Neonatology other

מגמה חיובית: בשנים האחרונות: חלה עליה בגיל היריון ומשקל הגוף בעת שחרור פגים שנולדו לפני שבוע 29 (Pediatrics) והערת עורך ניאונטולוגיה, ד”ר ברזילי

פג

במאמר שפורסם בכתב העת Pediatrics מדווחים חוקרים על תוצאות מחקר חדש, מהן עולה כי בין השנים 2005 עד 2018 חלה עליה עקבית בגיל ההיריון ובמשקל בעת השחרור מבית החולים של תינוקות ששרדו לאחר שנולדו בין 24 עד 29 שבועות היריון.

ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי מגוון גורמים רפואיים, חבריים וכלכליים עומדים בבסיס ההחלטות לשחרר תינוקות שנולדו לאחר פגות קיצונית. לא ידוע אם בעקבות שינוי בגישות הטיפול חלו שינויים בגיל ההיריון ובמשקל הלידה של התינוקות בעת השחרור מבית החולים.

בין השנים 2005 עד 2018 דיווחו 824 בתי חולים בוורמונט על 314,811 תינוקות שנולדו לאחר 24-29 שבועות היריון, ללא מום מולד מג’ורי, אשר שרדו עד לשחרור מבית החולים. החוקרים השלימו תקנון למאפייני התינוקות ומרכבות המהלך בבית החולים להערכת הבדלים בחציון גיל ההיריון, משקל הגוף, מדדי סטיות תקן של משקל הגוף בשחרור מבית החולים תוך סיווג לפי גיל ההיריון בלידה וסוג יחידת טיפול נמרץ ביילודים.

החוקרים מדווחים כי בין השנים 2005 עד 2018 נרשמה עליה בגיל ההיריון בעת השחרור מבית החולים של כ-8 ימים בכלל התינוקות. בקרב תינוקות אשר שוחררו תחילה מבית החולים, משקל הגוף בעת השחרור עלה בהיקף של כ-316 גרם וחציון מדד סטיות התקן של משקל הגוף בשחרור עלה ב-0.19 יחידות. העליה תועדה בכל קטגוריות גיל ההיריון וללא תלות בסוג יחידת טיפול נמרץ ביילודים.

שיעור התינוקות ששוחררו לביתם מבית החולים תחת הזנה של חלב אם עלה משמעותית, לצד ירידה בשיעור התינוקות ששוחררו לביתם מבית החולים תחת טיפול בחמצן או עם ניטור לב-ריאות.

החוקרים מסכמים וכותבים כי במהלך 13 השנים בין 2005 ועד 2018 נרשמה עליה בגיל ההיריון ובמשקל הלידה בעת השחרור מבית החולים של תינוקות שנולדו לאחר 24-29 שבועות היריון.

Pediatrics, February 2021, 147

הערות עורך ניאונטולוגיה, ד”ר ברנרד ברזילי:

עבודה זו מקיפה ביותר וכוללת מעל ל-300,000 פגים ששוחררו במעל ל-800 יחידות לטיפול נמרץ פגים ברחבי ארה”ב. העובדה שברבות השנים השחרור הופך להיות מאוחר יותר ובגיל מתוקן מאוחר יותר אינה ברורה די צרכה. יתכן כי תינוקות חולים יותר שלא היו שורדים בעבר, כעת שורדים יותר ובשל העובדה כי מלכתחילה הם חולים יותר הם מעלים את ממוצע האישפוז. כמו כן במאמר נמצא כי פחות ילודים שוחחרו עם תמיכה נשימתית הביתה. יתכן, כי משאירים אותם זמן רב יותר בפגיות ע”מ שלא יזדקקו לתמיכה נשימתית בביתם.

מעבר להשלכות הכלכליות של שחרור מאוחר יותר של פגים לביתם ישנה לדעתי גם משמעות של הפרדה ממושכת יותר ממשפחותיהם, דבר שעלול לפגוע בהמשך התפתחותם בעתיד.

מאחר ומחקר זה הינו רב מרכזי, הרי שלא נבדקו הקריטריונים לשחרור בכל אחת מהפגיות ותתכן שונות רבה בין פגיה לפגיה. כמו-כן במחקר זה לא נבדקו שיעורי האשפוזים החוזרים; במידה וירדו אזיי ישנה הצדקה כלשהי לשחרור מאוחר יותר.

בקיצור, נקודה למחשבה…

0 תגובות

השאירו תגובה

רוצה להצטרף לדיון?
תרגישו חופשי לתרום!

כתיבת תגובה

מידע נוסף לעיונך

כתבות בנושאים דומים

  • חשיבות תמיכה תזונתית במקרים של פגות בינונית-עד-מאוחרת (NEJM)

    חשיבות תמיכה תזונתית במקרים של פגות בינונית-עד-מאוחרת (NEJM)

    במאמר שפורסם בכתב העת New England Journal of Medicine מדווחים חוקרים על תוצאות מחקר חדש, מהן עולה כי התערבות לתמיכה תזונתית בפגים שנולדו לאחר 32 שבועות היריון לפני שבוע 36 להיריון ועד הזנה מלאה עם חלב אם הינה התערבות אפשרית, ללא השפעה על מרווח הזמן עד הזנה אנטרלית מלאה או על הרכב הגוף בגיל מתוקן של ארבעה חודשים. ד"ר ברזילי, עורך מדור נאונטולוגיה, מוסיף מהערותיו.

