Hypertension

השוואת תוצאות הנשמה נזאלית בשיטת HFOV לעומת CPAP בפגים על תסמונת מצוקה נשימתית (Neonatology)

בפגים עם תסמונת מצוקה נשימתית בדרגה מתונה, הנשמה נזאלית בשיטת HFOV (High-Frequency Oscillatory Ventilation) אינה עדיפה על CPAP (Continuous Positive Airway Pressure) בכל הנוגע להפחתת הצורך בהנשמה מלאכותית פולשנית במהלך השבוע הראשון לחיים, כך מדווחים חוקרים במאמר שפורסם בכתב העת Neonatology.

במסגרת המחקר ביקשו החוקרים לקבוע אם הנשמה נזאלית בשיטת HFOV עדיפה על הנשמת CPAP נזאלית להפחתת הצורך בהנשמה מלאכותית פולשנית בפגים שנולדו לאחר בין 26 שבועות ועד 33 שבועות ושישה ימים עם תסמונת מצוקה נשימתית (Respiratory Distress Syndrome).

המחקר הרב-מרכזי, אקראי-מבוקר, נערך ב-18 יחידות טיפול נמרץ ביילודים ברחבי סין. מדגם המחקר כלל 302 פגים עם אבחנה של RDS וחולקו באקראי לטיפול ב-CPAP נזאלי (150 תינוקות) או HFOV (152 חולים). התוצא העיקרי היה הצורך בהנשמה מלאכותית פולשנית במהלך השבוע הראשון.

כישלון טיפול תועד ב-15 מבין 152 תינוקות (9.9%) בקרב מטופלים ב-HFOV וב-26 מבין 150 תינוקות (17.3%) בקבוצת הטיפול ב-CPAP נזאלי (P=0.06).

מניתוח לפי תתי-קבוצות עלה כי הנשמה נזאלית עם HFOV לוותה בשיעור נמוך יותר משמעותית של כישלון טיפול, בהשוואה הנשמה נזאלית עם CPAP בפגים שנולדו לאחר 26 שבועות היריון עד 29 שבועות היריון ו-7 ימים (11.9% לעומת 32.4%, p=0.03) ובמשקל לידה קטן מ-1,500 גרם (10.4% לעומת 29.6%, p=0.01).

שיעור ההפרשות העבות שגרמו חסימה לדרכי האוויר היה גבוה יותר בקרב חולים בקבוצת HFOV נזאלי, בהשוואה לאלו בקבוצת הטיפול ב-CPAP (13.8% לעומת 5.3%, p=0.01). לא תועדו הבדלים משמעותיים בתוצאי סיום משניים אחרים.

החוקרים מסכמים וכותבים כי בפגים עם תסמונת מצוקה נשימתית חדה לא תועדה עדיפות להנשמה נזאלית עם HFOV, בהשוואה להנשמה נזאלית עם CPAP בנוגע לתמיכה נשימתית לתסמונת מצוקה נשימתית חדה בתינוקות שנולדו לאחר 26 שבועות היריון ועד 33 שבועות היריון ושישה ימים. הרושם העולה מהנתונים הוא כי HFOV מלווה בתועלת טובה יותר מ-CPAP בפגים שנולדו לפני השלמת 30 שבועות היריון. 

Neonatology. 2021 Apr 7:1-7

הערות עורך ניאונטולוגיה, ד”ר ברנרד ברזילי:

בשנים האחרונות הולכות ומצטברות העדויות התומכות בהנשמה לא פולשנית בשיטה של nHFOV וביעילותה למניעת הנשמה פולשנית. מחקר זה מצא כי הנשמה לא פולשנית ב-nHFOV יעילה לא פחות מ-nCPAP בילודים צעירים משבוע 34 עם RDS. מעניין לציין, כי בתינוקות הקטנים יותר, אלו שנולדו לפני שבוע 30 להריון שיטת ה-nHFOV היתה עדיפה על nCPAP. יש לציין כי לא נבדקו תוצאים ארוכי טווח, אם כי אני סבור שכל מניעה של הנשמה פולשנית מבורכת.

0 תגובות

השאירו תגובה

רוצה להצטרף לדיון?
תרגישו חופשי לתרום!

כתיבת תגובה

מידע נוסף לעיונך

כתבות בנושאים דומים

  • חשיבות תמיכה תזונתית במקרים של פגות בינונית-עד-מאוחרת (NEJM)

    חשיבות תמיכה תזונתית במקרים של פגות בינונית-עד-מאוחרת (NEJM)

    במאמר שפורסם בכתב העת New England Journal of Medicine מדווחים חוקרים על תוצאות מחקר חדש, מהן עולה כי התערבות לתמיכה תזונתית בפגים שנולדו לאחר 32 שבועות היריון לפני שבוע 36 להיריון ועד הזנה מלאה עם חלב אם הינה התערבות אפשרית, ללא השפעה על מרווח הזמן עד הזנה אנטרלית מלאה או על הרכב הגוף בגיל מתוקן של ארבעה חודשים. ד"ר ברזילי, עורך מדור נאונטולוגיה, מוסיף מהערותיו.

  • ההשפעות של מאפיינים שונים על התוצאות ארוכת הטווח של טיפול בהידרוקורטיזון זמן קצר לאחר הלידה בפגים מונשמים (JAMA)

    ההשפעות של מאפיינים שונים על התוצאות ארוכת הטווח של טיפול בהידרוקורטיזון זמן קצר לאחר הלידה בפגים מונשמים (JAMA)

    במאמר שפורסם בכתב העת Archives of Disease in Childhood: Fetal and Neonatal Edition מדווחים חוקרים מהולנד ובלגיה על תוצאות מחקר חדש, מהן עולה כי בפגים שנולדו לפני שבוע 27 להיריון, טיפול סיסטמי בהידרוקורטיזון עשוי להביא לשיפור סיכויי ההישרדות או ליקוי נוירו-התפתחותי. ד"ר ברזילי, עורך מדור נאונטולוגיה מוסיף מהערותיו.

