(*) מיכה שנהב, מרצה ויועץ להתנהגויות בעולם הרפואי, מנכ”ל חב’ הייעוץ מרכז טל

חוקר הפלצבו פרופ’ Ted Kaptchuk  מבית הספר ולמנהל רפואה בהרווארד הציג לאחרונה את אחד המחקרים החשובים בימינו ובו הוא מספק עדויות על הקשר המובהק הקיים בין אופי היחסים שבין הרופא למטופל לבין בריאותו של המטופל עצמו.

פריצת הדרך האמיתית של המחקר נעוצה בעובדה שאף על פי שחקר ההתנהגות רומז כבר שנים רבות על הקורלציה המתקיימת בין איכות היחסים שבין רופא למטופל לבין שיפור התוצאות הבריאותיות שלו הרי שכעת לומדים הרופאים ברחבי העולם כי מעבר לידע הרפואי הנרחב יש ביכולתו של הרופא לספק למטופל מוטיבציה גבוהה לשיפור מצבו באמצעות דגש על איכות הקשר הטיפולי המתקיים בינהם.

מטרת המחקר המקורית הייתה לבדוק את ההשערה כי אותו אזור במוח אשר מופעל אצל החולה במהלך קבלת טיפול פלצבו, מופעל באופן דומה גם אצל הרופא אשר נותן את הטיפול. בנוסף, נבדקה יכולת ההזדהות של הרופא עם החולה ומידת השפעתה על תוצאות הטיפול .

המחקר מצא כי מעבר למדע הרפואה הקונוונציונאלית, שיפור בריאותו של המטופל מושפע במידה רבה מרמת המעורבות וממערכת היחסים המתקיימת בינו לבין הרופא.

למעשה, החוקרים מצאו שבמהלך הטיפול בחולה מופעל אצל הרופאים אזור במוח הקשור להקלת כאב, הידוע כפעיל בחולים בתגובת פלצבו . כלומר, אם עד כה היה ידוע שהיחסים בין רופא וחולה מספקים נחמה ואפילו יכולים להקל על סימני מחלה רבים, הרי שבעקבות הממצאים החדשים טוען פרופ’ קפצ’וק כי מדובר בצעד ראשון ומשמעותי בתהליך כלל עולמי בו כבר מתרחשת טרנספורמציה על פיה תפיסת הרפואה המסורתית תעבור מ ‘אומנות הרפואה’ אל ‘אומנות הטיפול’ אשר שמה את יהבה על סוג ואיכות התקשורת הבין אישית המתקיים בין הרופא לבין המטופל.

כבר היום, בכנסים וימי עיון המתקיימים כיום ברחבי ארה”ב ובאירופה ניתנת תשומת לב רבה לשיפור מיומנויות התקשורת הטיפולית בקרב רופאים וצוותים רפואיים. המסר המרכזי הוא אמנות הרפואה המסורתית מפנה את מקומה בהדרגה לאמנות חדשה המדגישה את יכולתו של הרופא לשפר את הישגיו באמצעות יישום של תפיסות וכלים פרקטיים מעולם מדעי ההתנהגות בכדי להשפיע באופן חיובי על המוטיבציה הטיפולית.

אחד המושגים הנלמדים בפורומים הרפואיים הבינלאומיים הינו אפקט פיגמליון בעולם הרפואי (נבואה המגשימה את עצמה). במיתולוגיה היוונית למשל, מספרים על הנסיך פיגמליון אשר מאס בחיפושיו אחרי אישה. במשך השנים הוא הכיר עשרות נשים אולם לאחר היכרות קצרה היה מוצא בכל אחת מהן פגם כלשהו ומסיים את הקשר. חלפו השנים ופיגמליון המיואש לא הצליח להתאהב בשום אישה. העניין שהוא אינו מוצא את אהבתו הטרידה אותו מאוד ועל כן הוא החליט לפסל פסל בדמות אישה. במשך עבודת הפיסול הממושכת החל פיגמליון לדבר עם הפסל, להשקותו ולהאכילו כאילו היה בשר ודם, הוא היה מוצא את מפלטו מחיי היום יום בשיחות עמוקות עם הפסל והחל אף לפתח אהבה וחיבה ל…..פסל.

ידוע לכל כי אהבה, חיבה, יכולת הקשבה ואמפתיה, תשומת לב ועידוד אלו צרכים ורגשות של בני אנוש ולא של פסלים – אך כאשר ראו האלים את עוצמת אהבתו של פיגמליון, הפכו עבורו את הפסל לאישה אמיתית.

המדע מספק היום הסכמה ברורה כי לאפקט פיגמליון יש קונוטציות חיוביות גם בהיבט של שיפור מצב בריאותו של מטופל כרוני. התנהגות ‘ממוקדת מטופל’ מצידו של הרופא מאפשרת שיפור בתפיסת החולה את מצבו ומכאן מגדילה אצלו גם את הרצון להתמודד ולא להיכנע לתסמיני המחלה.

בישראל 2013 ניתן כבר לזהות ניצנים של פתיחות לאפשרות כי השגת תוצאות רפואיות טובות יותר בקרב מטופלים במחלות כרוניות קשורה באופן ישיר לסגנון התקשורת המתקיים בין הרופא למטופל. בכנסים רפואיים רוכשים ומתרגלים המשתתפים מגוון תפיסות וכלים המבססים את גישת ‘אמנות הטיפול’.

v   העברת מסר טיפולי אפקטיבי באמצעות הצגת תועלות רגשיות (What’s In It For Me )

v   תרגול רופאים בנושא טכניקות אמפתיה (הבנה רגשית במקום הזדהות רגשית)

v   התמודדות עם התנגדויות רגשיות להתמדה בטיפול

v   מיומנויות של ריאיון מוטיבציוני עם חולה כרוני

v   כלים לניהול חשיבה טיפולית עם חולה כרוני ובני משפחתו

v   היכרות עם מודלים מתקדמים של קריאת שפת הגוף של המטופל

v   דימיון מודרך וטכניקות NLP המותאמות לעולם הרפואי

v   סדנאות ליישום כלי הפירגון הרפואי

v   פעילויות לשיפור הסינרגיה ועבודת הצוות הרפואי

v   ניהול ‘דיאלוג רותם’ עם סביבתו הקרובה של המטופל

הנחת היסוד היא כי בימינו החולים במחלות כרוניות נפוצות (סכרת, לחץ דם, גלאוקומה, לב, כאב, אי ספיקת כליות ועוד) אינם מסתפקים עוד בידע הרפואי המסורתי בכדי להגביר את ההיענות הטיפולית שלהם ומצפים לעליית מדרגה באופן בו הרופא והצוות הרפואי מצליח לתת להם אמון בעצמם וביכולת האישית שלהם להתמודד עם הקושי של המחלה.

לסיכום, גישת ‘אמנות הטיפול’ על פי פרופ’ Ted Kaptchuk דורשת מהרופא להכיר בכך שהמטופלים הכרונים כיום אינם מסתפקים אך ורק בידע ובכישורים הרפואיים שלו ועל מנת להציג מדדי הצלחה טיפולית טובים יותר לאורך זמן עליו לסגל וללמוד מיומנויות עדכניות של תקשורת בין אישית עם המטופל הכרוני.

ביבליוגרפיה וקישורים:

1. http://tedkaptchuk.com /

2. רופאים יכולים להרגיש כאב של חולה מאת ד”ר דרגוסלב זיקיץ ‘

3. פיגמליון, נבואה המגשימה את עצמה מאת נועם גבאי