Safety & Risk Management

עדויות חדשות תומכות בטיפול כימותרפי תוך-פריטונאלי כנגד סרטן מעי גס ורקטום עם גרורות פריטונאליות (מתוך כנס מטעם ה-WCGC)

חולים עם סרטן מעי גס ורקטום וגרורות לפריטונאום צריכים להיות מטופלים במרכזי מומחים ולקבל טיפול כימותרפי סיסטמי לפני ניתוח להקטנת היקף הגידול עם טיפול כימותרפי היפרתרמי תוך-פריטונאלי (Cytoreductive Surgery + Hyperthermic Intraperitoneal Chemotherapy, או CRS-HIPEC), כך עולה מתוצאות מספר מחקרים חדשים באוכלוסיית חולים זו, אשר הוצגו במהלך כנס מטעם ה-World Congress on Gastrointestinal Cancer.

המומחים מסבירים כי ייתכן והבחירה בטיפול כימותרפי תוך-פריטונאלי לא תשפיע על ההישרדות הכוללת, כאשר יש הצדקה לבחירה הן ב-Oxaliplatin והן ב-Mitomycin C.

מומחים מבוסטון הסבירו כי כ-5% מהחולים עם סרטן מעי גס ורקטום מתייצגים עם קרצינומטוזיס פריטונאלי וכ-5% מפתחים גרורות אלו. לאור הנטל העולמי של סרטן מעי גס ורקטום, המשמעות היא כי היארעות גרורות לפריטונאום משנית לסרטן מעי גס ורקטום נעה סביב כ-180,000 מקרים בכל שנה ברחבי העולם.

לדבריהם, יש הסכנה כי התוצאות הטובות ביותר בטיפול בחולים עם סרטן מעי גס ורקטום וגרורות לפריטונאום מתקבלות כאשר החולים מטופלים במרכזי מומחים וכי ההישרדות הטובה ביותר בטווח הארוך הינה בעקבות ניתוח ציטו-רדוקטיבי וכימותרפיה. עם זאת, ישנה מחלוקת באשר לשאלה אם הגישה הטובה ביותר לטיפול כימותרפי הינה מתן סיסטמי או מתן תוך-פריטונאלי.

מחקר משנת 2018 קבע כי גישת HIPEC לא הובילה לשיפור ההישרדות, בהשוואה לניתוח בלבד ועשויה להביא לעליה בשיעור הסיבוכים. עוד מוסיפים המומחים כי ישנה מחלוקת באשר להגדרת המשטר האופטימאלי, הן עבור HIPEC והן עבור טיפול כימותרפי סיסטמי, ללא הסכמה באשר לעדיפות טיפול ניאו-אדג’וונטי ואדג’וונטי או טיפול אדג’וונטי בלבד.

ארבעת המחקרים החדשים שהוצגו במהלך מפגש בנושא סרטן מעי גס ורקטום, מספקים באופן חלקי תשובות לשאלות אלו.

מהנתונים החדשים עולה כי אין הבדל משמעותי בתוצאות ההישרדות בין חולים שקיבלו טיפול כימותרפי תוך-פריטונאלי ב-Mitomycin C ואלו שטופלו ב-Oxaliplatin.

ממחקר נוסף מהולנד עולה כי תוספת טיפול כימותרפי סיסטמי אדג’וונטי לאחר CRS-HIPEC הובילה לשיפור משמעותי בהישרדות הכוללת, בהשוואה למעקב פעיל.

חוקרים מספרד דיווחו על מחקר שהדגיש את חשיבות בחירה אופטימאלית של חולים ומסלולים ופרוטוקולים קליניים מוגדרים בהשגת תוצאות מצוינות. מהנתונים הללו עלה כי חציון ההישרדות הכוללת לאחר CRS-HIPEC עמד על כ-43 חודשים בחולים עם סרטן מעי גס ורקטום וגרורות לפריטונאום.

מתוצאות מחקר פיילוט כחלק ממחקר אקראי בשלב 3 בשם CAIRO6, הנמשך כיום וכולל השוואה בין CRS-HIPEC עם טיפול סיסטמי בתר-ניתוחי אל מול CRS-HIPEC בלבד, עולה כי טיפול סיסטמי מוביל לתגובה הדמייתית ופתולוגית של הגידול.

החוקרים מבהירים כי המחקרים החדשים והנתונים הללו חשובים מאוד ומתמקדים באוכלוסיה מאתגרת של חולים עם סרטן מעי גס ורקטום.

מתוך כנס מטעם ה-World Congress on Gastrointestinal Cancer

לידיעה במדסקייפ

0 תגובות

השאירו תגובה

רוצה להצטרף לדיון?
תרגישו חופשי לתרום!

