Pregnancy

ההשפעה הריאתית והסיסטמית של מתן טיפול מוקדם בהידרוקורטיזון לפגים מונשמים (Archives of Disease in Childhood a- Fetal and Neonatal Edition) והערות עורך ניאונטולוגיה, ד”ר ברזילי

מנתונים שפורסמו בכתב העת Archives of Disease in Childhood Fetal and Neonatal Edition עולה כי מתן טיפול סיסטמי בהידרוקורטיזון בין 7 ועד 14 ימים לאחר הלידה לפגים מונשמים לווה בשיפור התפקוד הריאתי וקיצר את משך הזמן עד לגמילה מהנשמה, לצד השפעה מעטה על רמות הסוכר ולחץ הדם.

ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי מחקרים תצפיתיים בפגים מצאו כי טיפול סיסטמי בהידרוקורטיזון משפר את התפקוד הריאתי, אך עשוי להיות כרוך בתופעות לוואי סיסטמיות. כעת הם מדווחים על ההשפעה הריאתית והסיסטמית של הטיפול כאשר הותחל בשבוע השני לחיים.

המחקר האקראי, מבוקר-פלסבו, כלל תינוקות שנולדו לפני שבוע 30 להיריון ו/או במשקל לידה נמוך מ-1,250 גרם והיו תלויים במנשם בשבוע השני לחייהם. המשתתפים חולקו באקראי ל-22 ימי טיפול סיסטמי בהידרוקורטיזון (מינון מצטבר של 72.5 מ”ג/ק”ג, 182 פגים) או פלסבו (190 פגים).

התוצאים העיקריים כללו את הזמן עד לאקסטובציה, מדדי מנשם, רמות סוכר בדם ולחץ דם, אשר תועדו כל יום ונותחו במהלך השבוע הראשון לטיפול.

מהנתונים עולה כי שיעור כישלונות אקסטובציה היה נמוך יותר בקרב תינוקות בזרוע הטיפול בהידרוקורטיזון, בהשוואה לאלו בזרוע הפלסבו (24.3% לעומת 38.6%; הבדל בסיכון של 14.3%, רווח בר-סמך 95% של 23.4%- עד 4.8%-). ההבדל המשוער קצב השינוי היומי בין זרוע ההתערבות וזרוע הפלסבו עמד על 0.42- ס”מ מים (רווח בר-סמך 95% של 0.48- עד 0.36-) בלחץ האוויר הממוצע, 0.02- (רווח בר-סמך 95% של 0.02- עד 0.01-) באחוז חמצן באוויר נשאף, 0.37- (רווח בר-סמך 95% של 0.44- עד 0.30-) במדד נשימתי, 0.14 מילימול/ליטר (רווח בר-סמך 95% של 0.08-0.21) ברמות סוכר בדם ו-0.83 מ”מ כספית (רווח בר-סמך 95% של 0.58-1.09) בלחץ דם ממוצע.

החוקרים מסכמים וכותבים כי התחלת טיפול סיסטמי בהידרוקורטיזון בין 7 ועד 14 ימים לאחר הלידה של פגים מונשמים הובילה לשיפור תפקוד ריאתי וקיצור משך הזמן עד לגמילה מהנשמה. עוד עולה מהנתונים כי ההשפעות של הידרוקורטיזון על רמות הסוכר בדם ולחץ הדם היו קלות ובעלות חשיבות קלינית מעטה.

Archives of Disease in Childhood a- Fetal and Neonatal Edition, May 9, 2022

הערות עורך ניאונטולוגיה, ד”ר ברנרד ברזילי:

בהמשך למחקרים אחרים של טיפול בסטרואידים בפגים בכלל והידרוקורטיזון בפרט, מחקר זה מציין את היתרונות של מתן הידרוקורטיזון מניעתי לפגים, במיוחד לגבי מדדי הנשמה. הבעייה העקרית במחקר הזה היא שנבדקו בו תוצאים רק לטווח קצר ולא נבדקו התוצאים לטווח הארוך. לכן, עדיין לא השתכנענו לחלוטין לטפל בהידרוקורטיזון כטיפול רוטיני בפגים קטנים.

0 תגובות

השאירו תגובה

רוצה להצטרף לדיון?
תרגישו חופשי לתרום!

כתיבת תגובה

מידע נוסף לעיונך

כתבות בנושאים דומים

  • חשיבות תמיכה תזונתית במקרים של פגות בינונית-עד-מאוחרת (NEJM)

    חשיבות תמיכה תזונתית במקרים של פגות בינונית-עד-מאוחרת (NEJM)

    במאמר שפורסם בכתב העת New England Journal of Medicine מדווחים חוקרים על תוצאות מחקר חדש, מהן עולה כי התערבות לתמיכה תזונתית בפגים שנולדו לאחר 32 שבועות היריון לפני שבוע 36 להיריון ועד הזנה מלאה עם חלב אם הינה התערבות אפשרית, ללא השפעה על מרווח הזמן עד הזנה אנטרלית מלאה או על הרכב הגוף בגיל מתוקן של ארבעה חודשים. ד"ר ברזילי, עורך מדור נאונטולוגיה, מוסיף מהערותיו.

  • ההשפעות של מאפיינים שונים על התוצאות ארוכת הטווח של טיפול בהידרוקורטיזון זמן קצר לאחר הלידה בפגים מונשמים (JAMA)

    ההשפעות של מאפיינים שונים על התוצאות ארוכת הטווח של טיפול בהידרוקורטיזון זמן קצר לאחר הלידה בפגים מונשמים (JAMA)

    במאמר שפורסם בכתב העת Archives of Disease in Childhood: Fetal and Neonatal Edition מדווחים חוקרים מהולנד ובלגיה על תוצאות מחקר חדש, מהן עולה כי בפגים שנולדו לפני שבוע 27 להיריון, טיפול סיסטמי בהידרוקורטיזון עשוי להביא לשיפור סיכויי ההישרדות או ליקוי נוירו-התפתחותי. ד"ר ברזילי, עורך מדור נאונטולוגיה מוסיף מהערותיו.

