Pneumonia

השוואה בין המלצות NICE והנחיות על-בסיס מחשבון Sepsis Risk Calculator לטיפול באלח-דם מוקדם ביילודים (Arch Dis Child Fetal Neonatal) והערת עורך נאונטולוגיה, ד”ר ברזילי

במאמר שפורסם בכתב העת Archives of Disease in Childhood: Fetal and Neonatal Edition מדווחים חוקרים מבריטניה על תוצאות מחקר חדש, מהן עולה כי בהשוואה להמלצות NICE (National Institute for Health and Care Excellence) לניהול הופעה מוקדמת של אלח-דם ביילודים, הנחיות על-בסיס מחשבון SRC (Sepsis Risk Calculator) מטעם Kaiser Permanente היו פחות טובות בזיהוי חולים ללא-תסמינים וכי שני הכלים לא היו טובים בזיהוי הופעה מוקדמת של אלח-דם.

מטרת המחקר הייתה להשוות את ההמלצות לטיפול על-פי מחשבון SRC מטעם Kaiser Permanente ובין הנחיות NICE לטיפול ביילודים שנולדו לאחר לפחות 34 שבועות היריון ופיתחו אלח-דם מוקדם.

החוקרים השלימו מחקר רטרוספקטיבי, רב-מרכזי, אשר כלל חמש יחידות באנגליה ווילס. מדגם המחקר כלל 72 יילודים עם הופעה מוקדמת של אלח-דם (פחות מ-72 שעות) מוכח על-סמך תרבית דם או נוזל שדרה. התוצא העיקרי היה מספר היילודים להם הומלץ טיפול אנטיביוטי בתוך 4 שעות מהלידה.

מהנתונים עולה כי שיעורי היארעות הופעה מוקדמת של אלח-דם ביילודים שנולדו לאחר לפחות 34 שבועות היריון עמדו על 0.5 מקרים ל-1,000 לידות חי. בתוך 4 שעות מהלידה, טיפול אנטיביוטי הומלץ ל-39 יילודים (55.7%) לפי הנחיות NICE, בהשוואה להמלצה לטיפול ב-27 יילודים (38.6%) על-פי מחשבון SRC.

ב-12 המקרים בהם הייתה המלצה לטיפול אנטיביוטי על-פי הנחיות NICE, אך לא על-בסיס מחשבון SRC, היילודים נותרו במצב כללי טוב, כאשר רק במקרה אחד תועדו תסמינים קלים וזמניים לאחר 4 שעות. 4 תינוקות נוספים קיבלו טיפול אנטיביוטי בתוך 4 שעות למרות שלא הומלץ על-כך על-פי הנחיות ה-NICE וה-SRC. מעבר לזאת, 27 היילודים הנותרים (38.6%) קיבלו טיפול אנטיביוטי כאשר הופיעו תסמינים לאחר 4 שעות. רק תינוק אחד שלא היה במצב טוב מהלידה, הלך לעולמו.

החוקרים מדווחים כי 81% מכלל היילודים עם הופעה מוקדמת של אלח-דם קיבלו טיפול מסיבות קליניות ולא רק על-סמך גורמי סיכון.

החוקרים מסכמים וכותבים כי למרות ששני הכלים לא היו טובים בזיהוי הופעה מוקדמת של אלח-דם בתוך 4 שעות, הנחיות NICE היו עדיפות על מחשבון SRC בזיהוי מקרים אסימפטומטים. כיום, ב-4 מתוך 5 מקרים של הופעה מוקדמת של אלח-דם קיימים תסמינים, אשר לרוב מופיעים בתוך 24 שעות מהלידה. תכניות שימוש מושכל בטיפול אנטיביוטי המבוססות על מחשבון SRC צריכות לכלול מעקב מוגבר אחר יילודים תחת טיפול לפי הנחיות NICE.