כתיבת תגובה

מידע נוסף לעיונך

כתבות בנושאים דומים

  • היעילות של קרינה סטריאוטקטית לטיפול בסרטן כליה (Lancet Oncology)

    היעילות של קרינה סטריאוטקטית לטיפול בסרטן כליה (Lancet Oncology)

    טיפול SABR (או Stereotactic Ablative Body Radiotherapy) מהווה גישת טיפול בטוחה, לא-פולשנית ויעילה במקרים של ממאירות כלייתית ראשונית בחולים שאינם מתאימים לכריתה ניתוחית של הגידול, כך עולה מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת Lancet Oncology. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי קרינה סטריאוטקטית הינה גישת טיפול מבטיחה לחולים עם סרטן כליה לא-נתיח מאחד ומדובר בפרוצדורה לא-פולשנית שאינה […]

  • מדד Immunoscore מסייע בחיזוי הפרוגנוזה של חולים עם סרטן מעי גס ורקטום (J Clin Oncol)

    מדד Immunoscore מסייע בחיזוי הפרוגנוזה של חולים עם סרטן מעי גס ורקטום (J Clin Oncol)

    במאמר שפורסם בכתב העת Journal of Clinical Oncology מדווחים חוקרים על תוצאות מחקר חדש, מהן עולה כי למדד Immunoscore ערך מנבא ופרוגנוסטי חשוב בחולים עם סרטן מעי גס ורקטום בשלב III. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי מדד Immunoscore הינו כלי פרוגנוסטי בחולים עם סרטן מעי גס ורקטום בשלב III ועשוי לסייע בחיזוי התועלת של משך […]

  • האם קרינה מוגבלת לצוואר עליון עדיפה על קרינה לכל הצוואר בחולים עם ממאירות של הנזופרינקס? (J Clin Oncol)

    האם קרינה מוגבלת לצוואר עליון עדיפה על קרינה לכל הצוואר בחולים עם ממאירות של הנזופרינקס? (J Clin Oncol)

    בחולים עם ממאירות נזופרינגאלית מתן קרינה אלקטיבית לצוואר העליון מובילה לתוצאות דומות לטיפול בקרינה לכל הצוואר עם שיעורים נמוכים יותר משמעותית של רעילות ארוכת-טווח, כך עולה מנתונים חדשים שפורסמו בכתב Journal of Clinical Oncology. טיפול קרינתי מהווה את אפשרות הטיפול הסטנדרטית במקרים של קרצינומה של הנזופרינקס, כאשר לרוב מדובר בטיפול קרינתי לכלל הצוואר. עם זאת, […]

  • האם ניתן לוותר על דיסקציה של קשריות לימפה בבית השחי במקרים של סרטן שד מוקדם? (N Engl J Med)

    האם ניתן לוותר על דיסקציה של קשריות לימפה בבית השחי במקרים של סרטן שד מוקדם? (N Engl J Med)

    מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת New England Journal of Medicine עולה כי אי השלמת דיסקציה של קשרית לימפה בבית השחי אינו מעלה את הסיכון להישנות או פוגע בסיכויי ההישרדות הכוללים לאחר חמש שנים בנשים עם סרטן שד מוקדם, ללא מעורבות קשריות לימפה עם גרורות לקשרית זקיף שהשלימו ניתוח וטיפול קרינתי. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי […]

  • גורמי סיכון לממאירות שד שניה בנשים (JAMA Oncology)

    גורמי סיכון לממאירות שד שניה בנשים (JAMA Oncology)

    מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת JAMA Oncology מדווחים חוקרים על תוצאות מחקר חדש, מהן עולה כי נשים צעירות יותר ששרדו סרטן שד עם וריאנט פתוגני מולד או אלו עם אבחנה ראשונית של ממאירות מוגבלת לעומת ממאירות שד ראשונית פולשנית סיכון גבוה יותר משמעותית לממאירות שד ראשונית נוספת. בנשים עם אבחנה של סרטן שד עד גיל […]

  • האם אכלזיה מלווה בסיכון מוגבר לממאירות של הוושט? (Am J Gastroenterol)

    האם אכלזיה מלווה בסיכון מוגבר לממאירות של הוושט? (Am J Gastroenterol)

    במאמר שפורסם בכתב העת The American Journal of Gastroenterology מדווחים חוקרים על תוצאות מחקר חדש, מהן עולה כי בחולים עם אבחנה של אכלזיה סיכון מוגבר לאבחנה של ממאירות של הוושט. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי אכלזיה הינה גורם סיכון אפשרי לסרטן הוושט; עם זאת, אין מחקרים להערכת הסיכון לממאירות זו במטופלים עם אכלזיה. מטרתם כעת […]

  • טיפול באגוניסטים לקולטן ל-GLP-1 אינו מעלה את הסיכון לסרטן בלוטת תריס (BMJ)

    טיפול באגוניסטים לקולטן ל-GLP-1 אינו מעלה את הסיכון לסרטן בלוטת תריס (BMJ)

    במאמר שפורסם בכתב העת The BMJ עולה כי טיפול בתרופות ממשפחת אגוניסטים לקולטן ל-GLP-1 אינו מלווה בעליה משמעותית בסיכון לאבחנה של ממאירות בלוטת התריס לאחר קרוב לארבע שנים. מחקר העוקבה התבסס על נתונים ממאגרים ארציים בדנמרק, נורבגיה ושבדיה בין 2007 ו-2021, אשר כללו 145,410 חולים שהחלו טיפול בתרופות ממשפחת אגוניסטים לקולטן ל-GLP-1 ו-291,667 חולים תואמים […]

הנך גולש/ת באתר כאורח/ת.

במידה והנך מנוי את/ה מוזמן/ת לבצע כניסה מזוהה וליהנות מגישה לכל התכנים המיועדים למנויים
להמשך גלישה כאורח סגור חלון זה