Immuno-Therapy Oncology

ה-FDA יוצא נגד ריבוי מעכבי נקודת בקרה (New England Journal of Medicine)

סרטן ריאה

מאת יהונתן ניסן, סטודנט לרפואה באוניברסיטת תל אביב ופרמדיק

אימונותרפיה עם תרופות הפועלות כ-checkpoint inhibitor (מעכבי נקודות בקרה) השפיעה באופן דרמטי על הטיפול בסוגי סרטן רבים ושונים. אך ההתרחבות המהירה של סוג זה של תרופות לא הייתה מתואמת, וכתוצאה מכך התעוררו מספר גדל והולך של בעיות, אומרים בכירים במנהל המזון והתרופות (FDA) במאמר שפורסם ב-NEJM.

ה-FDA אישר שבעה מעכבי מחסום בשבע השנים האחרונות, ליותר מ-85 אינדיקציות אונקולוגיות. תרופות אלו הן נוגדנים המכוונים נגד מסלול PD-1 או כנגד ליגנד PD-L1, ושבע התרופות המאושרות הן:atezolizumab (Tecentriq), avelumab (Bavencio), cemiplimab (Libtayo), Jemperli (dostarlimab), Durvalumab (Imfinzi), Nivolumab (Opdivo), ו-Pembrolizumab (Keytruda). תרופות רבות בדרכן לשוק – יותר מ-2000 ניסויים קליניים החוקרים לפחות 33 מוצרים חדשים נגד PD-1 או אנטי-PD-L1 קיימים היום. לכולן מנגנוני פעולה דומים, אם לא זהים, פרופילי בטיחות ופעילות קלינית דומה – אך תרופות אלו לא הושוו רשמית במחקרים. ריבוי זה הוא יקר, ותוכניות הפיתוח הכפולות עלולות לשחוק את המשאבים הזמינים לחדשנות, כותבים מחברי המאמר. הם מצביעים על שימוש במספר בדיקות אבחון המשמשות כיום לבחירת חולים שעשויים להיות המועמדים הטובים ביותר לטיפול אימונותרפי. עד כה, ישנן שלושה אבחונים נלווים מאושרים שונים המזהים ביטוי PD-L1. קיים חוסר הסכמה לגבי האם בדיקות שונות אלו מזהות את אותן קבוצות חולים, ורוב האינדיקציות למעכבי מחסום אושרו בקרב חולים שלא נבחרו על פי סטטוס סמן ביולוגי.

נושא נוסף הוא האמונה הגוברת בתעשייה שעתיד פיתוח התרופות באונקולוגיה טמון בשימוש בטיפולים משולבים הכוללים אימונותרפיה. “תוכניות הפיתוח הללו, שלעיתים קרובות אינן מבודדות את ההשפעות של מרכיבי השילוב, הן בעייתיות מכיוון שהבטיחות והיעילות של נוגדן החדש לא הוכחו והאקסטרפולציה ממעכבי מחסום מאושרים אינה אפשרית מבחינה חוקית”. בנוסף, הם התייחסו לנושא של “התנדנדות” אישורים מואצים לתרופות שמראות תועלת בתוצאים מסוימים (כגון שיעור תגובה), אך לאחר מכן לא מצליחות להראות יתרונות קליניים (למשל, בהישרדות) בניסויים קליניים מאוחרים יותר.

לכתבה ב-Medscape

0 תגובות

השאירו תגובה

רוצה להצטרף לדיון?
תרגישו חופשי לתרום!

כתיבת תגובה

מידע נוסף לעיונך

כתבות בנושאים דומים

  • חשיפה ל-Hydroxychloroquine במהלך הטרימסטר הראשון להיריון אינה מעלה את הסיכון למומים מולדים (Rheumatology)

    חשיפה ל-Hydroxychloroquine במהלך הטרימסטר הראשון להיריון אינה מעלה את הסיכון למומים מולדים (Rheumatology)

    טיפול ב- Hydroxychloroquine(פלקווניל) כנגד לופוס או דלקת מפרקים שגרונית במהלך הטרימסטר הראשון להיריון אינו מביא לעליה משמעותית בסיכון למומים מולדים מג’וריים, כך עולה מתוצאות מחקר חדש שפורסמו בכתב העת Rheumatology. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי Hydroxychloroquine מומלץ לטיפול בנשים הרות עם מחלות ריאומטיות, כולל לופוס ודלקת מפרקים שגרונית. עם זאת, בשנת 020 פורסם מחקר גדול […]

  • הבטיחות והיעילות של Apixaban במבוגרים עם מחלת לב מולדת והפרעות קצב לב עלייתיות (Int J Cardiol)

    הבטיחות והיעילות של Apixaban במבוגרים עם מחלת לב מולדת והפרעות קצב לב עלייתיות (Int J Cardiol)

    מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת International Journal of Cardiology עולה כי במבוגרים עם מחלת לב מולדת והפרעות קצב לב עלייתיות, טיפול ב-Apixaban (אליקוויס) אינו-נחות לעומת אנטגוניסטים לוויטמין K במניעת אירועים מוחיים או תרומבואמבוליזם ורידי, לצד שיעור דומה של אירועי דמם מג’ורי. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי במבוגרים עם מחלת לב מולדת והפרעות קצב לב עלייתיות […]

  • היעילות של קרינה סטריאוטקטית לטיפול בסרטן כליה (Lancet Oncology)

    היעילות של קרינה סטריאוטקטית לטיפול בסרטן כליה (Lancet Oncology)

    טיפול SABR (או Stereotactic Ablative Body Radiotherapy) מהווה גישת טיפול בטוחה, לא-פולשנית ויעילה במקרים של ממאירות כלייתית ראשונית בחולים שאינם מתאימים לכריתה ניתוחית של הגידול, כך עולה מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת Lancet Oncology. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי קרינה סטריאוטקטית הינה גישת טיפול מבטיחה לחולים עם סרטן כליה לא-נתיח מאחד ומדובר בפרוצדורה לא-פולשנית שאינה […]

  • התועלת של חסמי תעלות סידן בחולים עם יתר לחץ עורקי ריאתי (Int J Cardiol)

    התועלת של חסמי תעלות סידן בחולים עם יתר לחץ עורקי ריאתי (Int J Cardiol)

    מתוצאות מחקר חדש שפורסמו בכתב העת International Journal of Cardiology עולה כי יש תועלת לטיפול בחסמי תעלות סידן בחולים עם יתר לחץ עורקי ריאתי אידיופטי עם עדות לתגובה אקוטית במבחן להערכת תגובתיות כלי הדם באמצעות חנקן חמצני בשיאוף, גם תחת טיפול תרופתי ספציפי ליתר לחץ עורקי ריאתי. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי חסמי תעלות סידן […]

  • בחולים עם לופוס יציבה ניתן להפסיק את הטיפול ב-Mycophenolate Mofetil (מתוך The Lancet Rheumatology)

    בחולים עם לופוס יציבה ניתן להפסיק את הטיפול ב-Mycophenolate Mofetil (מתוך The Lancet Rheumatology)

    במאמר שפורסם בכתב העת The Lancet Rheumatology מדווחים חוקרים על תוצאות מחקר חדש מהן עולה כי הפסקת טיפול ב- Mycophenolate Mofetil(סלספט) אינה נחותה לעומת טיפול אחזקה בחולים עם לופוס שהשיגו פעילות מחלה נמוכה. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי לאור הרעילות והתחלואה המשמעותית הכרוכה בשימוש ארוך-טווח ב- Mycophenolate Mofetil, ישנה חשיבות רבה לשאלת אפשרות הפסקת הטיפול […]

  • יתרונות טיפול CAR-T בחולים עם הישנות לויקמיה לאחר-השתלה (מתוך כנס ה-European CAR T-cell Meeting)

    יתרונות טיפול CAR-T בחולים עם הישנות לויקמיה לאחר-השתלה (מתוך כנס ה-European CAR T-cell Meeting)

    בחולים עם הישנות B-Cell ALL (או Acute Lymphoblastic Leukemia) לאחר השתלת מח עצם תועדה תוצאות טובות יותר לאחר טיפול CAR-T (או Chimeric Antigen Receptor T-cell) בהשוואה לטיפולים חליפיים, כך עולה מתוצאות מחקר חדש שהוצגו במהלך כנס ה-European CAR T-cell Meetingמ מטעם ה-European Society for Blood and Marrow Transplantation – European Hematology Association. ברקע למחקר מסבירים […]

  • מדד Immunoscore מסייע בחיזוי הפרוגנוזה של חולים עם סרטן מעי גס ורקטום (J Clin Oncol)

    מדד Immunoscore מסייע בחיזוי הפרוגנוזה של חולים עם סרטן מעי גס ורקטום (J Clin Oncol)

    במאמר שפורסם בכתב העת Journal of Clinical Oncology מדווחים חוקרים על תוצאות מחקר חדש, מהן עולה כי למדד Immunoscore ערך מנבא ופרוגנוסטי חשוב בחולים עם סרטן מעי גס ורקטום בשלב III. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי מדד Immunoscore הינו כלי פרוגנוסטי בחולים עם סרטן מעי גס ורקטום בשלב III ועשוי לסייע בחיזוי התועלת של משך […]

הנך גולש/ת באתר כאורח/ת.

במידה והנך מנוי את/ה מוזמן/ת לבצע כניסה מזוהה וליהנות מגישה לכל התכנים המיועדים למנויים
להמשך גלישה כאורח סגור חלון זה