ADHD

התועלת של תוספת חמצן לאם בזמן החייאה תוך-רחמית (JAMA Pediatr) והערות עורך ניאונטולוגיה ד”ר ברזילי

מאת ד”ר עמית עקירוב

מתן תוספת חמצן לאם במהלך החייאה תוך-רחמית אינה מלווה בשיפור התוצאות ביילוד, כך עולה מתוצאות סקירה שיטתית ומטה-אנליזה שפורסמו בכתב העת JAMA Pediatrics.

במסגרת המחקר ביקשו החוקרים להשוות את הקשר בין מתן חמצן לאם סביב הלידה אל מול אוויר חדר על מדדי גזים בעורק הטבור והתוצאים ביילוד. לצורך כך, הם ערכו חיפוש במאגרי MEDLINE, Embase, Scopus, ClinicalTrials.gov ו-Cochrane Central Register of Controlled Trials לזיהוי מחקרים שפורסמו עד 3 באפריל, 2020. הם התמקדו במחקרים אקראיים שהשוו בין חמצן ובין אוויר חדר בעת ניתוח קיסרי מתוכנן או לידה נרתיקית.

התוצא העיקרי בסקירה הנוכחית היה מדד החומציות בעורק הטבור. תוצאים משניים כללו מדד חומציות בעורק טבור של מתחת ל-7.2, לחץ חלקי של חמצן בעורק הטבור, עודף בסיס בעורק הטבור, מדדי אפגר לאחר דקה ולאחר חמש דקות ואשפוז ליחידת טיפול נמרץ ביילוד.

הסקירה כללה 16 מחקרים אקראיים (1,078 אימהות בקבוצת טיפול בחמצן, 974 אימהות בקבוצת ביקורת). החוקרים מדווחים על הטרוגניות משמעותית בין המחקרים.

בסיכומו של דבר, מתן חמצן לא לווה בשינוי משמעותי במדדי חומציות בעורק הטבור. מתן חמצן לווה בעליה בלחץ החלקי של חמצן בעורק הטבור (הבדל משוקלל ממוצע של 2.57 מ”מ כספית), אך ללא הבדל בחסר הבסיס, מדדי חומציות מתחת ל-7.2 בעורק הטבור, מדדי אפגר, או אשפוזים ליחידות טיפול נמרץ ביילוד. ערכי מדדי חומציות בעורק הטבור נותרו דומים בין הקבוצות לאחר תקנון לסיכון להטיה, אופן מתן החמצן ואחוז החמצן באוויר הנשאף.

לאחר סיווג המשתתפים לפי נוכחות או העדר צירים, מתן חמצן בנשים שעברו ניתוח קיסרי מתוכנן לווה בעליה בלחץ החלקי של חמצן בעורק הטבור (הבדל משוקלל ממוצע של 2.12 מ”מ כספית) וירידה בהיארעות מדד חומציות בעורק הטבור של מתחת ל-7.2 (סיכון יחסי של 0.63, רווח בר-סמך 95% של 0.43-0.90), אך הבדלים אלו לא תועדו בקרב יולדות עם צירים.

החוקרים מסכמים וכותבים כי מממצאי הסקירה מעידים כי מחקרים עד כה לא הדגימו קשר בין מתן חמצן לאם ובין שיפור בעלי חשיבות קלינית במדדי חומציות בעורק טבור או תוצאים אחרים ביילוד.

JAMA Pediatr. Published online January 4, 2021

הערות עורך ניאונטולוגיה, ד”ר ברנרד ברזילי:

לפי מחקר זה, מתן חמצן ליולדת בלידה אינו מלווה בשיפור המדדים כפי שנמדדים אצל היילוד. העלייה בלחץ החלקי של חמצן בעורק הטבור בתת הקבוצה של האמהות שילדו בניתוח קיסרי מתוכנן (מבלי שהחלו צירים), לא ברורה משמעותה הקלינית. יתכן ויש השפעה בקבוצה זו גם על חומרי ההרדמה שהאם קיבלה. לפי התוצאות ממטא אנליזה זו, יש לשקול מתן חמצן ליולדות בשעת הלידה במיוחד אם הדבר נעשה על מנת לשפר את המדדים אצל היילוד.

0 תגובות

השאירו תגובה

רוצה להצטרף לדיון?
תרגישו חופשי לתרום!

כתיבת תגובה

מידע נוסף לעיונך

כתבות בנושאים דומים

  • חשיבות תמיכה תזונתית במקרים של פגות בינונית-עד-מאוחרת (NEJM)

    חשיבות תמיכה תזונתית במקרים של פגות בינונית-עד-מאוחרת (NEJM)

    במאמר שפורסם בכתב העת New England Journal of Medicine מדווחים חוקרים על תוצאות מחקר חדש, מהן עולה כי התערבות לתמיכה תזונתית בפגים שנולדו לאחר 32 שבועות היריון לפני שבוע 36 להיריון ועד הזנה מלאה עם חלב אם הינה התערבות אפשרית, ללא השפעה על מרווח הזמן עד הזנה אנטרלית מלאה או על הרכב הגוף בגיל מתוקן של ארבעה חודשים. ד"ר ברזילי, עורך מדור נאונטולוגיה, מוסיף מהערותיו.

