בדיון שנערך הבוקר (ג’) בוועדת הבריאות של הכנסת ועסק במצוקת חולי הסרטן בפריפריה והמחסור במיטות אונקולוגיות, אמר יו”ר המועצה הלאומית למניעה, אבחון וטיפול במחלות ממאירות, פרופ’ עידו וולף: “אנחנו בונים מודל לשיתוף פעולה בין בתי חולים במרכז לבתי חולים בפריפריה, באמצעותו יינתנו ייעוצים מורכבים בבתי החולים הגדולים ותתקיים סינרגיה טיפולית בין המוסדות. זה לוקח זמן, יש מאבקי אגו. לקח לנו 9 חודשים לסכם את שיתוף הפעולה בין בתי החולים ברזילי ואיכילוב ויש בתי חולים בצפון שלא רצו לשתף פעולה עם בית החולים רמב”ם בחיפה כדי שייתן להם גיבוי ועזרה”.

פרופ’ וולף הוסיף: “יש מספיק רופאים אונקולוגים שרוצים להתמחות במקצוע, אבל אין מספיק תקנים והתמריצים לא מספיקים”.

יו”ר הוועדה, ח”כ אוריאל בוסו: “לא ייתכן שתושב בפריפריה ישלם את אותו מס בריאות כמו תושב המרכז ויקבל שירותי בריאות בכזאת דיס-פרופורציה”. יו”ר הוועדה דרש ממשרד הבריאות להציג לו תוך 60 יום את מיפוי מיטות האשפוז האונקולוגיות, את תוצאות סקר המקצועות הרפואיים במצוקה ואת לוחות הזמנים ליישום מודל שיתופי הפעולה בין בתי החולים במרכז הארץ לבין בתי החולים בפריפריה. עוד הכריז בוסו כי ביום חמישי הקרוב תגיע ועדת הבריאות לעיר אילת, שם תעמוד מקרוב אחר שירותי הבריאות בעיר והחוסרים בהם. “ניתן פתרונות של ממש”, אמר.

תושבת העיר אילת, ד”ר סוזי שרם-כהן: “באילת אין כלום. חלק מתושבי מוותרים לחלוטין על הטיפולים, בגלל המרחק. מי שמתעקש לחיות קצת יותר ולהיטלטל למרכז הארץ נתקל בחוסר מימון של לינה, ומימון חלקי של אמבולנס, או נאלץ לקטוע לפעמים את הטיפול במהלכו, כי הטיסה הוקדמה. אנחנו מרגישים שנוטשים אותנו, שאנחנו מתים בשקט רחוק”.

קרן אלמליח, חולה אונקולוגית המטופלת בבית החולים “זיו” בצפת: “אני מקבלת מענה חלקי בלבד כי אין אצלנו מיטות אשפוז. לא ייתכן שאני כחולה בפריפריה צריכה לנהל סיכונים, ולחשוב האם כדאי לי לכתת רגליי ולהתאשפז באזור המרכז, או להתאשפז במחלקות פנימיות כשמערכת החיסון שלי חלשה. לעומתי, חולה באזור המרכז יכול איפה להתאשפז ממגוון בתי החולים בסביבתו”.

ח”כ יצחק קרויזר הקריא מכתב משכנתו ברמת הגולן, אשר בתה חולה: “החיים של הבת שלי שווים פחות וסיכוייה לחיות נמוכים משמעותית מבתה של חברה בפ”ת”.

ח”כ מיכאל ביטון: “רק כעת מתחילה המדינה לבצע מיפוי. לא נראה לי שישתנה משהו בעשור הקרוב. מה נמנע מאותם מטופלים אשר אינם נוסעים לטיפול באזור המרכז? אלו איכויות טיפול, תרופות ניסיוניות, תוצאות?”

ד”ר מאור ממן, מנהל המרכז הרפואי העמק: “המרחק הוא כבר לא אישיו. זמני הנסיעה במדינה התקצרו משמעותית”. ד”ר ממן הוסיף כי לקראת סוף השנה ייפתח בבית החולים “העמק” מרכז אונקולוגי חדש וכי נפתחה שלוחה קדמית בקריית שמונה עבור טיפולי יום.

רכזת בריאות באגף התקציבים במשרד האוצר, תמר צ’ין, ציינה כי התקציב לשירותי הרפואה הניתנים בפריפריה גדל ותכניות כוח האדם ברפואה ממוקדות אף הן באזורי הפריפריה.