  • יתרונות דחיית ניתוח לתיקון בקע מפשעתי בפגים (JAMA)

    יתרונות דחיית ניתוח לתיקון בקע מפשעתי בפגים (JAMA)

    במאמר שפורסם בכתב העת JAMA מדווחים חוקרים על תוצאות מחקר חדש, מהן עולה כי בפגים עם בקע מפשעתי, השלמת תיקון בקרע לאחר השחרור מיחידת טיפול נמרץ ביילודים הובילה לשיעור נמוך יותר של אירועים חריגים, בהשוואה לפרוצדורות שבוצעו לפני השחרור מבית החולים. ד"ר ברזילי, עורך מדור נאונטולוגיה מוסיף מהערותיו.

  • חיסון אימהי כנגד RSV המבוסס על Perfusion F Protein מלווה בסיכון מוגבר ללידה מוקדמת (NEJM)

    חיסון אימהי כנגד RSV המבוסס על Perfusion F Protein מלווה בסיכון מוגבר ללידה מוקדמת (NEJM)

    במאמר שפורסם בכתב העת New England Journal of Medicine מדווחים חוקרים על תוצאות מחקר חדש בו הגיוס למחקר בשלב מוקדם בשל סוגיות הנוגעות לבטיחות ההתערבות, כאשר חיסון אימהי כנגד RSV המבוסס על Perfusion F Protein אמנם הפחית סיכון לסיבוכים משנית למחלה בדרכי נשימה תחתונות על-רקע RSV, אך לווה בעליה בסיכון ללידה מוקדמת. ד”ר ברנרד ברזילי, עורך מדור ניאונטולוגיה, משתף את המאמר ומוסיף מהערותיו

  • בדיקות סקר לעליה מאוחרת ברמות TSH והיפותירואידיזם מולד לא-טיפוסי בפגים עם משקל לידה נמוך מאוד (J Pediatr)

    בדיקות סקר לעליה מאוחרת ברמות TSH והיפותירואידיזם מולד לא-טיפוסי בפגים עם משקל לידה נמוך מאוד (J Pediatr)

    במאמר שפורסם בכתב העת Journal of Pediatrics מדווחים חוקרים על תוצאות מחקר חדש, מהן עולה שכיחות גבוהה של הפרעה בתפקודי התריס בפגים. ד"ר ברנרד ברזילי, עורך נאונטולוגיה, משתף את המחקר ומוסיף מהערותיו.

  • טיפול ב-Nirsevimab יעיל מאוד במניעת אשפוזים של תינוקות עקב RSV (מתוך MMWR)

    טיפול ב-Nirsevimab יעיל מאוד במניעת אשפוזים של תינוקות עקב RSV (מתוך MMWR)

    מנתונים חדשים שפורסמו ב-Morbidity and Mortality Weekly Report עולה כי הנוגדן החד-שבטי Nirsevimab הדגים יעילות של 90% במניעת אשפוז עקב זיהום בנגיף RSV (או Respiratory Syncytial Virus) בתינוקות. ממצאי המחקר תומכים בהמלצות הנוכחיות של המרכז לבקרת מחלות ומניעתן התומכות במתן Nirsevimab ביילודים ותינוקות. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי RSV הינו הגורם המוביל לאשפוז תינוקות בארצות […]

  • הבדלים בהצגת מסר אופטימי לעומת פסימי להורים לפגים (JAMA Network)

    הבדלים בהצגת מסר אופטימי לעומת פסימי להורים לפגים (JAMA Network)

    במאמר שפורסם בכתב העת JAMA Network Open מדווחים חוקרים על תוצאות מחקר חדש, מהן עולה כי בעת מסירת מידע פרוגנוסטי להורים לפגים אודות סיכון לסיבוכים, הורים לפגים שנולדו בשלב מוקדם מאוד עשויים להעדיף הצגת המסרים באופן אופטימי ולא פסימי. ד”ר ברנרד ברזילי, עורך מדור ניאונטולוגיה, משתף את המאמר ומוסיף מהערותיו

  • גורמים המנבאים לידת חי לאחר טיפול היסטרוסקופי בהידבקויות תוך-רחמיות (Fertil Steril)

    גורמים המנבאים לידת חי לאחר טיפול היסטרוסקופי בהידבקויות תוך-רחמיות (Fertil Steril)

    בנשים לאחר טיפול היסטרוסקופי בהידבקויות תוך-רחמיות (תסמונת Asherman Syndrome) שלושה גורמים עשויים לנבא את הסיכוי ללידת חי, כולל שיפור בדימום וסתי, עובי רירית רחם לאחר-ניתוח ועדות להידבקויות חוזרות בדרגה מינימאלית בבדיקת היסטרוסקופיה חוזרת, כך מדווחים חוקרים במאמר שפורסם בכתב העת Fertility & Sterility. במסגרת המחקר ביקשו החוקרים לבחון גורמים בלתי-תלויים העשויים להשפיע על סיכויי לידת […]

הנך גולש/ת באתר כאורח/ת.

במידה והנך מנוי את/ה מוזמן/ת לבצע כניסה מזוהה וליהנות מגישה לכל התכנים המיועדים למנויים
להמשך גלישה כאורח סגור חלון זה