Neonatology other

החשיבות הפרוגנוסטית של אלח-דם מוקדם וטיפול אנטיביוטי ממושך במקרים של פגות קיצונית (The Journal of Pediatrics) והערת עורך נאונטולוגיה, ד”ר ברזילי

פג

במאמר שפורסם בכתב העת The Journal of Pediatrics מדווחים חוקרים עולה כי אלח-דם מוקדם מלווה בסיכון מוגבר לתמותה או ליקוי נוירו-התפתחותי בקרב פגים שנולדו לפני 22-26 שבועות היריון. מנגד, באלו ללא הוכחה לזיהום בתרבית, טיפול אנטיביוטי ממושך לא נקשר עם הפרעה נוירו-התפתחותית או תמותה.

מטרת המחקר הייתה לבחון את התיאוריה כי הופעה מוקדמת של אלח-דם מעלה את הסיכון לתמותה או ליקוי נוירו-התפתחותי בפגים וכי בקרב פגים ללא הופעה מוקדמת של אלח-דם, טיפול אנטיביוטי מוקדם וממושך עשוי להשפיע על הסיכון לסיבוכים אלו.

מחקר העוקבה הרטרוספקטיבי כלל יילודים שנולדו לאחר 22-26 שבועות היריון ובמשקל לידה של 401-1,000 גרם. הגדרת הופעה מוקדמת של אלח-דם התבססה על גדילה של פתוגן מתרבית דם או נוזל שדרה בתוך עד 72 שעות מהלידה. טיפול אנטיביוטי מוקדם וממושך הוגדר במקרים בהם הוחל טיפול אנטיביוטי במהלך 72 השעות הראשונות לחיים ולמשך 5 ימים ומעלה, ללא הוכחה לזיהום בתרבית, Necrotizing Enterocolitis או התנקבות ספונטאנית.

התוצא העיקרי היה תמותה או ליקוי נוירו-התפתחותי בגיל מתוקן של 18-26 חודשים. ניתוח סטטיסטי להערכת החשיבות של טיפול אנטיביוטי ממושך התבסס על יילודים תואמים עם ובלי חשיפה ממושכת לטיפול אנטיביוטי.

מדגם המחקר כלל 6,565 יילודים, כאשר באלו עם הופעה מוקדמת של אלח-דם תועד סיכון יחסי מתוקן גבוה יותר לתמותה או ליקוי נוירו-התפתחותי, בהשוואה לאלו שקיבלו טיפול אנטיביוטי ממושך (סיכון יחסי מתוקן של 1.18, רווח בר-סמך 95% של 1.06-1.32), ובהשוואה לאלו שלא קיבלו טיפול אנטיביוטי ממושך (סיכון יחסי מתוקן של 1.23, רווח בר-סמך 95% של 1.10-1.37).

מניתוח מותאם שכלל 4,362 יילודים לא עלו הבדלים משמעותיים בשיעורי תמותה או ליקוי נוירו-התפתחותי בין אלו שקיבלו טיפול אנטיביוטי ממושך ואלו שלא קיבלו טיפול זה.

ממצאי המחקר מעידים כי הופעה מוקדמת של אלח-דם מלווה בסיכון מוגבר לתמותה או ליקוי נוירו-התפתחותי במקרים של פגות קיצונית. טיפול אנטיביוטי מוקדם וממושך לא לווה בסיכון מוגבר לסיבוכים אלו.

The Journal of Pediatrics vol 221, June 2020, pages 39-46

הערות עורך נאונטולוגיה, ד”ר ברנרד ברזילי:

בשנים האחרונות התחלנו לקצר את משך הזמן האנטיביוטי הניתן לפגים בחשד לספסיס, אם בשל שיטות מעבדה מדוייקות יותר או מחשש לתופעות הלוואי של הטיפולים האנטיביוטיים. מאידך, מגיע מחקר זה ומאיר את הנושא מזווית מעט שונה. למרות שזה מחקר רטרוספקטיבי, מתברר כי יתכן ולטיפול האנטיביוטי הממושך (5 ימים) יש אפקט מגן על תמותה ופגיעה נוירו-התפתחותית בפגים הקטנים. לכן, כדאי שוב לשקול את משך הטיפול בפגים הקטנים, במיוחד כאלה שיש להם סיכון לזיהום או שהם נולדים כשהם partially treated ולא ניתן לסמוך ב-100% על התרביות.

0 תגובות

השאירו תגובה

רוצה להצטרף לדיון?
תרגישו חופשי לתרום!

כתיבת תגובה

מידע נוסף לעיונך

כתבות בנושאים דומים

  • חשיבות תמיכה תזונתית במקרים של פגות בינונית-עד-מאוחרת (NEJM)

    חשיבות תמיכה תזונתית במקרים של פגות בינונית-עד-מאוחרת (NEJM)

    במאמר שפורסם בכתב העת New England Journal of Medicine מדווחים חוקרים על תוצאות מחקר חדש, מהן עולה כי התערבות לתמיכה תזונתית בפגים שנולדו לאחר 32 שבועות היריון לפני שבוע 36 להיריון ועד הזנה מלאה עם חלב אם הינה התערבות אפשרית, ללא השפעה על מרווח הזמן עד הזנה אנטרלית מלאה או על הרכב הגוף בגיל מתוקן של ארבעה חודשים. ד"ר ברזילי, עורך מדור נאונטולוגיה, מוסיף מהערותיו.

