Metabolic Syndrome

הערכת דוקטוס ארטריוזוס פתוח בפגים באמצעות מכשירי ניטור סטנדרטיים ביחידות טיפול נמרץ ביילודים (European Journal of Pediatrics) והערות עורך ניאונטולוגיה , ד”ר ברזילי

פג

במאמר שפורסם בכתב העת European Journal of Pediatrics מדווחים חוקרים על תוצאות מחקר חדש, מהן עולה כי מכשירים סטנדרטיים לניטור לחץ הדם וקצב הלב ביחידות טיפול נמרץ ביילודים עשויים לסייע בהערכה של קוטר ותפקוד דוקטוס ארטריוזוס פתוח (Patent Ductus Arteriosus).

ניטור דוקטוס ארטריוזוס פתוח בפגים מבוצע כעת לסירוגין באמצעות בדיקת אקו-לב הדורשת ניסיון רב. מטרת מחקר הפיילוט הנוכחי הייתה לבחון אם ניתן להעריך את סטאטוס דוקטוס ארטריוזוס פתוח באמצעות ניטור סטנדרטי ביחידות טיפול נמרץ ביילודים. נתוני דפוסי גלי לחץ דם ואק”ג נאספו מתינוקות שנולדו בשלב מוקדם מאוד באמצעות מדי מעקב סטנדרטיים אחר יילודים.

החוקרים פיתחו תוכנה על-בסיס MATLAB להערכת צורת גלי אק”ג ולחץ דם ואת הקשר בין אלו במונחים של מהירות זמן הדופק (Pulse Transit Time) ומהירות גל דופק (Pulse Wave Velocity). מרווחי הזמן משיא לחץ דם סיסטולי לשפל דיאסטולי ומשפל דיאסטולי לשיא לחץ דם סיסטולי חושבו גם כן.  כל המדדים תוקננו לקצב הלב.

בדיקות אק”ג, ניטור פולשני של לחץ הדם באבי העורקים ובדיקת אקו-לב בוצעו ב-14 פגים שנולדו לפני שבוע 29 להיריון בשלושת הימים הראשונים לאחר הלידה.

900 (480-1310) גר’, גיל ההיריון הממוצע עמד על 26.6 (24.0-28.7) שבועות, קוטר דוקטוס ארטריוזוס פתוח עמד על 1.6 (0.8-3.6) מ”מ ולחץ הדם הממוצע עמד על 32 (16-40) מ”מ כספית.

החוקרים זיהו קורלציה חיובית משמעותית בין קוטר דוקטוס ארטריוזוס פתוח ובין מרווח PTT מתוקן לקצב הלב (p=0.007) וכן למרווחי הזמן משיא לחץ דם סיסטולי לשפל דיאסטולי ומשפל דיאסטולי לשיא לחץ דם סיסטולי, המתוקנים לקצב הלב (p=0.012 ו-p=0.005, בהתאמה). לא תועד קשר בין קוטר דוקטוס ארטריוזוס פתוח ובין לחץ דופק.

החוקרים מסכמים וכותבים כי הקשר בין מדדי לחץ דם ואק”ג וכן צורת גלי לחץ דם מהווים מדדים אפשריים הקשורים עם קוטר דוקטוס ארטריוזוס פתוח. ממצאי המחקר הפיילוט מציעים כי גישה זו עשויה לספק סמנים לניטור רציף של קוטר דוקטוס ארטריוזוס פתוח ותפקודו.

European Journal of Pediatrics, 2021

הערות עורך ניאונטולוגיה, ד”ר ברנרד ברזילי:

במחקר פיילוט זה נמצא שניתן להעריך תפקוד PDA באמצעות ניטור רציף ולא דווקא בביצוע אקו לב מידי פעם. ניטור רציף זה מתווצף לניטור רציף של הדופק, קצב הלב, נשימות, סטורציה, ל”ד, רוויון החמצן במח וניטור רציף של הפעילות החשמלית במח. יתכן וניטור זה ישפר את הטיפול בפגים הקטנים באופן שנוכל לאבחן PDA משמעותי המודינמית ואף את השפעת טיפולים שונים על ה-PDA.

0 תגובות

השאירו תגובה

רוצה להצטרף לדיון?
תרגישו חופשי לתרום!

כתיבת תגובה

מידע נוסף לעיונך

כתבות בנושאים דומים

  • חשיבות תמיכה תזונתית במקרים של פגות בינונית-עד-מאוחרת (NEJM)

    חשיבות תמיכה תזונתית במקרים של פגות בינונית-עד-מאוחרת (NEJM)

    במאמר שפורסם בכתב העת New England Journal of Medicine מדווחים חוקרים על תוצאות מחקר חדש, מהן עולה כי התערבות לתמיכה תזונתית בפגים שנולדו לאחר 32 שבועות היריון לפני שבוע 36 להיריון ועד הזנה מלאה עם חלב אם הינה התערבות אפשרית, ללא השפעה על מרווח הזמן עד הזנה אנטרלית מלאה או על הרכב הגוף בגיל מתוקן של ארבעה חודשים. ד"ר ברזילי, עורך מדור נאונטולוגיה, מוסיף מהערותיו.

  • ההשפעות של מאפיינים שונים על התוצאות ארוכת הטווח של טיפול בהידרוקורטיזון זמן קצר לאחר הלידה בפגים מונשמים (JAMA)

    ההשפעות של מאפיינים שונים על התוצאות ארוכת הטווח של טיפול בהידרוקורטיזון זמן קצר לאחר הלידה בפגים מונשמים (JAMA)

    במאמר שפורסם בכתב העת Archives of Disease in Childhood: Fetal and Neonatal Edition מדווחים חוקרים מהולנד ובלגיה על תוצאות מחקר חדש, מהן עולה כי בפגים שנולדו לפני שבוע 27 להיריון, טיפול סיסטמי בהידרוקורטיזון עשוי להביא לשיפור סיכויי ההישרדות או ליקוי נוירו-התפתחותי. ד"ר ברזילי, עורך מדור נאונטולוגיה מוסיף מהערותיו.

