוסף ישנה שכיחות גבוה יותר ל-hiatal hernia ,ירידה בנפח הרוק, וכן תרופות המורידות את הלחץ בספינקטר הנמוך של הוושט.

גורמי סיכון נוספים ל GERD הם: עליה בהפרשת חומצה, שינוי במנגנון ההגנה מפני חומצה של הושט, הפרעה בתנועתיות (motility) הושט, hiatal hernia, עודף משקל, חבלה בעמוד שידרה, שיתוק חלקי של הקיבה (gastroparesis) כל הנ"ל יכולים לחשוף את המטופל לרפלוקס. מטופלים הסובלים ממחלות כגון: zollinger-ellison syndrome , מחלות של בלוטת התריס, סוכרת, מחלה של ריקמת חיבור הגורמת לעיבוי רקמת החיבור והעור (scleroderma) , או הפרעות מעורבות מסוג connective יכולים לפתח חוסר תפקוד של הושט הקשור בתנועתיותו (( motility וכן פגיעה בפריסטלטיקה המעכבת את פינוי החומצה.

סימפטומים הקשורים ב- GERD

צרבת חוזרת ו\או רגורגיטציה המוחרפת לאחר ארוחה גדולה, שכיבה או התכופפות.

כאבים בחזה שאינם ממקור קרדיאלי ושיהוקים תכופים.

כיבים מסוג אפטות (aphthous), סרטן של הלרנקס, דלקת אוזן תיכונה, אוטלגיה, ארוזיה של החיך, פרנגיטיס, סינוסיטיס, וגרנולומה של מיתרי הקול.

עירור של אסטמה, ברונכואקטזיס, ברונכיט כרונית, שיעול כרוני, פיברוזיס אדיופטי ריאתי, ודלקות ריאה חוזרות.

תרופות המחמירות סימני רפלוקס

Alendronate, Anticholinergics, Beta-blockers, Caffeine, Calcium channel blockers, Dopamine, Estrogen, Glucagon, Nitrates, Nonsteroidal anti inflammatory drugs, Phentolamine, Potassium supplements, Progesterone, Prosteglandins, Quinidine, Sedatives, Theophylline, Tetracycline

רפלוקס יכול להתרחש בנסיבות של הריון, משקל עודף, ועצירות כרונית המעלה לחץ תוך ביטני. חולים שמעשנים או נוטלים תרופות מסוימות (עיין לעיל) עלולים לחוות החרפה של רפלוקס.

על אף השכיחות הגבוה של GERD האיטיולוגיה של ההפרעה עדיין מוגדרת בצורה חלשה.

במחקרים שונים נימצא קשר אפשרי לנטייה גנטית ומשפחתית להתרחשות של GERD.

עקב ההארעות הגבוה של GERD אילו הלוקים בו יכולים לא לייחס לו חשיבות. הרבה מהמטופלים משתמשים בתרופות ללא מרשם רופא (OTC) לפני שהם פונים לחפש סיוע אצל הרופא המטפל. מטופלים שלא מחפשים סיוע רפואי סובלים מתת אבחון וטיפול.

עבור אילו המחפשים סיוע רפואי, הטיפול כולל התאמת אורח חיים וכן תרפיה תרופתית.

פתופיזיולוגיה

רוב האנשים חווים מידה קטנה של רפלוקס פיזיולוגי. המומחים בתחום מתייחסים להתרחשות רפלוקס המופיע לא יותר מ5.5% מהזמן כנורמאלית. אצל רוב המטופלים עם GERD הסיבה הפיזיולוגית אינה יצור יתר של חומצה אלא שכיחות חשיפת הוושט לחומצה ואורך החשיפה.

בתפקוד תקין ישנם מרכיבים פיסיולוגים המונעים עודף של רפלוקס. בקירות של וושט תקין בלוטות המפרישות מוקוס (MUCOUS) וכן ביקרבונט המנטרל את חומצות הקיבה ובכך מגן על הוושט. בצומת של הוושט והפרנקס הסוגר העליון של הוושט משמש כחסם הראשי המונע רפלוקס לרינגופרנגיאלי. בקצה הדיסטאלי של הוושט קיים הסוגר התחתון של הוושט שהינו אזור של שריר חלק העובד יחד עם הסרעפת לספק חסם מכני בפני רפלוקס.

