Angina pectoris/MI

עדכונים ודגשים בטיפול בטיקרגרלור במטופלים עם אירוע כלילי חד : הרצאתו של פרופ’ סטג בכנס רפואת לב דחופה

בהרצאתו בכנס רפואת לב דחופה הציג פרופ’ G. Steg מ-Hopitaux de Paris , צרפת,  את העדכונים האחרונים והצפויים להתפרסם באשר לטיפול בטיקרגרלור (ברילינטה, אסטרה זנקה) באירוע כלילי חד (ACS) ובהתערבות כלילית מלעורית (PCI) .

בתחילת הסקירה הדגיש פרופ’ סטג מס’ ממצאים חשובים ממחקר ה-PLATO :

1.      המגמה המוקדמת והיציבה לאורך זמן של היפרדות העקומות של אירועים קרדיווסקולרים ותמותה קרדיווסקולרית המצביעים על אפקט מהיר וארוך טווח של טיקרגלור מול קלופידוגרל.

2.      הירידה בסיכון לתמותה בכ-20% תחת הטיפול בטיקגרלור בהשוואה לקלופידוגרל , נתון ייחודי בהשוואה למחקרים עם נוגדי טסיות אחרים

3.      יעילות ובטיחות טיקגרלור היו עקביות בכל תתי הקבוצות שנבחנו במחקר.

4.      אנליזה שפורסמה לאחרונה הדגימה עדיפות לטיקגרלור על קלופידוגרל גם במטופלים שעברו התערבות פולשנית וגם עבור מטופלים שטופלו בטיפול שמרני.

5.      אנליזה נוספת הראתה שהיעילות של טיקרגרלור מול קלופידוגרל בהפחתת אירועים ותמותה הייתה עקבית במטופלים עם אוטם עם עליית מקטע ST (STEMI). כך גם לגבי אלו שעברו PCI בקבוצה זו (אם כי בגלל גודל תת הקבוצה ההבדל לא היה מובהק סטטיסטי).

6.      השוואה של נתונים אלו עם תת האנליזה של TRITON במטופלי הSTEMI שעברו PCI, מראה שגם ב-TRITON לא קיימת מובהקות סטטיסטית לירידה בסיכון של פרסוגרל מול קלופידוגרל .

7.      בקבוצות שבהן הטיפול בפרסוגרל מהווה התווית נגד או שקיימת אזהרה (לאחר אירוע שבץ או TIA, מעל גיל 75, משקל נמוך) יעילות ובטיחות טיקגרלור נשמרות.

בהמשך סקר פרופ’ סטג את ההנחיות העדכניות, תוך שהוא מדגיש כי ההנחיות האירופאיות  במסגרת PCI ראשוני העמידו למעשה את טיקגרלור ופרסוגרל (לא כולל מטופלים עם התוויות נגד לפרסוגרל של גיל, משקל והיסטוריה של שבץ) כטיפולים מועדפים על קלופידוגרל , כשההמלצה לקלופידוגרל היא רק למטופלים שקיימת מגבלה או התווית נגד לפרסוגרל וטיקרגלור . כך גם לגבי מטופלים עם אירוע קורונרי חד ללא עליית מקטע ST (בקיצור NSTE-ACS) .

ההנחיות האמריקאיות העדכניות ממליצות על טיקגרלור או קלופידוגרל במטופלים עם ACS שהאנטומיה הכלילית שלהם עוד לא ידועה , עם העדפה לטיקרגלור במטופלים שבהם מתוכננת התערבות פולשנית.

