משרד האוצר עדכן כי תקציב קיצור תורניות המתמחים ייכלל בתקציב המדינה: התקציב יועבר בעוד כחודש-וחצי ויאפשר קיצור התורניות החל מתחילת חודש ספטמבר.

נציג האוצר הבטיח הבוקר (רביעי) כי התקציב לקיצור תורנויות המתמחים ייכלל בתקציב המדינה המיועד, יועבר בחודש מאי, ויאפשר קיצור-תורניות החל מתחילת חודש ספטמבר. זאת במהלך דיון משותף של ועדות הבריאות והצעירים בכנסת. לדברי יו”ר ועדת הבריאות, אריאל בוסו (ש”ס), המסע לקיצור התורניות ארוך-שנים, והנושא חשוב ויקר לכולנו. יו”ר הועדה לענייני הצעירים, נעמה לזימי (העבודה) הדגישה כי “המתמחים עובדים כיום בתנאי-עבדות, והמטופלים מנותחים כשהרופאים אינם במיטבם. חובה להפסיק את הסחבת ומסמוס הפתרון”. לזימי מתחה ביקורת על היעדרות נציגי ההסתדרות הרפואית וביקשה כי בשולחן העגול ישותפו נציגי עמותת המתמחים “מרשם” בין אם כחברים מן המניין ובין אם כ”משקיפים”.

בסיכום הדיון דרשו שתי הועדות ממשרדי הבריאות, האוצר והעבודה לפעול למימוש המתווה, תוך שקילה ובחינה מעמיקה של כלל המשתנים וצרכי המערכת, על מנת שהמתווה לקיצור תורנויות המתמחים ייושם בבתי החולים לא יאוחר מה-1 לספטמבר 2023, בדגש על בתי החולים באזורי הפריפריה הגאוגרפית. בנוסף, דרשו בוסו ולזימי משר האוצר לדאוג כי התקציב  אשר הוקצה ליישום המתווה, וטרם הועבר,  בסך 30 מיליוני ₪ – יועבר בהקדם למשרד הבריאות לשם יישום המתווה.

לפי ד”ר ספי מנדלוביץ’, המשנה למנכ”ל משרד הבריאות, “יש לקצר את התורניות בצורה אחראית. המשרד מקדם חקיקה שתאפשר הסדרת העסקת עוזרי-רופא, מקצוע  הקיים בארה”ב, ובנוסף, הפניית רופאים-מצטיינים ותכניות לחוקרים בפריפריה – וכל התכניות הללו מתוקצבות כבר”.

לדברי ד”ר ריי ביטון, יו”ר עמותת “מרשם”, “איננו מבקשים תנאים מיוחדים או שכר אסטרונומי, בסך הכל לעבוד במסגרת שעות מקובלת יותר לעת המודרנית, להעניק את הטיפול הראוי למטופלים שלנו, לקיים חיי-משפחה, לשמור על בריאותנו, ולשמור על הסובבים אותנו בכבישים – כאשר בסיום תורנות בת 26  שעות אנו נדרשים לעלות על ההגה ולנהוג הביתה באופן עצמאי”. היא הדגישה כי כ-1,200 רופאים יושבים מובטלים בבית – ולא משובצים בסבב, בזמן שהמתמחים קורסים מחוסר כוח-אדם שיחליף אותם.

דניאל פדון, רכז הבריאות באגף התקציבים, הביע תקווה שאכן בתחילת חודש ספטמבר יחל מימוש המתווה – תוך הכללת התקציב המיועד לכך בתקציב המדינה.

לפי אימאן חט’יב יאסין (רע”מ) 52% מהמתמחים העידו כי נרדמו על ההגה בחזרה מהעבודה, ו-5% מהם גם היו מעורבים בתאונות-דרכים, אורנה ברביבאי (יש עתיד) סיפרה על השקעת שעות-עבודה ארוכות בגיבוש מתווה קיצור התורניות, בשיתוף ההסתדרות הרפואית ומשרד הבריאות. מתווה מדורג, שיחל בפריפריה – ומטרתו תורנות שאינה אורכה מ-16 שעות. אחמד טיבי (חד”ש-תע”ל) הוסיף כי למרות ההסכמה הכללית לקיצור – הוא לא מתבצע, וקרא לממשלה להקצות תקציב מתאים ליישומו. אלי דלל (הליכוד) הדגיש את הפער בשירותי הבריאות בין הפריפריה למרכז, ואילו וליד אל-הואשלה (רע”מ) סיפר על עיכוב בקליטתם בתורניות של רופאים שלמדו בחו”ל.

עו”ד יניב יעקב, מנכ”ל אור ירוק, הזהיר כי מתמחים לאחר תורניות הם “פצצות מתקתקות על הכביש” – ומעורבים ב-30% יותר מנהגים אחרים, וקרא להסדיר הסעות חזרה מבתי החולים לבתי המתמחים,

לדברי ד”ר רוני בלנק, חוקר במרכז המידע והמחקר של הכנסת, לא נקבע תאריך לתחילת יישום המתווה לרופאים המועסקים במקצועות הכירורגיה, הקרדיולוגיה, ההרדמה והטיפול הנמרץ שאינם מועסקים במחלקות פנימיות, אך בהיתר נכתב כי גם הם ייכללו במסגרת התכנית הרב-שנתית (תכנית החומש) לקיצור התורנויות. כמו כן, ההיתר המתוקן קובע כי התוכנית הרב-שנתית תיושם במהלך השנים 2027-2023 ולא בשנים 2026-2022 כפי שנקבע בהיתר הקודם. ועדיין – לא נקבעו תאריכי יעד לתחילת היישום בבתי חולים שאינם בפריפריה.

סקירת מרכז המידע והמחקר של הכנסת בנושא:

ניירות -עמדה נוספים בנושא ניתן למצוא באתר הכנסת בקישור כאן