בנוסף תנועה של התכווצות בוושט מזיזה את החומרים מהוושט הלאה. מנגנונים אילו קובעים את אורך החשיפה של רקמת הוושט לרפלוקס.

אנשים עם GERD יכולים לסבול מהפרעה בכל אחד מהמנגנונים הפנמיים הללו ועקב כך לחוות סימני רפלוקס.

אבחון

אבחון מדויק ומוקדם מסייע במניעת סיבוכים ופגיעה באיכות החיים. כלי אבחון יעילים הם הפרזנטציה הקלינית והיסטוריה רפואית כולל מאפיינים, אופן פריצת המחלה, תכיפות הסימפטומים ומשכם, והתקדמות הסימפטומים. בנוסף לכך: נטילת תרופות, תזונה, היסטוריה של פעילות, משקל גוף, בדיקה לדם סמוי בצואה, ובדיקה פיזיקאלית.

הקולג' האמריקאי לגסטרואנטרולוגיה הכריז כי מטופלים הסובלים מצרבת פעמים או יותר בשבוע לוקים ב- GERD בסבירות גבוה. צרבת היא תחושת כאב שורף מאחורי הסטרנום (retrosternal) באזור האפיגסטרי, בצוואר, בגרון או לעיתים בגב.

אופיינת למטופלים אילו התלונה על צרבת לילית או לאחר ארוחה .

במצב בו קיימת חוסר יכולת להרפיית השריר בכניסה לקיבה-achalasia שנגרמת על ידי סטזיז בוושט עקב חסימת הזרימה החוצה, תסיסת האוכל הלא מעוכל בוושט יחד עם דלקת מקומית גורמים לתחושת הצרבת.

פרט לצרבת, סימן נוסף ל GERD הוא רגורגויטציה (regurgitation). רגורגיטציה היא תנועה של תכולה קיבתית לתוך הוושט ללא הקאה. המטופל יכול לתאר טעם חומצי באופן פתאומי, או גיהוק "חריף" או "חמוץ".

כאשר סימנים אילו מופיעים יחד ובנוסף ישנם מאפיינים ייחודים ניתן לבסס אבחנה של GERD ולטפל בחולים רבים באופן אמפירי ללא בדיקות נוספות.

מצבים המחקים את ה- GERD

הכאב בחזה שחלק מהמטופלים עםGERD חווים מציג תמונה הזהה לאנגינה. דבר זה מקשה על ההפרדה בין GERD למחלת לב, הפרדה מאתגרת וחיונית. בדרך כלל כאב בוושט שאינו לבבי מטבעו מערב גם סימפטומים כמו צרבת או רגורגיטציה, המוחרפים לאחר אכילה או בשכיבה. תרופות סותרות חומצה יכולות להקל על סימנים אילו ללא השפעה קרדיווסקולארית מזיקה. עקב המשמעות הכבדה של מחלת לב ריאות, אבחון של חוסר נוחות בחזה כנובע ממקור לא לבבי, יעשה רק לאחר עבודה יסודית ומדוקדקת השוללת את הכיוון הלבבי.

אבחנה מבדלת נוספת היא: מחלה של דרכי מרה, חסימה, סרטן בוושט או בקיבה, שיתוק חלקי של הקיבה ((gastroparesis דלקת זיהומית בוושט, גסטריטיס הנובעת משימוש בתרופות מסוג נוגדי דלקת שאינם סטרואידיאלים (NSAID), ומחלות מסוג כיב פפטי. בפעוטות אבחנה מבדלת כוללת: חוסר סבילות למזון, גסטרואנטריטיס ודלקות נוספות, פגיעות אנטומיות, חסימות, מסות, הפרעות מטבוליות, ופילוריק סטנוזיס (pyloric stenosis). ילדים גדולים יותר ובני נוער מציגים סימנים הדומים לסימפטומים אצל הבוגר, על אף שיתכן שלא יתארו את חוסר הנוחות שלהם כצרבת או רפלוקס.

