Sepsis

שימוש סלקטיבי באנטיביוטיקה לטיפול בפגים בסיכון נמוך (כנס ה-Pediatric Academic Societies)

פג

מאת יהונתן ניסן, סטודנט לרפואה באוניברסיטת תל אביב ופרמדיק

שימוש סלקטיבי באנטיביוטיקה כתלות בסיבה ללידה עשוי להפחית חשיפה מיותרת לאנטיביוטיקה בקרב פגים בסיכון לאלח דם, כך טוען מחקר חדש שהוצג בכנס השנתי של ה- Pediatric Academic Societies. פגים שנולדו עקב צירים מוקדמים, קרע מוקדם של הקרומים ו/או זיהום של מי השפיר נחשבים לבעלי סיכון מוגבר לספסיס, ואסטרטגית הטיפול בהם כוללת לקיחת תרבית דם והתחלת אנטיביוטיקה אמפירית. עם זאת, גישה גורפת זו “עלולה להגדיל את החשיפה המיותרת לאנטיביוטיקה בקרב הפגים ועלולה להוביל לתוצאות בריאותיות שליליות בעתיד”.

מנתונים שעלו ממחקרים קודמים נצפה כי בקרב פגים שנולדו כתוצאה מצירים מוקדמים ו/או קרע מוקדם של הקרומים וטופלו באנטיביוטיקה פרופילקטית כנגד סטרפטוקוקוס B (GBS), ללא אינדקציה של זיהום מי השפיר, לא מומלץ לטפל באנטיביוטיקה אמפירית עקב הסיכון הנמוך של פגים אלו לספסיס.

כדי לזהות טוב יותר מצבים בהם ניתן להימנע ממתן אנטיביוטיקה בקרב פגים, החוקרים ערכו מחקר עוקבה רטרוספקטיבי של פגים שנולדו בין השבועות ה-28-34 להריון. הפגים שהשתתפו במחקר היו פגים שסווגו כשייכים לקטגוריה של סיכון נמוך לזיהומים לידות שהתרחשו עקב צירים מוקדמים או קרע מוקדם של הקרומים, ללא זיהום מי שפיר ומתן פרופילקטי של אנטיביוטיקה ל-GBS וללא סימנים של חוסר יציבות קרדיווסקולרית או נשימתית לאחר הלידה. מתוך אוכלוסיית המחקר, 157 (46.2%) פגים קיבלו אנטיביוטיקה אמפירית זמן קצר לאחר הלידה ו-183 תינוקות (53.8%) לא קיבלו אנטיביוטיקה אמפירית.

גיל ההיריון הממוצע ומשקל הלידה היו נמוכים יותר באופן משמעותי בקבוצת האנטיביוטיקה האמפירית, אך לאחר התאמה למשתנים אלה, הגורמים בעלי ההשפעה הגדולה ביותר על תחילת הטיפול האנטיביוטי היו מתן אנטיביוטיקה פרופילקטית בזמן הלידה (יחס הסיכויים, 3.13); קרע מוקדם של הקרומים (OR, 3.75); שימוש בלחץ אוויר חיובי רציף (CPAP) בחדר הלידה (OR, 1.84); CPAP בקבלה ליחידה לטיפול נמרץ בילודים (OR, 1.94); התוויה מתרבית דם (OR, 13.72); וספירת דם מלאה עם יחס נויטרופילים לא בשלים לסך הנויטרופילים של מעל 0.2 (OR, 3.84).

המחקר הראה כי שלושה תינוקות (2%) בקבוצת האנטיביוטיקה סבלו מאלח דם עם תרבית חיובית ל-Escherichia coli, בהשוואה לאף אחד מהתינוקות בקבוצה שלא טופלה באנטיביוטיקה אמפירית. בנוסף, לא היו הבדלים משמעותיים בתוצאים בטווח הקצר בין שתי הקבוצות. לדברי החוקרים, מגבלות המחקר כללו את האופי הרטרוספקטיבי של המחקר וגודל המדגם בו. עם זאת, התוצאות שהוצגו תומכות בגישה סלקטיבית למתן אנטיביוטיקה לפגים, תוך התחשבות בנסיבות הלידה השונות.

לכתבה ב-Medscape

0 תגובות

השאירו תגובה

רוצה להצטרף לדיון?
תרגישו חופשי לתרום!

כתיבת תגובה

מידע נוסף לעיונך

כתבות בנושאים דומים

  • חשיבות תמיכה תזונתית במקרים של פגות בינונית-עד-מאוחרת (NEJM)

    חשיבות תמיכה תזונתית במקרים של פגות בינונית-עד-מאוחרת (NEJM)

    במאמר שפורסם בכתב העת New England Journal of Medicine מדווחים חוקרים על תוצאות מחקר חדש, מהן עולה כי התערבות לתמיכה תזונתית בפגים שנולדו לאחר 32 שבועות היריון לפני שבוע 36 להיריון ועד הזנה מלאה עם חלב אם הינה התערבות אפשרית, ללא השפעה על מרווח הזמן עד הזנה אנטרלית מלאה או על הרכב הגוף בגיל מתוקן של ארבעה חודשים. ד"ר ברזילי, עורך מדור נאונטולוגיה, מוסיף מהערותיו.