Arch Dis Child Fetal Neonatal Ed. 2020

הערת עורך נאונטולוגיה, ד”ר ברזילי:

מחקר זה מדגיש שוב כי הקליניקה הינה טובה הרבה יותר מכל מחשבון. הן המחשבון המבוסס על פרוטוקול ה-NICE והן זה של KAISER. הפרוטוקולים עדיין מורידים את שכיחות הטיפול האנטיביוטי בילודים, אולם לא ניתן לסמוך עליהם לחלוטין מבחינת זיהוי הספסיס. בכל מקרה מי שמטפל לפי המלצת הפרוטוקולים חייב לעקוב אחר הילודים החשודים (במיוחד אלה שאינם מטופלים) באופן צמוד.

0 תגובות

השאירו תגובה

רוצה להצטרף לדיון?
תרגישו חופשי לתרום!

כתיבת תגובה

מידע נוסף לעיונך

כתבות בנושאים דומים

  • חשיבות תמיכה תזונתית במקרים של פגות בינונית-עד-מאוחרת (NEJM)

    חשיבות תמיכה תזונתית במקרים של פגות בינונית-עד-מאוחרת (NEJM)

    במאמר שפורסם בכתב העת New England Journal of Medicine מדווחים חוקרים על תוצאות מחקר חדש, מהן עולה כי התערבות לתמיכה תזונתית בפגים שנולדו לאחר 32 שבועות היריון לפני שבוע 36 להיריון ועד הזנה מלאה עם חלב אם הינה התערבות אפשרית, ללא השפעה על מרווח הזמן עד הזנה אנטרלית מלאה או על הרכב הגוף בגיל מתוקן של ארבעה חודשים. ד"ר ברזילי, עורך מדור נאונטולוגיה, מוסיף מהערותיו.

  • ההשפעות של מאפיינים שונים על התוצאות ארוכת הטווח של טיפול בהידרוקורטיזון זמן קצר לאחר הלידה בפגים מונשמים (JAMA)

    ההשפעות של מאפיינים שונים על התוצאות ארוכת הטווח של טיפול בהידרוקורטיזון זמן קצר לאחר הלידה בפגים מונשמים (JAMA)

    במאמר שפורסם בכתב העת Archives of Disease in Childhood: Fetal and Neonatal Edition מדווחים חוקרים מהולנד ובלגיה על תוצאות מחקר חדש, מהן עולה כי בפגים שנולדו לפני שבוע 27 להיריון, טיפול סיסטמי בהידרוקורטיזון עשוי להביא לשיפור סיכויי ההישרדות או ליקוי נוירו-התפתחותי. ד"ר ברזילי, עורך מדור נאונטולוגיה מוסיף מהערותיו.

  • יתרונות דחיית ניתוח לתיקון בקע מפשעתי בפגים (JAMA)

    יתרונות דחיית ניתוח לתיקון בקע מפשעתי בפגים (JAMA)

    במאמר שפורסם בכתב העת JAMA מדווחים חוקרים על תוצאות מחקר חדש, מהן עולה כי בפגים עם בקע מפשעתי, השלמת תיקון בקרע לאחר השחרור מיחידת טיפול נמרץ ביילודים הובילה לשיעור נמוך יותר של אירועים חריגים, בהשוואה לפרוצדורות שבוצעו לפני השחרור מבית החולים. ד"ר ברזילי, עורך מדור נאונטולוגיה מוסיף מהערותיו.