בהמשך התייחס פרופ’ סטג לתופעת הלוואי הייחודית של טיקגרלור קוצר נשימה, תוך שהוא מדגיש כי במרבית המקרים מדובר בתופעת לוואי מתונה, חולפת מעצמה גם תוך כדי המשך טיפול בטיקגרלור. באשר לניהול תופעת לוואי זו ממליץ פרופ’ סטג על ביצוע מס’ שלבים  :

1.      בירור שאכן מדובר בקוצר נשימה הקשור לטיפול ולא לסיבות אחרות

2.      במקרה שמדובר אכן בקוצר נשימה בשל טיקגרלור יש לבחון אם המטופל מסוגל לסבול את התופעה ולהמשיך בטיפול או לא

3.      יש להפסיק הטיפול בטיקרגלור רק במקרה וקוצר הנשימה עקבי ובלתי נסבל מבחינת המטופל

4.      החלפה לטיפול אחר עם העדפה לפרסוגרל (כולל מנת העמסה)

בהמשך סקר פרופ’ סטג את הרציונל והעדויות באשר למתן טיפול נוגד טסיות מוקדם במטופלים עם ACS . לדעתו, הרציונל של טיפול מוקדם ככל האפשר חזק יותר ב-STEMI ופחות ב-NSTE-ACS . פרופ’ סטג סקר את מחקר האטלנטיק שבדק יעילות ובטיחות מתן טיקגרלור בחולי STEMI לפני ההגעה לבית החולים, תוך שהוא מדגיש שלמרות שהתוצאות המרכזיות לא הראו יתרון לטיפול מוקדם (לפני הגעה לבית החולים) עם טיקגרלור ביעדי המחקר המרכזיים , יש לדעתו חשיבות לתוצאות המשניות שהראו ירידה מובהקת וניכרת בסיכון לפקקת בתומכן (סטנט תרומבוזיס) . בנוסף, הוא מציין שלא היה הבדל בסיכון לדימומים בין טיפול מוקדם לסטנדרטי.

באשר לסוגיה של אורך הטיפול לאחר אירוע ה-ACS  ציין פרופ’ סטג שמדובר בסוגיה מורכבת. מבין המחקרים הרבים שבחנו נושא זה בחר פרופ’ סטג להתייחס למחקר ה-PROGIDY שהשווה בין טיפול נוגד טסיות כפול ל-24 חודשים לעומת 6 חודשים. תוצאות המחקר המצביעות על היעדר יעילות הטיפול במשך 24 חודשים לדעתו אינן שוללות בהכרח את הפוטנציאל של השגת תועלת מטיפול ארוך טווח. 

מחקר הDAPT, אותו הציג פרופ’ סטג, הדגים יעילות מובהקת סטטיסטית בהפחתת היארעות אירועים קרדיווסולרים בטיפול בתיאנופירידינים למשך 30 חודשים בהשוואה ל12 חודשים. פרופ’ סטג אף מציין שלירידה באירועים האיסכמיים בטיפול הארוך יותר היה מחיר של עליה בסיכון לדימומים בינוניים- חמורים, ולכן בסופו של דבר לדעתו מדובר בהחלטה שצריכה להתבסס על מאזן תועלת-סיכון.

בהקשר זה, הציג פרופ’ סטג את מחקר ה PEGASUS המשווה יעילות ובטיחות טיפול ארוך טווח בטיקגרלור בהשוואה לטיפול במשך 12 חודשים בחולים בסיכון גבוה 1-3 שנים לאחר MI. פרופ’ סטג ציין כי החברה הודיעה לאחרונה על השגת תוצאות חיוביות בתוצאים הראשוניים, והתוצאות המלאות יתפרסמו בכנס ה ACC בחודש מרץ הקרוב.

לקראת סיום הרצאתו סקר פרופ’ סטג את המחקרים המתנהלים כיום לגבי טיקגרלור ואשר אמורים להציג תוצאות הנוגעות לחולים סוכרתיים, חולים עם מחלת עורקים פריפרית, חולים עם שבץ מוחי, מטופלים לאחר CABG וכן סוגיית הטיפול באספירין בחולי ACS וחולים אלקטיביים, לרבות שאלה אם יש מקום לטפל בנוגד טסיות פוטנטי כמו טיקגרלור ללא אספירין.

לצפייה בהרצאה המלאה הקליקו כאן

0 תגובות

השאירו תגובה

רוצה להצטרף לדיון?
תרגישו חופשי לתרום!