בדיקות אבחנתיות נוספות חשובות עבור מטופלים החווים סימפטומים מתמשכים ולא טיפוסיים, שאינם מגיבים לטיפול נוגד רפלוקס לאחר 7-10 ימים. בנוסף מטופלים מבוגרים יותר שיתכן כי סובלים מחבלה מצטברת עקב רפלוקס במשך שנים, יזדקקו להפניה מוקדמת לגסטרואנטרולוג לשם אנדוסקופיה, גם עם הסימפטומים שהם מציגים הינם מתונים יותר מאילו של צעירים עם התפרצות מחלה חדשה. זאת עקב כך שדיכוי חומצה אינו מבטיח מניעת סיבוכים של GERD. בהערכת סיבוכים יש לשקול את אורך החשיפה של הוושט לחומצה. השיקולים להפניה לגסטרואנטרולוג לשם ביצוע בדיקות אבחנתיות מקיפות הם: חוסר תגובה לטיפול, סימנים המעידים על סיבוכים של GERD כמו קושי בבליעה (dysphagia)

כאב בזמן בליעת מזון ,(odynophagia)אנמיה בלתי מוסברת, סימפטומים כרונים או עקשנים המעלים את הסיכון של המטופל ללקות ב- Barrets esophagus או צורך בתרפיה כרונית מתמשכת.

אינדיקציות להפניית חולה פדיאטרי כוללים Failure to thrive, כשלון טיפולי לאחר שנים עד שלושה חודשי טיפול, גיל 18 חודש או יותר מכך עם hiatal hernia, וסיבוכים נשימתים או גסטרואינטסטינאלים.

סיבוכים יציבים

חלק מהסיבוכים של GERD יכולים להיות בעלי אופי יציב. יש לשאול את המטופל אם יש לו קשיי בליעה בחומרים מוצקים כמו בשר, ירקות בעלי קליפה, ומוצרי לחם. לעיתים מטופלים משנים את הרגלי האכילה שלהם על מנת להימנע מהסימפטומים ( לעיסה ממושכת יותר, חתיכת מזון לחתיכות קטנות יותר, שימוש בלחם קלוי, והימנעות ממזונות מסוימים)זאת מבלי לשייך את הסימפטומים שהם חווים למחלה בוושט.

יש לציין כי מטופלים בעיקר ילדים ופעוטות עם תסמינים אקסטרה-אזופגיאלים כמו רפלוקס, לרינגיטיס, או אסטמה לא תמיד יתלוננו על צרבת. אינדיקציות המצביעות על אסטמה הקשורה לGERD הן: חוסר במרכיב אלרגי, התפרצות בתקופת הבגרות, שיעול לילי, משקל עודף, תגובה חלשה לטיפול באסטמה, והתקפות אסטמה לאחר צרבת או רגורגיטציה. הסימן הנפוץ ביותר לרפלוקס לרינגופרינגיאלי הוא תחושה של גוש בגרון (globus sensation), קושי בבליעה ((dysphonia צורך מתמיד לכחכח בגרון, שיעול, cervical dysphagia ,ריח לא נעים מהפה (halitosis) ,הרגשה של התכווצות בפרנקס (pharyngeal tightness), הפרשת יתר של רוק (hypersalivation). לשם קביעת אבחנה מבדלת יש לחקור היסטוריה של מחלה בדרכי עיכול או נשימה, שימוש בטבק, סימנים מסוג אלרגי, מצבים הקשורים בשינוי סביבה שיכולים להסביר את הסימפטומים. לשם הערכת הסימפטומים יש לקחת ספירת דם שלמה, דם לכימיה. למטופלים עם סימנים מתמשכים יש צורך בהערכה על ידי רדיוגרפיה עם בריום, אנדוסקופייה, ניטור מעבדתי של PH, מנומטריה של הוושט, ובדיקות פרובוקטיביות כמו

Bernstein test.