  • יתרונות דחיית ניתוח לתיקון בקע מפשעתי בפגים (JAMA)

    יתרונות דחיית ניתוח לתיקון בקע מפשעתי בפגים (JAMA)

    במאמר שפורסם בכתב העת JAMA מדווחים חוקרים על תוצאות מחקר חדש, מהן עולה כי בפגים עם בקע מפשעתי, השלמת תיקון בקרע לאחר השחרור מיחידת טיפול נמרץ ביילודים הובילה לשיעור נמוך יותר של אירועים חריגים, בהשוואה לפרוצדורות שבוצעו לפני השחרור מבית החולים. ד"ר ברזילי, עורך מדור נאונטולוגיה מוסיף מהערותיו.

  • חיסון אימהי כנגד RSV המבוסס על Perfusion F Protein מלווה בסיכון מוגבר ללידה מוקדמת (NEJM)

    חיסון אימהי כנגד RSV המבוסס על Perfusion F Protein מלווה בסיכון מוגבר ללידה מוקדמת (NEJM)

    במאמר שפורסם בכתב העת New England Journal of Medicine מדווחים חוקרים על תוצאות מחקר חדש בו הגיוס למחקר בשלב מוקדם בשל סוגיות הנוגעות לבטיחות ההתערבות, כאשר חיסון אימהי כנגד RSV המבוסס על Perfusion F Protein אמנם הפחית סיכון לסיבוכים משנית למחלה בדרכי נשימה תחתונות על-רקע RSV, אך לווה בעליה בסיכון ללידה מוקדמת. ד”ר ברנרד ברזילי, עורך מדור ניאונטולוגיה, משתף את המאמר ומוסיף מהערותיו

  • בדיקות סקר לעליה מאוחרת ברמות TSH והיפותירואידיזם מולד לא-טיפוסי בפגים עם משקל לידה נמוך מאוד (J Pediatr)

    בדיקות סקר לעליה מאוחרת ברמות TSH והיפותירואידיזם מולד לא-טיפוסי בפגים עם משקל לידה נמוך מאוד (J Pediatr)

    במאמר שפורסם בכתב העת Journal of Pediatrics מדווחים חוקרים על תוצאות מחקר חדש, מהן עולה שכיחות גבוהה של הפרעה בתפקודי התריס בפגים. ד"ר ברנרד ברזילי, עורך נאונטולוגיה, משתף את המחקר ומוסיף מהערותיו.

  • טיפול ב-Nirsevimab יעיל מאוד במניעת אשפוזים של תינוקות עקב RSV (מתוך MMWR)

    טיפול ב-Nirsevimab יעיל מאוד במניעת אשפוזים של תינוקות עקב RSV (מתוך MMWR)

    מנתונים חדשים שפורסמו ב-Morbidity and Mortality Weekly Report עולה כי הנוגדן החד-שבטי Nirsevimab הדגים יעילות של 90% במניעת אשפוז עקב זיהום בנגיף RSV (או Respiratory Syncytial Virus) בתינוקות. ממצאי המחקר תומכים בהמלצות הנוכחיות של המרכז לבקרת מחלות ומניעתן התומכות במתן Nirsevimab ביילודים ותינוקות. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי RSV הינו הגורם המוביל לאשפוז תינוקות בארצות […]

  • הבדלים בהצגת מסר אופטימי לעומת פסימי להורים לפגים (JAMA Network)

    הבדלים בהצגת מסר אופטימי לעומת פסימי להורים לפגים (JAMA Network)

    במאמר שפורסם בכתב העת JAMA Network Open מדווחים חוקרים על תוצאות מחקר חדש, מהן עולה כי בעת מסירת מידע פרוגנוסטי להורים לפגים אודות סיכון לסיבוכים, הורים לפגים שנולדו בשלב מוקדם מאוד עשויים להעדיף הצגת המסרים באופן אופטימי ולא פסימי. ד”ר ברנרד ברזילי, עורך מדור ניאונטולוגיה, משתף את המאמר ומוסיף מהערותיו

  • גורמים המנבאים לידת חי לאחר טיפול היסטרוסקופי בהידבקויות תוך-רחמיות (Fertil Steril)

    גורמים המנבאים לידת חי לאחר טיפול היסטרוסקופי בהידבקויות תוך-רחמיות (Fertil Steril)

    בנשים לאחר טיפול היסטרוסקופי בהידבקויות תוך-רחמיות (תסמונת Asherman Syndrome) שלושה גורמים עשויים לנבא את הסיכוי ללידת חי, כולל שיפור בדימום וסתי, עובי רירית רחם לאחר-ניתוח ועדות להידבקויות חוזרות בדרגה מינימאלית בבדיקת היסטרוסקופיה חוזרת, כך מדווחים חוקרים במאמר שפורסם בכתב העת Fertility & Sterility. במסגרת המחקר ביקשו החוקרים לבחון גורמים בלתי-תלויים העשויים להשפיע על סיכויי לידת […]

הנך גולש/ת באתר כאורח/ת.

במידה והנך מנוי את/ה מוזמן/ת לבצע כניסה מזוהה וליהנות מגישה לכל התכנים המיועדים למנויים
להמשך גלישה כאורח סגור חלון זה