כתיבת תגובה

מידע נוסף לעיונך

כתבות בנושאים דומים

  • שינויים בערכי סוכר מנבאים תמותה באשפוז של חולים עם אוטם לבבי חד (PLoS One)

    שינויים בערכי סוכר מנבאים תמותה באשפוז של חולים עם אוטם לבבי חד (PLoS One)

    במאמר שפורסם בכתב העת PLoS One מדווחים חוקרים על תוצאות מחקר חדש, מהן עולה קורלציה בין וריאביליות ברמות הסוכר בדם ובין שיעורי התמותה באשפוז בקרב חולים עם אוטם לבבי חד, בפרט בחולים בהם תועדו רמות סוכר תקינות בדם בקבלה לאשפוז. מטרת המחקר הנוכחי הייתה לבחון את הקשר בין שונות גליקמית, מגמות שינויים בערכי הסוכר והסיכון […]

  • הבדלים מגדריים וגורמים המנבאים תמותה באשפוז בחולים עם תסמונת טקצובו (Int J Cardiol)

    הבדלים מגדריים וגורמים המנבאים תמותה באשפוז בחולים עם תסמונת טקצובו (Int J Cardiol)

    במאמר שפורסם בכתב העת International Journal of Cardiology מדווחים חוקרים על תוצאות מחקר חדש, מהן עולה כי למרות שתסמונת טקצובו נפוצה יותר בנשים, ישנם הבדלים מגדריים בתוצאות הקליניות של מחלת לב זו. דום לב והלם קרדיוגני ללא תמיכה מכאנית זמנית זוהו כגורמים המנבאים המשמעותיים ביותר של תמותה באשפוז של גברים. הלם קרדיוגני עם תמיכה מכאנית […]

  • אין תועלת בהשלמת מבחן מאמץ לכל חולה בסיכון גבוה לאחר התערבות כלילית מילעורית (J Am Coll Cardiol)

    אין תועלת בהשלמת מבחן מאמץ לכל חולה בסיכון גבוה לאחר התערבות כלילית מילעורית (J Am Coll Cardiol)

    במאמר שפורסם בכתב העת Journal of the American College of Cardiology מדווחים חוקרים על נתונים חדשים ממחקר POST-PCI מהם עולה כי אין תועלת קלינית להשלמה גורפת של מבחן מאמץ בחולים בסיכון גבוה לאחר התערבות כלילית מילעורית, בהשוואה למעקב קליני בלבד. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי גישת המעקב האופטימאלית לאחר התערבות כלילית מילעורית בחולים בסיכון גבוה […]

  • בדיקת Copeptin עשויה לסייע בקביעת סוג אוטם לבבי או נזק לשריר הלב (Int J Cardiol)

    בדיקת Copeptin עשויה לסייע בקביעת סוג אוטם לבבי או נזק לשריר הלב (Int J Cardiol)

    מתוצאות מחקר חדש שפורסמו בכתב העת International Journal of Cardiology עולה כי הערכת רמות Copeptin בדם עשויה לסייע בהבחנה בין אוטם לבבי מסוג 1 לעומת נזק לשריר הלב או אוטם לבבי מסוג 2. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי ישנה חשיבות רבה להבחנה מהימנה ומהירה בין סוגי אוטם לבבי עקב קריש דם (אוטם לבבי מסוג 1) […]

  • מדד סידן בעורקים כליליים והסיכון לתמותה ואירועים קרדיווסקולאריים בצעירים עם תסמונת מטבולית וסוכרת (Eur J Prev Med)

    מדד סידן בעורקים כליליים והסיכון לתמותה ואירועים קרדיווסקולאריים בצעירים עם תסמונת מטבולית וסוכרת (Eur J Prev Med)

    במאמר שפורסם בכתב העת European Journal of Preventive Medicine מדווחים חוקרים על תוצאות מחקר חדש, מהן עולה קשר בלתי-תלוי בין מדד CAC (או Coronary Artery Calcium) ובין הסיכון לאירועים קרדיווסקולאריים ותמותה לאורך קרוב ל-15 שנים במבוגרים צעירים עם תסמונת מטבולית וסוכרת. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי אין נתונים רבים אודות התועלת של בדיקת CAC במבוגרים […]