  • ההשפעות של מאפיינים שונים על התוצאות ארוכת הטווח של טיפול בהידרוקורטיזון זמן קצר לאחר הלידה בפגים מונשמים (JAMA)

    ההשפעות של מאפיינים שונים על התוצאות ארוכת הטווח של טיפול בהידרוקורטיזון זמן קצר לאחר הלידה בפגים מונשמים (JAMA)

    במאמר שפורסם בכתב העת Archives of Disease in Childhood: Fetal and Neonatal Edition מדווחים חוקרים מהולנד ובלגיה על תוצאות מחקר חדש, מהן עולה כי בפגים שנולדו לפני שבוע 27 להיריון, טיפול סיסטמי בהידרוקורטיזון עשוי להביא לשיפור סיכויי ההישרדות או ליקוי נוירו-התפתחותי. ד"ר ברזילי, עורך מדור נאונטולוגיה מוסיף מהערותיו.

  • יתרונות דחיית ניתוח לתיקון בקע מפשעתי בפגים (JAMA)

    יתרונות דחיית ניתוח לתיקון בקע מפשעתי בפגים (JAMA)

    במאמר שפורסם בכתב העת JAMA מדווחים חוקרים על תוצאות מחקר חדש, מהן עולה כי בפגים עם בקע מפשעתי, השלמת תיקון בקרע לאחר השחרור מיחידת טיפול נמרץ ביילודים הובילה לשיעור נמוך יותר של אירועים חריגים, בהשוואה לפרוצדורות שבוצעו לפני השחרור מבית החולים. ד"ר ברזילי, עורך מדור נאונטולוגיה מוסיף מהערותיו.

  • חיסון אימהי כנגד RSV המבוסס על Perfusion F Protein מלווה בסיכון מוגבר ללידה מוקדמת (NEJM)

    חיסון אימהי כנגד RSV המבוסס על Perfusion F Protein מלווה בסיכון מוגבר ללידה מוקדמת (NEJM)

    במאמר שפורסם בכתב העת New England Journal of Medicine מדווחים חוקרים על תוצאות מחקר חדש בו הגיוס למחקר בשלב מוקדם בשל סוגיות הנוגעות לבטיחות ההתערבות, כאשר חיסון אימהי כנגד RSV המבוסס על Perfusion F Protein אמנם הפחית סיכון לסיבוכים משנית למחלה בדרכי נשימה תחתונות על-רקע RSV, אך לווה בעליה בסיכון ללידה מוקדמת. ד”ר ברנרד ברזילי, עורך מדור ניאונטולוגיה, משתף את המאמר ומוסיף מהערותיו

  • בדיקות סקר לעליה מאוחרת ברמות TSH והיפותירואידיזם מולד לא-טיפוסי בפגים עם משקל לידה נמוך מאוד (J Pediatr)

    בדיקות סקר לעליה מאוחרת ברמות TSH והיפותירואידיזם מולד לא-טיפוסי בפגים עם משקל לידה נמוך מאוד (J Pediatr)

    במאמר שפורסם בכתב העת Journal of Pediatrics מדווחים חוקרים על תוצאות מחקר חדש, מהן עולה שכיחות גבוהה של הפרעה בתפקודי התריס בפגים. ד"ר ברנרד ברזילי, עורך נאונטולוגיה, משתף את המחקר ומוסיף מהערותיו.

  • טיפול ב-Nirsevimab יעיל מאוד במניעת אשפוזים של תינוקות עקב RSV (מתוך MMWR)

    טיפול ב-Nirsevimab יעיל מאוד במניעת אשפוזים של תינוקות עקב RSV (מתוך MMWR)

    מנתונים חדשים שפורסמו ב-Morbidity and Mortality Weekly Report עולה כי הנוגדן החד-שבטי Nirsevimab הדגים יעילות של 90% במניעת אשפוז עקב זיהום בנגיף RSV (או Respiratory Syncytial Virus) בתינוקות. ממצאי המחקר תומכים בהמלצות הנוכחיות של המרכז לבקרת מחלות ומניעתן התומכות במתן Nirsevimab ביילודים ותינוקות. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי RSV הינו הגורם המוביל לאשפוז תינוקות בארצות […]

  • הבדלים בהצגת מסר אופטימי לעומת פסימי להורים לפגים (JAMA Network)

    הבדלים בהצגת מסר אופטימי לעומת פסימי להורים לפגים (JAMA Network)

    במאמר שפורסם בכתב העת JAMA Network Open מדווחים חוקרים על תוצאות מחקר חדש, מהן עולה כי בעת מסירת מידע פרוגנוסטי להורים לפגים אודות סיכון לסיבוכים, הורים לפגים שנולדו בשלב מוקדם מאוד עשויים להעדיף הצגת המסרים באופן אופטימי ולא פסימי. ד”ר ברנרד ברזילי, עורך מדור ניאונטולוגיה, משתף את המאמר ומוסיף מהערותיו

  • גורמים המנבאים לידת חי לאחר טיפול היסטרוסקופי בהידבקויות תוך-רחמיות (Fertil Steril)

    גורמים המנבאים לידת חי לאחר טיפול היסטרוסקופי בהידבקויות תוך-רחמיות (Fertil Steril)

    בנשים לאחר טיפול היסטרוסקופי בהידבקויות תוך-רחמיות (תסמונת Asherman Syndrome) שלושה גורמים עשויים לנבא את הסיכוי ללידת חי, כולל שיפור בדימום וסתי, עובי רירית רחם לאחר-ניתוח ועדות להידבקויות חוזרות בדרגה מינימאלית בבדיקת היסטרוסקופיה חוזרת, כך מדווחים חוקרים במאמר שפורסם בכתב העת Fertility & Sterility. במסגרת המחקר ביקשו החוקרים לבחון גורמים בלתי-תלויים העשויים להשפיע על סיכויי לידת […]

הנך גולש/ת באתר כאורח/ת.

במידה והנך מנוי את/ה מוזמן/ת לבצע כניסה מזוהה וליהנות מגישה לכל התכנים המיועדים למנויים
להמשך גלישה כאורח סגור חלון זה