  • ההשפעות של מאפיינים שונים על התוצאות ארוכת הטווח של טיפול בהידרוקורטיזון זמן קצר לאחר הלידה בפגים מונשמים (JAMA)

    ההשפעות של מאפיינים שונים על התוצאות ארוכת הטווח של טיפול בהידרוקורטיזון זמן קצר לאחר הלידה בפגים מונשמים (JAMA)

    במאמר שפורסם בכתב העת Archives of Disease in Childhood: Fetal and Neonatal Edition מדווחים חוקרים מהולנד ובלגיה על תוצאות מחקר חדש, מהן עולה כי בפגים שנולדו לפני שבוע 27 להיריון, טיפול סיסטמי בהידרוקורטיזון עשוי להביא לשיפור סיכויי ההישרדות או ליקוי נוירו-התפתחותי. ד"ר ברזילי, עורך מדור נאונטולוגיה מוסיף מהערותיו.

  • יתרונות דחיית ניתוח לתיקון בקע מפשעתי בפגים (JAMA)

    יתרונות דחיית ניתוח לתיקון בקע מפשעתי בפגים (JAMA)

    במאמר שפורסם בכתב העת JAMA מדווחים חוקרים על תוצאות מחקר חדש, מהן עולה כי בפגים עם בקע מפשעתי, השלמת תיקון בקרע לאחר השחרור מיחידת טיפול נמרץ ביילודים הובילה לשיעור נמוך יותר של אירועים חריגים, בהשוואה לפרוצדורות שבוצעו לפני השחרור מבית החולים. ד"ר ברזילי, עורך מדור נאונטולוגיה מוסיף מהערותיו.

  • חיסון אימהי כנגד RSV המבוסס על Perfusion F Protein מלווה בסיכון מוגבר ללידה מוקדמת (NEJM)

    חיסון אימהי כנגד RSV המבוסס על Perfusion F Protein מלווה בסיכון מוגבר ללידה מוקדמת (NEJM)

    במאמר שפורסם בכתב העת New England Journal of Medicine מדווחים חוקרים על תוצאות מחקר חדש בו הגיוס למחקר בשלב מוקדם בשל סוגיות הנוגעות לבטיחות ההתערבות, כאשר חיסון אימהי כנגד RSV המבוסס על Perfusion F Protein אמנם הפחית סיכון לסיבוכים משנית למחלה בדרכי נשימה תחתונות על-רקע RSV, אך לווה בעליה בסיכון ללידה מוקדמת. ד”ר ברנרד ברזילי, עורך מדור ניאונטולוגיה, משתף את המאמר ומוסיף מהערותיו

  • בדיקות סקר לעליה מאוחרת ברמות TSH והיפותירואידיזם מולד לא-טיפוסי בפגים עם משקל לידה נמוך מאוד (J Pediatr)

    בדיקות סקר לעליה מאוחרת ברמות TSH והיפותירואידיזם מולד לא-טיפוסי בפגים עם משקל לידה נמוך מאוד (J Pediatr)

    במאמר שפורסם בכתב העת Journal of Pediatrics מדווחים חוקרים על תוצאות מחקר חדש, מהן עולה שכיחות גבוהה של הפרעה בתפקודי התריס בפגים. ד"ר ברנרד ברזילי, עורך נאונטולוגיה, משתף את המחקר ומוסיף מהערותיו.

  • טיפול ב-Nirsevimab יעיל מאוד במניעת אשפוזים של תינוקות עקב RSV (מתוך MMWR)

    טיפול ב-Nirsevimab יעיל מאוד במניעת אשפוזים של תינוקות עקב RSV (מתוך MMWR)

    מנתונים חדשים שפורסמו ב-Morbidity and Mortality Weekly Report עולה כי הנוגדן החד-שבטי Nirsevimab הדגים יעילות של 90% במניעת אשפוז עקב זיהום בנגיף RSV (או Respiratory Syncytial Virus) בתינוקות. ממצאי המחקר תומכים בהמלצות הנוכחיות של המרכז לבקרת מחלות ומניעתן התומכות במתן Nirsevimab ביילודים ותינוקות. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי RSV הינו הגורם המוביל לאשפוז תינוקות בארצות […]

  • הבדלים בהצגת מסר אופטימי לעומת פסימי להורים לפגים (JAMA Network)

    הבדלים בהצגת מסר אופטימי לעומת פסימי להורים לפגים (JAMA Network)

    במאמר שפורסם בכתב העת JAMA Network Open מדווחים חוקרים על תוצאות מחקר חדש, מהן עולה כי בעת מסירת מידע פרוגנוסטי להורים לפגים אודות סיכון לסיבוכים, הורים לפגים שנולדו בשלב מוקדם מאוד עשויים להעדיף הצגת המסרים באופן אופטימי ולא פסימי. ד”ר ברנרד ברזילי, עורך מדור ניאונטולוגיה, משתף את המאמר ומוסיף מהערותיו

  • גורמים המנבאים לידת חי לאחר טיפול היסטרוסקופי בהידבקויות תוך-רחמיות (Fertil Steril)

    גורמים המנבאים לידת חי לאחר טיפול היסטרוסקופי בהידבקויות תוך-רחמיות (Fertil Steril)

    בנשים לאחר טיפול היסטרוסקופי בהידבקויות תוך-רחמיות (תסמונת Asherman Syndrome) שלושה גורמים עשויים לנבא את הסיכוי ללידת חי, כולל שיפור בדימום וסתי, עובי רירית רחם לאחר-ניתוח ועדות להידבקויות חוזרות בדרגה מינימאלית בבדיקת היסטרוסקופיה חוזרת, כך מדווחים חוקרים במאמר שפורסם בכתב העת Fertility & Sterility. במסגרת המחקר ביקשו החוקרים לבחון גורמים בלתי-תלויים העשויים להשפיע על סיכויי לידת […]

הנך גולש/ת באתר כאורח/ת.

במידה והנך מנוי את/ה מוזמן/ת לבצע כניסה מזוהה וליהנות מגישה לכל התכנים המיועדים למנויים
להמשך גלישה כאורח סגור חלון זה