Neonatology other

משלב (Bundle) התערבויות סיעודיות לטיפול ביילודים מלווים בהפחתת היארעות דימום תוך-חדרי בפגים (Arch Dis Child Fetal Neonatal Ed) והערת עורך נאונטולוגיה, ד”ר ברזילי

פג

במאמר שפורסם בכתב העת Archives of Disease in Childhood: Fetal and Neonatal Edition מדווחים חוקרים על תוצאות מחקר חדש, מהן עולה כי שילוב מספר התערבויות סיעודיות מלווה בסיכון מופחת להתפתחות או התקדמות דימום תוך-חדרי באזור ה-Germinal Matrix, לויקומלציה פרי-ונטריקולרית ו/או תמותה בפגים שנולדו לאחר פחות מ-30 שבועות היריון.

במסגרת המחקר ביקשו החוקרים לבחון את ההשפעה של משלב (Bundle) התערבות סיעודית, אשר הושלם במהלך 72 השעות הראשונות לחיים, על היארעות דימום תוך-חדרי המוגבל ל-Germinal Matrix בפגים שנולדו לאחר פחות מ-30 שבועות היריון.

מחקר העוקבה הרב-מרכזי כלל יילודים שטופלו בשתי יחידות טיפול נמרץ ביילודים בהולנד. קבוצת ההתערבות כללה 281 יילודים, כאשר 280 יילודים שימשו כביקורות היסטוריות (בשתי הקבוצות הפגים נולדו לפני שבוע 30 להיריון).

לאחר תקופת הכשרה הוחל ביישום משלב (Bundle) ההתערבות הסיעודית במהלך 72 השעות הראשונות לאחר הלידה. משלב (Bundle) זה כלל שמירה על הראש הקו האמצע, הסטת הראש של האינקובאטור והימנעות מהסמקה/לקיחת דם מהירה והרמה פתאומית של הרגליים.

היארעות הופעת/החמרת דימום תוך-חדרי באזור ה-Germinal Matrix  לאחר בדיקת האולטרה-סאונד הראשונה (אך בתוך 72 שעות), לויקומלציה פרי-ונטריקולרית ציסטית ו/או תמותה באשפוז הוגדר כתוצא המשולב העיקרי של המחקר.

יישום משלב (Bundle)ההתערבות הסיעודית לווה בסיכון מופחת להתפתחות דימום תוך-חדרי בכל דרגה ב-Germinal Matrix, לויקומלציה פרי-ונטריקולרית ציסטית ו/או תמותה (יחס סיכויים מתוקן של 0.42, רווח בר-סמך 95% של 0.27-0.65). בקבוצת ההתערבות תועדה גם שכיחות מופחתת של דימום תוך-חדרי חמור באזור ה-Germinal Matrix, לויקומלציה פרי-ונטריקולרית ציסטית ו/או תמותה (יחס סיכויים מתוקן של 0.54, רווח בר-סמך 95% של 0.33-0.91).

החוקרים מסכמים וכותבים כי השלמת משלב (Bundle) התערבויות סיעודיות אלו במהלך 72 השעות הראשונות לאחר הלידה לווה בסיכון מופחת להתפתחות ו/או התקדמות דימום תוך-חדרי חמור באזור ה-Germinal Matrix, לויקומלציה פרי-ונטריקולרית ו/או תמותה בפגים שנולדו לאחר פחות מ-30 שבועות היריון.

Arch Dis Child Fetal Neonatal Ed. 2019

הערות עורך נאונטולוגיה, ד”ר ברנרד ברזילי :

מחקר זה שוב תומך בעובדה כי התערבויות פשוטות יחסית יכולות לגרום לשינוי כה משמעותי. דבר זה תומך גם במיזם של “שומרי הראש” ביוזמת האיגוד להפחתת שיעורי הדימומים התוך מוחיים בפגים. באופן אישי, הדבר הזה מתסכל מאחר וההתערבות הזו הינה כל כך פשוטה ולא מצריכה משאבים רבים ובמשך השנים נוסו שיטות שונות להפחתת שיעורי הדימומים התוך מוחיים. חלקן, מאד פולשנית (כמו הזרקת חומרית שונים אינטרא טקלית) שלא הניבו תוצאות חיוביות וההתערבות היעילה היתה שם תמיד, אך לא השכלנו לאמץ אותה.

0 תגובות

השאירו תגובה

רוצה להצטרף לדיון?
תרגישו חופשי לתרום!

כתיבת תגובה

מידע נוסף לעיונך

כתבות בנושאים דומים

  • חשיבות תמיכה תזונתית במקרים של פגות בינונית-עד-מאוחרת (NEJM)

    חשיבות תמיכה תזונתית במקרים של פגות בינונית-עד-מאוחרת (NEJM)

    במאמר שפורסם בכתב העת New England Journal of Medicine מדווחים חוקרים על תוצאות מחקר חדש, מהן עולה כי התערבות לתמיכה תזונתית בפגים שנולדו לאחר 32 שבועות היריון לפני שבוע 36 להיריון ועד הזנה מלאה עם חלב אם הינה התערבות אפשרית, ללא השפעה על מרווח הזמן עד הזנה אנטרלית מלאה או על הרכב הגוף בגיל מתוקן של ארבעה חודשים. ד"ר ברזילי, עורך מדור נאונטולוגיה, מוסיף מהערותיו.