  • חיסון אימהי כנגד RSV המבוסס על Perfusion F Protein מלווה בסיכון מוגבר ללידה מוקדמת (NEJM)

    חיסון אימהי כנגד RSV המבוסס על Perfusion F Protein מלווה בסיכון מוגבר ללידה מוקדמת (NEJM)

    במאמר שפורסם בכתב העת New England Journal of Medicine מדווחים חוקרים על תוצאות מחקר חדש בו הגיוס למחקר בשלב מוקדם בשל סוגיות הנוגעות לבטיחות ההתערבות, כאשר חיסון אימהי כנגד RSV המבוסס על Perfusion F Protein אמנם הפחית סיכון לסיבוכים משנית למחלה בדרכי נשימה תחתונות על-רקע RSV, אך לווה בעליה בסיכון ללידה מוקדמת. ד”ר ברנרד ברזילי, עורך מדור ניאונטולוגיה, משתף את המאמר ומוסיף מהערותיו

  • בדיקות סקר לעליה מאוחרת ברמות TSH והיפותירואידיזם מולד לא-טיפוסי בפגים עם משקל לידה נמוך מאוד (J Pediatr)

    בדיקות סקר לעליה מאוחרת ברמות TSH והיפותירואידיזם מולד לא-טיפוסי בפגים עם משקל לידה נמוך מאוד (J Pediatr)

    במאמר שפורסם בכתב העת Journal of Pediatrics מדווחים חוקרים על תוצאות מחקר חדש, מהן עולה שכיחות גבוהה של הפרעה בתפקודי התריס בפגים. ד"ר ברנרד ברזילי, עורך נאונטולוגיה, משתף את המחקר ומוסיף מהערותיו.

  • טיפול ב-Nirsevimab יעיל מאוד במניעת אשפוזים של תינוקות עקב RSV (מתוך MMWR)

    טיפול ב-Nirsevimab יעיל מאוד במניעת אשפוזים של תינוקות עקב RSV (מתוך MMWR)

    מנתונים חדשים שפורסמו ב-Morbidity and Mortality Weekly Report עולה כי הנוגדן החד-שבטי Nirsevimab הדגים יעילות של 90% במניעת אשפוז עקב זיהום בנגיף RSV (או Respiratory Syncytial Virus) בתינוקות. ממצאי המחקר תומכים בהמלצות הנוכחיות של המרכז לבקרת מחלות ומניעתן התומכות במתן Nirsevimab ביילודים ותינוקות. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי RSV הינו הגורם המוביל לאשפוז תינוקות בארצות […]

  • הבדלים בהצגת מסר אופטימי לעומת פסימי להורים לפגים (JAMA Network)

    הבדלים בהצגת מסר אופטימי לעומת פסימי להורים לפגים (JAMA Network)

    במאמר שפורסם בכתב העת JAMA Network Open מדווחים חוקרים על תוצאות מחקר חדש, מהן עולה כי בעת מסירת מידע פרוגנוסטי להורים לפגים אודות סיכון לסיבוכים, הורים לפגים שנולדו בשלב מוקדם מאוד עשויים להעדיף הצגת המסרים באופן אופטימי ולא פסימי. ד”ר ברנרד ברזילי, עורך מדור ניאונטולוגיה, משתף את המאמר ומוסיף מהערותיו

  • גורמים המנבאים לידת חי לאחר טיפול היסטרוסקופי בהידבקויות תוך-רחמיות (Fertil Steril)

    גורמים המנבאים לידת חי לאחר טיפול היסטרוסקופי בהידבקויות תוך-רחמיות (Fertil Steril)

    בנשים לאחר טיפול היסטרוסקופי בהידבקויות תוך-רחמיות (תסמונת Asherman Syndrome) שלושה גורמים עשויים לנבא את הסיכוי ללידת חי, כולל שיפור בדימום וסתי, עובי רירית רחם לאחר-ניתוח ועדות להידבקויות חוזרות בדרגה מינימאלית בבדיקת היסטרוסקופיה חוזרת, כך מדווחים חוקרים במאמר שפורסם בכתב העת Fertility & Sterility. במסגרת המחקר ביקשו החוקרים לבחון גורמים בלתי-תלויים העשויים להשפיע על סיכויי לידת […]

הנך גולש/ת באתר כאורח/ת.

במידה והנך מנוי את/ה מוזמן/ת לבצע כניסה מזוהה וליהנות מגישה לכל התכנים המיועדים למנויים
להמשך גלישה כאורח סגור חלון זה