ניהול GERD

עקב האופי הכרוני של המחלה, ניהולה דורש תהליך מתמשך לאורך החיים גם לאחר שהושגה שליטה על הסימפטומים. המטופל יזדקק למעקב, תמיכה וחינוך לשם סיוע בתחום של התאמת חיי היום יום ומסירות לטיפול תרופתי.

הטיפול הראשוני ל GERD קלה מתחיל עם התאמת אורח חיים שיש להתמיד בו לאורך התרפיה. באופן כללי המלצות תזונתיות כוללות הימנעות ממזונות מסוימים הגורמים לעליה ברפלוקס וושטי כמו: שוקולד, אלכוהול, קולה, מנטה, מזונות חריפים או שמנים, פרי הדר ומציו, קפה, בצל, ושום. ישנה המלצה על התערבויות למניעת עליה לחץ בסוגר הוושטי התחתון: הרמת מרשות המיטה ב 6-10 אינצים. הורדת משקל על פי המלצות, הימנעות מארוחות גדולות, והימנעות משכיבה כשלוש שעות לאחר ארוחה. בהשענות אחורה על המטופלים להימנע משכיבה על צד ימין כיוון שדבר זה מגביר רפלוקס.

יש לעודד למניעת עישון כיוון שעישון גורם ל: עליה בהוצאת גזים דרך הפה( belching) כניסת אוויר למערכת העיכול (aerophagia) וחשיפה לחומצה, וירידה בהפרשת הרוק- salivary)). חלק מהמטופלים חשים יותר רפלוקס לאחר אימון נמרץ. יש לייעץ לחולים אלה להימנע מפעילות זו כשעה לאחר אכילה.

גישה פדיאטרית

הגישה לניהול GERD במטופלים פדיאטרים מעט שונה מהגישה במבוגרים, אך עדיין כוללת חינוך המטפל בילד או חינוך הילד עצמו בנוגע להתאמת אורך חיים ותרפיה תרופתית.

מטופלים אילו יזדקקו לביקורים שבועיים במרפאה על מנת להעריך האכלה ומשקל.

פעוטות עם GERD לא מורכבת שפרט לכך הנם בריאים חווים באופן טיפוסי רגורגיטציה חוזרת ללא failure to thrive או סיבוכים נשימתיים. במקרים אילו יש לחזק את ההורים ולתת מידע על כך שרוב הסיכויים שהפעוט יחלים ממצב זה. עבור מטופלים פדיאטרים ניהול GERD מתחיל עם תרפיה מסורתית המגבילה עליה בלחץ תוך ביטני, על ידי הימנעות מתנוחות מסוימות או משחק נמרץ לאחר ארוחה. ניהול המחלה כולל הפחתת תכולת הקיבה והעלאת הסמיכות של התוכן הקיבתי בארוחות קטנות לעיתים קרובות.

האכלה סמיכה יכולה להפחית אירועים של הקאה וחוסר שקט אך יכולה לגרום גם לרפלוקס "שקט" שלוקח יותר זמן לפנותו מהוושט. קונטראינדיקציה לשימוש בפורמולות סמיכות בילדים היא אירועים נשימתיים על רקע של GERD.

המלצות טיפוליות נוספות לפעוטות עד גיל שישה חודשים: הורדת נפח ההאכלות ל 10-20 ml\kg . הרמת מרשות המיטה ב- 30 מעלות ל- 90 דקות לאחר ארוחה. הקפדה על הוצאת גזים (גיהוק) לעיתים קרובות. מתן סותרי חומצה עם הארוחות כפי שנדרש. הימנעות משתיית משקאות מוגזים.

