מאת ד”ר בן פודה שקד

ממחקר חדש אשר הוצג בכנס השנתי התשיעי של ה– International Meeting for Autism Research (IMFAR עולה כי מבוגרים הסובלים מהפרעה מספקטרום האוטיזם (Autism spectrum disorder, ASD) בעלי תפקוד גבוה מראים תגובתיות ירודה של הרשתית בעקבות חשיפה לאור, בהשוואה לנבדקים ללא פגיעה קוגניטיבית.

החוקרים מציעים הסבר להפרעות מספקטרום האוטיזם על בסיס נוירוטרנסמיטור ברמת ה-rods ברשתית. לדבריהם, כשתאי פוטו-רצפטור נחשפים לגירוי אור, הם עוברים היפרפולריזציה ומשחררים פחות גלוטמט, דבר הגורם לרצפטורים לגלוטמט בחלק מהתאים הביפולאריים ברשתית לעבור דה-פולריזציה, ולפיכך מביא ליצירת ה-b-wave בבדיקת ה-Electroretinogram (ERG), מדד לפעילות הרשתית. החוקרים מסבירים כי בדיקת ה-ERG מבוצעת באמצעות הנחת אלקטרודות על גבי עור הפנים מתחת לאורביטה, שם רושמות את סך התגובות של תאי הרשתית לאור.

החוקרים מציינים כי הנבדקים שנכללו במחקר ואשר סובלים מ-ASD (בגיל ממוצע של 32.2±2.5 שנים; תשעה חולים) ואלו בקבוצת הביקורת שאינם סובלים מ-ASD (גיל ממוצע 39.9±3.6 שנים; 11 נבדקים) היו ברי השוואה מבחינת ה-IQ הכולל, המילולי והתפקודי. ציון ה-IQ הכולל בשתי הקבוצות היה בין 109-110. עם זאת, הקבוצות היו שונות ביחס למדד ה-Adversity quotient (35±3 לעומת 13±2; p<0.001).

החוקרים ביקשו לבחון את תגובות הרשתית לאורך טווח של הבזקי אור בעוצמות שונות, הן בתנאי חושך והן בתנאי אור. בתנאי החושך, הם מבהירים, ה-rods לבדם הם המניעים של בדיקת ה-ERG.

בעת הבדיקה, היו עיניהם של הנבדקים מורחבות, ובוצעה הסתגלות של 20 דקות לחושך. לאחר מכן, בוצעה בדיקת ה-ERG בעין אחת בתגובה להבזקי אור, החל מעוצמות תת-ספיות. התגובות נרשמו כממוצע של 10-30 ניסיונות. לאחר הסתגלות לאור וחשיפה להבזק של 0.01-candela-sec/m2, החלו לדברי החוקרים להופיע b-waves באמפליטודה של כ-50 מילישניות בשתי קבוצות המחקר. עם זאת, האמפליטודה של גלי ה-b בקבוצת ספקטרום האוטיזם הייתה נמוכה מזו בקבוצת הביקורת.

החוקרים טוענים כי על אף גודל המדגם הקטן יחסית, עולה כי התגובה המקסימלית שנצפתה בקבוצת ספקטרום האוטיזם הייתה דומה לתגובה המינימלית שנצפתה בקבוצת הביקורת, כך שלא הייתה כל חפיפה בין הערכים בשתי הקבוצות.

החוקרים מוסיפים כי בעוצמות גבוהות יותר של הבזקי אור נצפתה התפצלות גדולה עוד יותר בעקומות האמפליטודה של שתי הקבוצות, עד שבעוצמת הבזק בערך של 0-log10 candela-sec/m2 הושגה האמפליטודה המקסימלית באור, מעליה נמדד תפקוד ה-cones, עם הבדל גדול אף יותר באמפליטודות גלי ה-b בין קבוצות המחקר.

לטענת החוקרים, ממצאיהם אלו מראים כי הרשתית באדם מבוגר הסובל מהפרעה מספקטרום האוטיזם אינה תגובתית לאור באותה המידה כמו זו באדם שאינו סובל מהפרעה זו. הם משערים כי מאחר ורמות נמוכות של גלוטמט מגבירות את צורות הגל ב-ERG, יתכן ורמות גבוהות יותר בקבוצת החולים הסובלים מהפרעות מספקטרום האוטיזם מובילות לתגובות ירודות בבדיקה זו. לדבריהם, אחת הדרכים להמשיך ולבחון זאת הינה לבדוק שמא ההבדלים הפרטניים בתגובה ספציפית זו עומדים בקורלציה בדרך כלשהי להבדלים ראייתיים-תפישתיים אחרים הנצפים באנשים עם ASD.

מומחה בתחום הנוירולוגיה ומדעי המוח אשר נתבקש להגיב לפרסום הדברים מציין כי הממצא לפיו קיימים הבדלים בבדיקת ה-ERG בין אנשים עם קוגניציה תקינה ובין אלו הסובלים מהפרעה מספקטרום האוטיזם הינו חשוב, מאחר ומראה את החסר באוטיזם ברמה עצבית מובנת, דבר המאפשר הן מחקר טוב יותר של מצב זה והן הבנה טובה יותר מבחינת מה פגום ברמה הנוירונלית באוטיזם. לדבריו, הרשתית הינה הרי מעין שלוחה של המוח, והינה מבנה המובן טוב יותר מאשר חלקים רבים של הקורטקס הצרברלי.

המומחה מוסיף כי כוחו של המחקר מוגבל בשל מדגם קטן, ומכיוון שככל הנראה לא התייחס לכל הגורמים הרלוונטיים, ועם זאת מדובר לדבריו במחקר שבוצע היטב. הוא מציין כי יש מקום לעריכת מחקרים נוספים באמצעות ERG על מנת לבחון שמא הקשר שנצפה במחקר הנוכחי מוגבל לאוטיזם או לחילופין קיים גם במצבים אחרים.

באותו עניין, נזכיר כי דיווחנו אודות מחקר נוסף שפורסם באותו הכנס, ובו מצאו החוקרים כי בדיקה של החזר האישון בתגובה לאור עשויה להבחין בין ילדים ובוגרים צעירים הסובלים מאוטיזם ובין אלו עם התפתחות תקינה.

מתוך הכנס השנתי התשיעי של ה– International Meeting for Autism Research (IMFAR)שנערך בפילדלפיה בחודש מאי 2010.

לידיעה במדסקייפ