  • ההשפעות של מאפיינים שונים על התוצאות ארוכת הטווח של טיפול בהידרוקורטיזון זמן קצר לאחר הלידה בפגים מונשמים (JAMA)

    ההשפעות של מאפיינים שונים על התוצאות ארוכת הטווח של טיפול בהידרוקורטיזון זמן קצר לאחר הלידה בפגים מונשמים (JAMA)

    במאמר שפורסם בכתב העת Archives of Disease in Childhood: Fetal and Neonatal Edition מדווחים חוקרים מהולנד ובלגיה על תוצאות מחקר חדש, מהן עולה כי בפגים שנולדו לפני שבוע 27 להיריון, טיפול סיסטמי בהידרוקורטיזון עשוי להביא לשיפור סיכויי ההישרדות או ליקוי נוירו-התפתחותי. ד"ר ברזילי, עורך מדור נאונטולוגיה מוסיף מהערותיו.

  • יתרונות דחיית ניתוח לתיקון בקע מפשעתי בפגים (JAMA)

    יתרונות דחיית ניתוח לתיקון בקע מפשעתי בפגים (JAMA)

    במאמר שפורסם בכתב העת JAMA מדווחים חוקרים על תוצאות מחקר חדש, מהן עולה כי בפגים עם בקע מפשעתי, השלמת תיקון בקרע לאחר השחרור מיחידת טיפול נמרץ ביילודים הובילה לשיעור נמוך יותר של אירועים חריגים, בהשוואה לפרוצדורות שבוצעו לפני השחרור מבית החולים. ד"ר ברזילי, עורך מדור נאונטולוגיה מוסיף מהערותיו.

  • חיסון אימהי כנגד RSV המבוסס על Perfusion F Protein מלווה בסיכון מוגבר ללידה מוקדמת (NEJM)

    חיסון אימהי כנגד RSV המבוסס על Perfusion F Protein מלווה בסיכון מוגבר ללידה מוקדמת (NEJM)

    במאמר שפורסם בכתב העת New England Journal of Medicine מדווחים חוקרים על תוצאות מחקר חדש בו הגיוס למחקר בשלב מוקדם בשל סוגיות הנוגעות לבטיחות ההתערבות, כאשר חיסון אימהי כנגד RSV המבוסס על Perfusion F Protein אמנם הפחית סיכון לסיבוכים משנית למחלה בדרכי נשימה תחתונות על-רקע RSV, אך לווה בעליה בסיכון ללידה מוקדמת. ד”ר ברנרד ברזילי, עורך מדור ניאונטולוגיה, משתף את המאמר ומוסיף מהערותיו

  • בדיקות סקר לעליה מאוחרת ברמות TSH והיפותירואידיזם מולד לא-טיפוסי בפגים עם משקל לידה נמוך מאוד (J Pediatr)

    בדיקות סקר לעליה מאוחרת ברמות TSH והיפותירואידיזם מולד לא-טיפוסי בפגים עם משקל לידה נמוך מאוד (J Pediatr)

    במאמר שפורסם בכתב העת Journal of Pediatrics מדווחים חוקרים על תוצאות מחקר חדש, מהן עולה שכיחות גבוהה של הפרעה בתפקודי התריס בפגים. ד"ר ברנרד ברזילי, עורך נאונטולוגיה, משתף את המחקר ומוסיף מהערותיו.

  • טיפול ב-Nirsevimab יעיל מאוד במניעת אשפוזים של תינוקות עקב RSV (מתוך MMWR)

    טיפול ב-Nirsevimab יעיל מאוד במניעת אשפוזים של תינוקות עקב RSV (מתוך MMWR)

    מנתונים חדשים שפורסמו ב-Morbidity and Mortality Weekly Report עולה כי הנוגדן החד-שבטי Nirsevimab הדגים יעילות של 90% במניעת אשפוז עקב זיהום בנגיף RSV (או Respiratory Syncytial Virus) בתינוקות. ממצאי המחקר תומכים בהמלצות הנוכחיות של המרכז לבקרת מחלות ומניעתן התומכות במתן Nirsevimab ביילודים ותינוקות. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי RSV הינו הגורם המוביל לאשפוז תינוקות בארצות […]

  • הבדלים בהצגת מסר אופטימי לעומת פסימי להורים לפגים (JAMA Network)

    הבדלים בהצגת מסר אופטימי לעומת פסימי להורים לפגים (JAMA Network)

    במאמר שפורסם בכתב העת JAMA Network Open מדווחים חוקרים על תוצאות מחקר חדש, מהן עולה כי בעת מסירת מידע פרוגנוסטי להורים לפגים אודות סיכון לסיבוכים, הורים לפגים שנולדו בשלב מוקדם מאוד עשויים להעדיף הצגת המסרים באופן אופטימי ולא פסימי. ד”ר ברנרד ברזילי, עורך מדור ניאונטולוגיה, משתף את המאמר ומוסיף מהערותיו

  • גורמים המנבאים לידת חי לאחר טיפול היסטרוסקופי בהידבקויות תוך-רחמיות (Fertil Steril)

    גורמים המנבאים לידת חי לאחר טיפול היסטרוסקופי בהידבקויות תוך-רחמיות (Fertil Steril)

    בנשים לאחר טיפול היסטרוסקופי בהידבקויות תוך-רחמיות (תסמונת Asherman Syndrome) שלושה גורמים עשויים לנבא את הסיכוי ללידת חי, כולל שיפור בדימום וסתי, עובי רירית רחם לאחר-ניתוח ועדות להידבקויות חוזרות בדרגה מינימאלית בבדיקת היסטרוסקופיה חוזרת, כך מדווחים חוקרים במאמר שפורסם בכתב העת Fertility & Sterility. במסגרת המחקר ביקשו החוקרים לבחון גורמים בלתי-תלויים העשויים להשפיע על סיכויי לידת […]

הנך גולש/ת באתר כאורח/ת.

במידה והנך מנוי את/ה מוזמן/ת לבצע כניסה מזוהה וליהנות מגישה לכל התכנים המיועדים למנויים
להמשך גלישה כאורח סגור חלון זה