ילדים ומתבגרים: הרמת מרשות המיטה בשישה אינצים. שימוש מתאים בסותרי חומצה במינון תואם לגיל, חוסמי היסטמין 2, שימוש בתרופות המעודדות תנועתיות (promotility ), proton pump inhibitors. הימנעות ממזונות המחריפים GERD כפי שפורט לעיל, הימנעות מאכילה לפני השינה, הימנעות משכיבה כשלוש שעות לאחר אכילה, הימנעות מתרופות המפחיתות את תפקוד הוושט.

אמצעים פרמקולוגים

אמצעים פרמקולוגים עשויים לסייע בשליטה על הסימפטומים של GERD.

סותרי חומצה

מינון למבוגר- לפני ארוחות ולפני זמן השינה.

מנגנון פעולה- התחלת פעולה מהירה,מהווה אמצעי הגנה בפני ה-PH של נוזלי הקיבה, מגדיל את הפרשת הרוק וה-HCO 2.

יתרונות- תרופות זולות יחסית, ניתנות להשגה בקלות, יעילות כטיפול ל-GERD קלה, יכולות להוות תוספת לתרופות נוספות

חסרונות- משך פעולה קצר, יתכן צורך בלקיחה תכופה של התרופות, תתכן אינטראקציה בין תרופות.

תופעות לווי שכיחות- שלשול, עצירות, הפרעה במטבוליזם של מינרלים, הפרעות חומצה\בסיס.

חוסמי היסטמין- 2 : Cimetidine(Tagamet), Famotidine(Pepcid), Nizatidine(Axid), Ranitidine(Zantac)

מינון למבוגר- tagamet 400-800 mg פעמים ביום, pepcid 40-80 mg ליום, nizatidine 150mg פעמים ביום , zantec 150mg פעמים ביום

מנגנון פעולה-התרופות מורידות את יצור החומצה על ידי דיכוי גירוי של היסטמין בתאים הפריטאלים- תאים בבלוטות בקיבה המפרישים HCL(parietal), התרופות עוברות מטבוליזם על ידי מערכת cytochrome P450 שבכבד. המינון היומי מחולק לשנים למשך 6-12 שבועות מבחן טיפולי. למטופלים הסובלים מחוסר כליתי או מחלת כבד.

יתרונות- התרופות מהוות את התמיכה העיקרית בתרפיה של GERD קלה עד בינונית, יעילות כאשר תרופות ללא מרשם רופא והתאמת אורח חיים אינן משיגות שליטה על הסימפטומים, התרופות מספקות 10 שעות של דיכוי חומצה, ניתן להשגה ללא מרשם רופא או במינונים יותר גבוהים במרשם.

חסרונות- מינון גבוה יכול להיות פחות יעיל ובעלות יקרה יותר מאשר proton pump inhibitors, תתכן אינטראקציה בין תרופות, ארוחות משפיעות על עליה בהפרשת חומצה.תופעות לווי שכיחות- כאב ראש, שלשול, עצירות (על פי המינון) בעיקר בקשישים.

Proton pump inhibitors (תרופות המדכאות הפרשת החומצה)

Omeprazole(prilosec), Lansoprazole(prevacid), rebeprazole(aciphex), pantoprazole(protonix), esomeprazole(nexium)

מינון למבוגר- התרופות נלקחות לפני הארוחה, Omeprazole mg 20-40 ליום, Lansoprazole mg30-15 פעמים עד ארבע ביום, rebeprazole 20פעמים עד ארבע ביום pantoprazole

40mg פעמים עד ארבע ליום , esomeprazole 20 –40 mg פעם ביום.

מנגנון הפעולה- התרופות מדכאות הפרשת חומצה על ידי דיכוי משאבת מימן אשלגן adenosinetriphosphatase בתאיים הפריאטלים (parietal), התרופות עוברות מטבוליזם במערכת האנזים cytochrome P450 .מתן בשילוב עם חוסמי H2 אינו מומלץ עקב מנגנוני פעולה מתחרים.

יתרונות- מקנה הקלה סימפטומטית מהירה, והחלמה של הוושט באחוז גבוה של המטופלים.

מינון מחולק במשך היום ל6-12 שבועות מבחן טיפולי.