בדיון שנערך אתמול (ב’) בוועדת הבריאות של הכנסת ועסק במדיניות משרד הבריאות, אמר השר משה ארבל: “אין סיבה שאזרח בסחנין או בקריית שמונה יחיה פחות בגלל מקום מגוריו. תקציב המשרד לשנתיים הבאות הוא בשורה גדולה וחשובה לצמצום פערים. עם כל הכבוד לרפואה הפרטית, גאוותנו ותפארתנו הן על כך שגם אדם שהפרוטה אינה מצויה בכיסו יקבל את הרפואה הטובה ביותר. מיקוד המאמץ חייב להיות בפריפריה, המקומות הגדולים והחזקים יסתדרו בשלב הזה עם מיקוד מאמץ נמוך יותר. גם את תכנית קיצור התורנויות אנחנו מתחילים בפריפריה, שם יקוצרו התורנויות ל- 19 שעות באותה משכורת, מה שעשוי להוביל מתמחים לבחור להתמחות שם”.

השר ארבל קרא לתורמים שלא להפנות את כספם למחלקות היולדות בבתי החולים במרכז הארץ: “זה לשים כסף על קרן הצבי. מחלקות אלה מתוקצבות בתקצוב יתר”.

מנכ”ל משרד הבריאות, משה בר סימן טוב, אמר בדיון: “משאבי משרד הבריאות מוקצים בדיס-פרופורציה לטובת הפריפריה. עדיין יש פערים ואנחנו מתקשים לתת איזון מספק בעיקר בגלל שאין אוכלוסייה חזקה מספיק ביישובים אלה”. הוא ציין כי יש תקנים פנויים לרופאים בבתי החולים בברזילי ובוולפסון. בר סימן טוב בישר כי בתוך חודש יוצגו “החלטות משמעותיות שנועדו להתמודד עם העלייה האדירה בביקושים לבריאות הנפש; הגדלה מאסיבית מאוד של המטפלים, טיפולים ממוקדים יותר וקצרים יותר. נקצה לכך מאות מיליוני שקלים”.

יו”ר הוועדה, ח”כ אוריאל בוסו: “השאיפה שלי היא שכל אזרחי המדינה יקבלו שירותי בריאות מלאים ללא קשר למקום מגוריהם. המטרה הסופית היא לחזק את המערכת הציבורית. לנגד עינינו עומדים לא אלה שרכשו ביטוחים פרטיים, אלא מי שאין לו ביטוח נוסף”. עוד קרא למשרד הבריאות לפעול בדחיפות לקיצור תורים במערכת, לקבוע סדרת תקני איכות לקופות החולים עבור זמני המתנה ולפעול להרחבת הסדרי בחירה של קופות החולים.

בר סימן טוב השיב: “מ-1 בספטמבר נאפשר ליותר בתי חולים לתת יותר שירותים לבחירת האזרח, למשל IVF, גניקולוגיה, בריאות הנפש וגם טופס 17 שקוף – מטופל יוכל לדעת למי הוא יכול לגשת מבין כל נותני השירות. נקצה כסף לבתי החולים הציבוריים כדי שיעבדו אחר הצהריים”.

חברי הכנסת קטי שטרית ואחמד טיבי קראו בדיון שלא לפגוע ברפואה הפרטית: “אני לא מבינה מדוע מושתים קנסות על בית החולים הדסה בגלל רפואה פרטית”, אמרה ח”כ שטרית. ח”כ חילי טרופר: “אני חולק עליכם. יש לתת תעדוף ברור לרפואה הציבורית”.

ח”כ טיבי אמר כי אלפי רופאים מהמגזר הערבי אשר למדו בחו”ל אינם משתלבים במערכת הרפואית בישראל. בתגובה אמר בר סימן טוב: “אני לא מכיר מספר כזה גדול של המתנה להתמחות”.

יו”ר הנהגת הסטודנטים בארגון “מרשם”, ערן דותן, פנה לראשי המשרד ואמר: “מדוע הזנחתם את קיצור ההתמחויות ואינכם פועלים לפי המלצות הוועדה המקצועית שמיניתם?”. עוד אמר: “תוספת סטודנטים לרפואה זה דבר מבורך, אבל מי יכשיר את הסטודנטים האלה?”. מנכ”ל המשרד השיב: “זה לגמרי אפשרי. בהולנד ובדנמרק מכשירים פי 2 ופי 3 סטודנטים על אותו מספר מיטות”.

רכזת תחום מוגבלויות בבית איזי שפירא, ולרי זילכה: “אני מתחננת שהממשלה הזאת תיקח על עצמה להציל את הילדים שלא מצליחים לקבל טיפולי התפתחות הילד. לא יכול להיות שלמעלה מעשור הבעיה הזאת לא באה על פתרונה”. על כך השיב יו”ר הוועדה ח”כ בוסו כי ועדת הבריאות שמה לה למטרה למצוא פתרונות לנושא.

התמונה באדיבות דוברות הכנסת: דני שם-טוב