  • גורמי סיכון לתמותה בחולים עם הלם קרדיוגני על-רקע אוטם לבבי חד (J Am Heart Assoc)

    גורמי סיכון לתמותה בחולים עם הלם קרדיוגני על-רקע אוטם לבבי חד (J Am Heart Assoc)

    במאמר שפורסם בכתב העת Journal of the American Heart Association מדווחים חוקרים על תוצאות מחקר חדש, מהן עולה כי בחולים עם אוטם לבבי חד והלם קרדיוגני אשר השלימו התערבות כלילית מילעורית עם תמיכת אימפלה, תגובה לטיפול עשויה להיות חשובה יותר מהחומרה הקלינית של ההלם בעת ההתייצגות. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי ה-Society for Cardiovascular Angiography […]

  • מדד טריגליצרידים:גלוקוז עשוי לנבא את הסיכון הלבבי בחולים לאחר אוטם לבבי חד (Front Endocrinology)

    מדד טריגליצרידים:גלוקוז עשוי לנבא את הסיכון הלבבי בחולים לאחר אוטם לבבי חד (Front Endocrinology)

    מדד טריגליצרידים:גלוקוז עשוי לסייע בחיזוי הסיכון לסיבוכים קרדיווסקולאריים בחולים עם אוטם לבבי חד ופרופיל שומנים מאוזן היטב לאחר התערבות כלילית מילעורית, כך עולה מתוצאות מחקר חדש שפורסמו בכתב העת Frontiers in Endocrinology. ברע למחקר מסבירים החוקרים כי סיבוכים קרדיווסקולאריים וצרברווסקולאריים מג’וריים מופיעים בשכיחות גבוהה בחולים לאחר אוטם לבבי חד, למרות התערבות כלילית מילעורית ופרופיל שומנים […]

  • התועלת של טיפול בקולכיצין בחולים עם סוכרת זמן קצר לאחר אוטם לבבי (Diabetes Care)

    התועלת של טיפול בקולכיצין בחולים עם סוכרת זמן קצר לאחר אוטם לבבי (Diabetes Care)

    טיפול יומי במינון נמוך של קולכיצין הפחית משמעותית את הסיכון לאירועים קרדיווסקולאריים איסכמיים בחולים עם סוכרת מסוג 2 ואוטם לבבי לאחרונה, כך עולה מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת Diabetes Care. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי לאחר אוטם לבבי, בחולים עם סוכרת מסוג 2 סיכון גבוה יותר לאירועים קרדיווסקולאריים נוספים, בהשוואה לאלו ללא אבחנה של סוכרת. […]

  • הערכת שיעורי טיפולי מניעה שניונית לאורך זמן בחולים לאחר תסמונת כלילית חדה (Eur J Prev Cardiol)

    הערכת שיעורי טיפולי מניעה שניונית לאורך זמן בחולים לאחר תסמונת כלילית חדה (Eur J Prev Cardiol)

    במאמר שפורסם בכתב העת European Journal of Preventive Cardiology מדווחים חוקרים על תוצאות מחקר עולם-אמיתי ארוך-טווח, מהן עולים שיעורי הישנות נמוכים לטיפול תרופתי למניעה שניונית של מחלות לב וכלי דם בחולים לאחר אבחנה של תסמונת כלילית חדה. יתרה מזאת, הממצאים מעידים כי ניתן לנקוט בצעדים נוספים לשיפור איזון גורמי סיכון באוכלוסיית חולים זו. מרבית המחקרים […]

הנך גולש/ת באתר כאורח/ת.

במידה והנך מנוי את/ה מוזמן/ת לבצע כניסה מזוהה וליהנות מגישה לכל התכנים המיועדים למנויים
להמשך גלישה כאורח סגור חלון זה