Bladder cancer

העיכוב הדיאגנוסטי קשור לפרוגנוזה ולחומרת סרטן השלפוחית

מחקר חדש חושף כי בחולים עם גידולים  מסוג T1 בשלפוחית ועם עיכוב דיאגנוסטי מוגבל נצפית מגמה לפרוגנוזה טובה יותר מאשר בחולים עם מחלה פולשנית לשריר ואותו עיכוב מוגבל.

החוקרים טוענים כי העיכוב הדיאגנוסטי מורכב הן מעיכוב החולה, כלומר הזמן שחולף מההבחנה בסימפטומים ועד להיוועצות הראשונית ברופא, והן מעיכוב הרופא, כלומר הזמן מן ההיוועצות ועד לקבלת דיאגנוזה נכונה. תוצאות המחקרים שבדקו את השפעות העיכוב הדיאגנוסטי על סרטן שלפוחית השתן מצויות בסתירה.

בעבר נחקרו 177 חולים שאובחנו ב-1998 עם סרטן פולשני בשלפוחית השתן (T1-T4) בנוגע לעיכוב הדיאגנוסטי, ונבדקו הרישומים הרפואיים אודות מחלתם.

באנליזה הנוכחית מנתחים החוקרים את גורמי המוות בחולים שנערך אחריהם מעקב במשך 12 שנים, ובודקים את השפעת העיכוב הדיאגנוסטי על שיעור המוות כתוצאה מסרטן בשלפוחית השתן. 

על-פי הדיווח, העיכוב הדיאגנוסטי הממוצע עמד על 144 ימים. החולים חולקו לקבוצות על פי משך העיכוב: 0-3 חודשים, 3-6 חודשים, 6-12 חודשים, ולמעלה מ-12 חודשים. בחולים עם גידולים מסוג T1 ועם עיכוב דיאגנוסטי קצר מ-6 חודשים נמצאה מגמה של סיכון נמוך יותר למוות מסרטן שלפוחית השתן.

בניגוד לכך, בחולים עם מחלה פולשנית לשריר שבהם עיכוב דיאגנוסטי קצר מ-6 חודשים, נמצא סיכון גבוה משמעותית למוות מסרטן שלפוחית השתן.

החוקרים מסכמים כי הפרוגנוזה הקשה בחולים עם מחלה פולשנית לשריר והעיכוב הדיאגנוסטי הקצר מעידים על התנהגות אגרסיבית של הגידול ועשויים להסביר את התוצאה הגרועה בחולים אלה.

הם מוסיפים כי העובדה שבגידולים מסוג T1 עם עיכוב דיאגנוסטי קצר נמצאה פרוגנוזה טובה יותר, ואילו בגידולים מסוג T2-T4 עם עיכוב דיאגנוסטי קצר היתה תוצאה רעה יותר, מעידה על ההטרוגניות בקרב הגידולים בשלפוחית השתן והופכת את תוצאת הסריקה לבלתי מוחלטות.  

Scand J Urol Nephrol 2003;37:5:396-400.

לידיעה ב-doc’s guide

0 תגובות

השאירו תגובה

רוצה להצטרף לדיון?
תרגישו חופשי לתרום!

כתיבת תגובה

מידע נוסף לעיונך

כתבות בנושאים דומים

הנך גולש/ת באתר כאורח/ת.

במידה והנך מנוי את/ה מוזמן/ת לבצע כניסה מזוהה וליהנות מגישה לכל התכנים המיועדים למנויים
להמשך גלישה כאורח סגור חלון זה