חסרונות- עלות יקרה,תתכן איטראקציה בין תרופות.

תופעות לווי שכיחות- גסטריטיס אטרופי, כאב ראש, שלשול, עצירות, סחרחורת, פריחה, שיעול, כאב גב או בטן.

Promotility agent- metoclopramide(Reglan)

מינון למבוגר-mg . 10-15 ארבע פעמים ביום. לפני ארוחות ולפני השינה.

מנגנון פעולה- מדכא רצפטורים לדופמין במערכת העיכול, דבר המוביל לעליה בשחרור אצטילכולין מהפלקסוס ה- myenteric ולגירוי שריר חלק. מעודד את התרוקנות הקיבה.

יתרונות- התרופה שמורה למטופלים עם שליטה נמוכה על החומצה או ריקון מושהה מתועד של הקיבה.

חסרונות- תתכן אינטראקציה בין תרופות

תופעות לווי שכיחות- התכווצויות(עווית) במערכת העיכול, שלשול, גניקומסטיה, חוסר סדירות במחזור, עייפות, רעד או נוקשות, galacotrrhea ,tradive dyskinesia .

ישנן שתי גישות טיפוליות, הראשונה דוגלת בהתחלת טיפול עם תרופות פשוטות יותר ועל פי התגובה לעלות בפוטנטיות התרופה על פי הצורך. הגישה השניה דוגלת בהתחלת טיפול בתרופה הפוטנטית ביותר ובהמשך הטיפול ירידה לכיוון תרופות בעלות הצורה החלשה ביותר לדיכוי חומצה שמספיקה על מנת לשלוט בסימפטומים.

הערכה

לאחר התחלת טיפול במדכאי חומצה יש לקבוע פגישות מעקב בזמן בין השבוע הראשון לשני ובין השבוע השיש לשמיני ולאחר שלושה חודשים על פי מצב המטופל. יש להעריך את ההתקדמות על פי מדדים סוביקטיבים כמו שיפור בתלונות על צרבת, או תלונות ושטיות נוספות, תכיפות אירועים של אסטמה או לרנגיטיס, והשימוש בתרופות להתקף אסטמה חריף.

מדדים אובייקטיבים לשיפור אסטמה הם: סידרה של תפקודי ריאות או יומן של המטופל ובו תיעוד של מדידות peak airflow. במידה והסימפטומים של המטופל נמצאים תחת שליטה, התרפיה תמשיך למשך שמונה שבועות בדרך כלל. כאשר הסימפטומים נעלמים יש לעשות ניסיון לירידה בטיטר התרופות. חלק מהחוקרים טוענים כי יש צורך במנת החזקה תרופתית על מנת למנוע הישנות המחלה. המטרות האולטימטיביות של הטיפול ב- GERD הן הקלה מלאה מהסימפטומים, ריפוי חבלה בוושט ומניעת סיבוכים.

תרפיה החזקתית צריכה להכיל את התרופה הכי נוחה, זולה ויעילה עבור המטופל.

מטופלים עם דלקת כרונית קשה בוושט או Barretts esophagus יזדקקו לייעוץ כירורגי לשם ניתוח רפלוקס לאחר ניסיון לתת את המיירב בתרפיה תרופתית.

סיבות אפשריות לניתוח הן: צורך בתרפיה תרופתית במינון עולה ומתמשך בשילוב עם גיל צעיר, נטל כלכלי, חוסר דבקות בתרפיה תרופתית, רפלוקס חריף של הדואדנום הקיבה והוושט, סימפטומים מתמשכים במערכת הנשימה, והעדפה של החולה את הניתוח.

מטרת ניתוח פתוח או לפרוסקופי היא לסגור כל הרניה מסוג hiatal ולהחזיר חוסם לרפלוקס על ידי שיחזור לחץ מתאים בשיפוע של הוושט הדיסטאלי.

מידע נוסף לעיונך

כתבות בנושאים דומים

© e-Med 2021 | כל הזכויות שמורות
שתף מקרה קליני
<