  • ההשפעות של מאפיינים שונים על התוצאות ארוכת הטווח של טיפול בהידרוקורטיזון זמן קצר לאחר הלידה בפגים מונשמים (JAMA)

    ההשפעות של מאפיינים שונים על התוצאות ארוכת הטווח של טיפול בהידרוקורטיזון זמן קצר לאחר הלידה בפגים מונשמים (JAMA)

    במאמר שפורסם בכתב העת Archives of Disease in Childhood: Fetal and Neonatal Edition מדווחים חוקרים מהולנד ובלגיה על תוצאות מחקר חדש, מהן עולה כי בפגים שנולדו לפני שבוע 27 להיריון, טיפול סיסטמי בהידרוקורטיזון עשוי להביא לשיפור סיכויי ההישרדות או ליקוי נוירו-התפתחותי. ד"ר ברזילי, עורך מדור נאונטולוגיה מוסיף מהערותיו.

  • יתרונות דחיית ניתוח לתיקון בקע מפשעתי בפגים (JAMA)

    יתרונות דחיית ניתוח לתיקון בקע מפשעתי בפגים (JAMA)

    במאמר שפורסם בכתב העת JAMA מדווחים חוקרים על תוצאות מחקר חדש, מהן עולה כי בפגים עם בקע מפשעתי, השלמת תיקון בקרע לאחר השחרור מיחידת טיפול נמרץ ביילודים הובילה לשיעור נמוך יותר של אירועים חריגים, בהשוואה לפרוצדורות שבוצעו לפני השחרור מבית החולים. ד"ר ברזילי, עורך מדור נאונטולוגיה מוסיף מהערותיו.

  • חיסון אימהי כנגד RSV המבוסס על Perfusion F Protein מלווה בסיכון מוגבר ללידה מוקדמת (NEJM)

    חיסון אימהי כנגד RSV המבוסס על Perfusion F Protein מלווה בסיכון מוגבר ללידה מוקדמת (NEJM)

    במאמר שפורסם בכתב העת New England Journal of Medicine מדווחים חוקרים על תוצאות מחקר חדש בו הגיוס למחקר בשלב מוקדם בשל סוגיות הנוגעות לבטיחות ההתערבות, כאשר חיסון אימהי כנגד RSV המבוסס על Perfusion F Protein אמנם הפחית סיכון לסיבוכים משנית למחלה בדרכי נשימה תחתונות על-רקע RSV, אך לווה בעליה בסיכון ללידה מוקדמת. ד”ר ברנרד ברזילי, עורך מדור ניאונטולוגיה, משתף את המאמר ומוסיף מהערותיו

  • בדיקות סקר לעליה מאוחרת ברמות TSH והיפותירואידיזם מולד לא-טיפוסי בפגים עם משקל לידה נמוך מאוד (J Pediatr)

    בדיקות סקר לעליה מאוחרת ברמות TSH והיפותירואידיזם מולד לא-טיפוסי בפגים עם משקל לידה נמוך מאוד (J Pediatr)

    במאמר שפורסם בכתב העת Journal of Pediatrics מדווחים חוקרים על תוצאות מחקר חדש, מהן עולה שכיחות גבוהה של הפרעה בתפקודי התריס בפגים. ד"ר ברנרד ברזילי, עורך נאונטולוגיה, משתף את המחקר ומוסיף מהערותיו.

  • טיפול ב-Nirsevimab יעיל מאוד במניעת אשפוזים של תינוקות עקב RSV (מתוך MMWR)

    טיפול ב-Nirsevimab יעיל מאוד במניעת אשפוזים של תינוקות עקב RSV (מתוך MMWR)

    מנתונים חדשים שפורסמו ב-Morbidity and Mortality Weekly Report עולה כי הנוגדן החד-שבטי Nirsevimab הדגים יעילות של 90% במניעת אשפוז עקב זיהום בנגיף RSV (או Respiratory Syncytial Virus) בתינוקות. ממצאי המחקר תומכים בהמלצות הנוכחיות של המרכז לבקרת מחלות ומניעתן התומכות במתן Nirsevimab ביילודים ותינוקות. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי RSV הינו הגורם המוביל לאשפוז תינוקות בארצות […]

  • הבדלים בהצגת מסר אופטימי לעומת פסימי להורים לפגים (JAMA Network)

    הבדלים בהצגת מסר אופטימי לעומת פסימי להורים לפגים (JAMA Network)

    במאמר שפורסם בכתב העת JAMA Network Open מדווחים חוקרים על תוצאות מחקר חדש, מהן עולה כי בעת מסירת מידע פרוגנוסטי להורים לפגים אודות סיכון לסיבוכים, הורים לפגים שנולדו בשלב מוקדם מאוד עשויים להעדיף הצגת המסרים באופן אופטימי ולא פסימי. ד”ר ברנרד ברזילי, עורך מדור ניאונטולוגיה, משתף את המאמר ומוסיף מהערותיו

  • גורמים המנבאים לידת חי לאחר טיפול היסטרוסקופי בהידבקויות תוך-רחמיות (Fertil Steril)

    גורמים המנבאים לידת חי לאחר טיפול היסטרוסקופי בהידבקויות תוך-רחמיות (Fertil Steril)

    בנשים לאחר טיפול היסטרוסקופי בהידבקויות תוך-רחמיות (תסמונת Asherman Syndrome) שלושה גורמים עשויים לנבא את הסיכוי ללידת חי, כולל שיפור בדימום וסתי, עובי רירית רחם לאחר-ניתוח ועדות להידבקויות חוזרות בדרגה מינימאלית בבדיקת היסטרוסקופיה חוזרת, כך מדווחים חוקרים במאמר שפורסם בכתב העת Fertility & Sterility. במסגרת המחקר ביקשו החוקרים לבחון גורמים בלתי-תלויים העשויים להשפיע על סיכויי לידת […]

הנך גולש/ת באתר כאורח/ת.

במידה והנך מנוי את/ה מוזמן/ת לבצע כניסה מזוהה וליהנות מגישה לכל התכנים המיועדים למנויים
להמשך גלישה כאורח סגור חלון זה