  • ההשפעות של מאפיינים שונים על התוצאות ארוכת הטווח של טיפול בהידרוקורטיזון זמן קצר לאחר הלידה בפגים מונשמים (JAMA)

    ההשפעות של מאפיינים שונים על התוצאות ארוכת הטווח של טיפול בהידרוקורטיזון זמן קצר לאחר הלידה בפגים מונשמים (JAMA)

    במאמר שפורסם בכתב העת Archives of Disease in Childhood: Fetal and Neonatal Edition מדווחים חוקרים מהולנד ובלגיה על תוצאות מחקר חדש, מהן עולה כי בפגים שנולדו לפני שבוע 27 להיריון, טיפול סיסטמי בהידרוקורטיזון עשוי להביא לשיפור סיכויי ההישרדות או ליקוי נוירו-התפתחותי. ד"ר ברזילי, עורך מדור נאונטולוגיה מוסיף מהערותיו.

  • יתרונות דחיית ניתוח לתיקון בקע מפשעתי בפגים (JAMA)

    יתרונות דחיית ניתוח לתיקון בקע מפשעתי בפגים (JAMA)

    במאמר שפורסם בכתב העת JAMA מדווחים חוקרים על תוצאות מחקר חדש, מהן עולה כי בפגים עם בקע מפשעתי, השלמת תיקון בקרע לאחר השחרור מיחידת טיפול נמרץ ביילודים הובילה לשיעור נמוך יותר של אירועים חריגים, בהשוואה לפרוצדורות שבוצעו לפני השחרור מבית החולים. ד"ר ברזילי, עורך מדור נאונטולוגיה מוסיף מהערותיו.

  • חיסון אימהי כנגד RSV המבוסס על Perfusion F Protein מלווה בסיכון מוגבר ללידה מוקדמת (NEJM)

    חיסון אימהי כנגד RSV המבוסס על Perfusion F Protein מלווה בסיכון מוגבר ללידה מוקדמת (NEJM)

    במאמר שפורסם בכתב העת New England Journal of Medicine מדווחים חוקרים על תוצאות מחקר חדש בו הגיוס למחקר בשלב מוקדם בשל סוגיות הנוגעות לבטיחות ההתערבות, כאשר חיסון אימהי כנגד RSV המבוסס על Perfusion F Protein אמנם הפחית סיכון לסיבוכים משנית למחלה בדרכי נשימה תחתונות על-רקע RSV, אך לווה בעליה בסיכון ללידה מוקדמת. ד”ר ברנרד ברזילי, עורך מדור ניאונטולוגיה, משתף את המאמר ומוסיף מהערותיו

  • בדיקות סקר לעליה מאוחרת ברמות TSH והיפותירואידיזם מולד לא-טיפוסי בפגים עם משקל לידה נמוך מאוד (J Pediatr)

    בדיקות סקר לעליה מאוחרת ברמות TSH והיפותירואידיזם מולד לא-טיפוסי בפגים עם משקל לידה נמוך מאוד (J Pediatr)

    במאמר שפורסם בכתב העת Journal of Pediatrics מדווחים חוקרים על תוצאות מחקר חדש, מהן עולה שכיחות גבוהה של הפרעה בתפקודי התריס בפגים. ד"ר ברנרד ברזילי, עורך נאונטולוגיה, משתף את המחקר ומוסיף מהערותיו.

  • טיפול ב-Nirsevimab יעיל מאוד במניעת אשפוזים של תינוקות עקב RSV (מתוך MMWR)

    טיפול ב-Nirsevimab יעיל מאוד במניעת אשפוזים של תינוקות עקב RSV (מתוך MMWR)

    מנתונים חדשים שפורסמו ב-Morbidity and Mortality Weekly Report עולה כי הנוגדן החד-שבטי Nirsevimab הדגים יעילות של 90% במניעת אשפוז עקב זיהום בנגיף RSV (או Respiratory Syncytial Virus) בתינוקות. ממצאי המחקר תומכים בהמלצות הנוכחיות של המרכז לבקרת מחלות ומניעתן התומכות במתן Nirsevimab ביילודים ותינוקות. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי RSV הינו הגורם המוביל לאשפוז תינוקות בארצות […]

  • הבדלים בהצגת מסר אופטימי לעומת פסימי להורים לפגים (JAMA Network)

    הבדלים בהצגת מסר אופטימי לעומת פסימי להורים לפגים (JAMA Network)

    במאמר שפורסם בכתב העת JAMA Network Open מדווחים חוקרים על תוצאות מחקר חדש, מהן עולה כי בעת מסירת מידע פרוגנוסטי להורים לפגים אודות סיכון לסיבוכים, הורים לפגים שנולדו בשלב מוקדם מאוד עשויים להעדיף הצגת המסרים באופן אופטימי ולא פסימי. ד”ר ברנרד ברזילי, עורך מדור ניאונטולוגיה, משתף את המאמר ומוסיף מהערותיו

  • גורמים המנבאים לידת חי לאחר טיפול היסטרוסקופי בהידבקויות תוך-רחמיות (Fertil Steril)

    גורמים המנבאים לידת חי לאחר טיפול היסטרוסקופי בהידבקויות תוך-רחמיות (Fertil Steril)

    בנשים לאחר טיפול היסטרוסקופי בהידבקויות תוך-רחמיות (תסמונת Asherman Syndrome) שלושה גורמים עשויים לנבא את הסיכוי ללידת חי, כולל שיפור בדימום וסתי, עובי רירית רחם לאחר-ניתוח ועדות להידבקויות חוזרות בדרגה מינימאלית בבדיקת היסטרוסקופיה חוזרת, כך מדווחים חוקרים במאמר שפורסם בכתב העת Fertility & Sterility. במסגרת המחקר ביקשו החוקרים לבחון גורמים בלתי-תלויים העשויים להשפיע על סיכויי לידת […]

הנך גולש/ת באתר כאורח/ת.

במידה והנך מנוי את/ה מוזמן/ת לבצע כניסה מזוהה וליהנות מגישה לכל התכנים המיועדים למנויים
להמשך גלישה כאורח סגור חלון זה