  • יתרונות דחיית ניתוח לתיקון בקע מפשעתי בפגים (JAMA)

    יתרונות דחיית ניתוח לתיקון בקע מפשעתי בפגים (JAMA)

    במאמר שפורסם בכתב העת JAMA מדווחים חוקרים על תוצאות מחקר חדש, מהן עולה כי בפגים עם בקע מפשעתי, השלמת תיקון בקרע לאחר השחרור מיחידת טיפול נמרץ ביילודים הובילה לשיעור נמוך יותר של אירועים חריגים, בהשוואה לפרוצדורות שבוצעו לפני השחרור מבית החולים. ד"ר ברזילי, עורך מדור נאונטולוגיה מוסיף מהערותיו.

  • חיסון אימהי כנגד RSV המבוסס על Perfusion F Protein מלווה בסיכון מוגבר ללידה מוקדמת (NEJM)

    חיסון אימהי כנגד RSV המבוסס על Perfusion F Protein מלווה בסיכון מוגבר ללידה מוקדמת (NEJM)

    במאמר שפורסם בכתב העת New England Journal of Medicine מדווחים חוקרים על תוצאות מחקר חדש בו הגיוס למחקר בשלב מוקדם בשל סוגיות הנוגעות לבטיחות ההתערבות, כאשר חיסון אימהי כנגד RSV המבוסס על Perfusion F Protein אמנם הפחית סיכון לסיבוכים משנית למחלה בדרכי נשימה תחתונות על-רקע RSV, אך לווה בעליה בסיכון ללידה מוקדמת. ד”ר ברנרד ברזילי, עורך מדור ניאונטולוגיה, משתף את המאמר ומוסיף מהערותיו

  • בדיקות סקר לעליה מאוחרת ברמות TSH והיפותירואידיזם מולד לא-טיפוסי בפגים עם משקל לידה נמוך מאוד (J Pediatr)

    בדיקות סקר לעליה מאוחרת ברמות TSH והיפותירואידיזם מולד לא-טיפוסי בפגים עם משקל לידה נמוך מאוד (J Pediatr)

    במאמר שפורסם בכתב העת Journal of Pediatrics מדווחים חוקרים על תוצאות מחקר חדש, מהן עולה שכיחות גבוהה של הפרעה בתפקודי התריס בפגים. ד"ר ברנרד ברזילי, עורך נאונטולוגיה, משתף את המחקר ומוסיף מהערותיו.

  • טיפול ב-Nirsevimab יעיל מאוד במניעת אשפוזים של תינוקות עקב RSV (מתוך MMWR)

    טיפול ב-Nirsevimab יעיל מאוד במניעת אשפוזים של תינוקות עקב RSV (מתוך MMWR)

    מנתונים חדשים שפורסמו ב-Morbidity and Mortality Weekly Report עולה כי הנוגדן החד-שבטי Nirsevimab הדגים יעילות של 90% במניעת אשפוז עקב זיהום בנגיף RSV (או Respiratory Syncytial Virus) בתינוקות. ממצאי המחקר תומכים בהמלצות הנוכחיות של המרכז לבקרת מחלות ומניעתן התומכות במתן Nirsevimab ביילודים ותינוקות. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי RSV הינו הגורם המוביל לאשפוז תינוקות בארצות […]

  • הבדלים בהצגת מסר אופטימי לעומת פסימי להורים לפגים (JAMA Network)

    הבדלים בהצגת מסר אופטימי לעומת פסימי להורים לפגים (JAMA Network)

    במאמר שפורסם בכתב העת JAMA Network Open מדווחים חוקרים על תוצאות מחקר חדש, מהן עולה כי בעת מסירת מידע פרוגנוסטי להורים לפגים אודות סיכון לסיבוכים, הורים לפגים שנולדו בשלב מוקדם מאוד עשויים להעדיף הצגת המסרים באופן אופטימי ולא פסימי. ד”ר ברנרד ברזילי, עורך מדור ניאונטולוגיה, משתף את המאמר ומוסיף מהערותיו

  • גורמים המנבאים לידת חי לאחר טיפול היסטרוסקופי בהידבקויות תוך-רחמיות (Fertil Steril)

    גורמים המנבאים לידת חי לאחר טיפול היסטרוסקופי בהידבקויות תוך-רחמיות (Fertil Steril)

    בנשים לאחר טיפול היסטרוסקופי בהידבקויות תוך-רחמיות (תסמונת Asherman Syndrome) שלושה גורמים עשויים לנבא את הסיכוי ללידת חי, כולל שיפור בדימום וסתי, עובי רירית רחם לאחר-ניתוח ועדות להידבקויות חוזרות בדרגה מינימאלית בבדיקת היסטרוסקופיה חוזרת, כך מדווחים חוקרים במאמר שפורסם בכתב העת Fertility & Sterility. במסגרת המחקר ביקשו החוקרים לבחון גורמים בלתי-תלויים העשויים להשפיע על סיכויי לידת […]

הנך גולש/ת באתר כאורח/ת.

במידה והנך מנוי את/ה מוזמן/ת לבצע כניסה מזוהה וליהנות מגישה לכל התכנים המיועדים למנויים
להמשך גלישה כאורח סגור חלון זה