Urology Other

האם בדיקות סקר על-בסיס MRI מבוצעות בשכיחות גבוהה מדי לזיהוי סרטן ערמונית? (JAMA Netw Open)

מהערכת בדיקות סקר לזיהוי סרטן ערמונית עולה כי בלמעלה מ-86% מהגברים עם רמות PSA (או Prostate Specific Antigen) של 3 ננוגרם/מ”ל ומעלה במהלך בדיקת הסקר השניה לא תועדו ממצאים חשודים בבדיקת הדמיה בתהודה מגנטית.

ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי יוזמות חדשות מתמקדות בבדיקות סקר המבוססות על בדיקת MRI לזיהוי סרטן ערמונית במטרה לצמצם מקרים של אבחון-יתר, כפי שנפוץ כיום כאשר מתבססים על בדיקת PSA יחידה, כאשר ההנחיות ממליצות כעת על בדיקות חוזרות כל 1-4 שנים.

במחקר STHLM3-MRI נכללו גברים בגילאי 50-74 שנים משבדיה, שהוזמנו להשתתף בבדיקת סקר לסרטן ערמונית וחולקו באקראי לבדיקת סקר מסורתית עם ביופסיה שיטתית של הערמונית או גישה מבוססת בדיקת MRI. דגימות דם נבחנו להערכת רמות PSA ומדד Stockholm Risk Score; גברים בסיכון מוגבר השלימו בדיקת MRI מכוונת וביופסיה.

בניתוח המעקב הנוכחי, 2,078 גברים עם רמות PSA של 1.5 ננוגרם/מ”ל ומעלה ומדד Stockholm3 Risk Score קטן מ-0.11 הוזמנו שוב לבדיקת סקר 2-3 שנים לאחר בדיקת הסקר הראשונית.

התוצא העיקרי היה סרטן ערמונית משמעותי קלינית (מדד גליסון 3+4 ומעלה). מדד גליסון של 6 תועד ב-0.7% מהחולים ומדד של 4+3 ומעלה זוהה ב-19 גברים (1.3%).

בקרב 1,500 גברים (גיל חציוני של 67 שנים) שהשלימו בדיקת דם, חציון רמות PSA עמד על 2.8 ננוגרם/מ”ל וב-26.0% תועד שינוי בסיווג הסיכון (רמות PSA של מתחת ל-3 ננוגרם/מ”ל לעומת 3 ננוגרם/מ”ל ומעלה).

מבין 667 גברים עם רמות PSA של 3 ננוגרם/מ”ל ומעל, 617 גברים (92.5%) השלימו בדיקת MRI. מבין 617 הגברים הללו, ב-51 (7.6%) תועדו נגעים שאינם חד-משמעיים (מדד Prostate Imaging-Reporting and Data System של 3 נקודות) וב-33 (4.9%) תועדו נגעים חשודים.

בין 1,500 גברים שעברו בדיקות סקר חוזרות, סרטן ערמונית משמעותי קלינית זוהה ב-48 גברים (3.2%); שיעור זה מקביל ל-59.2% מהגברים שהופנו להשלמת ביופסיה מהערמונית.

מבין 383 גברים בהם תועדה בדיקת MRI שלילית בעבר, רק ב-10 גברים (2.6%) תועד נדד שסווג כדרגה 4 ומעלה לפי סיווג Prostate Imaging-Reporting and Data System.

מומחים בתחום כותבים כי הממצא הבולט ביותר במחקר הנוכחי נוגע לשיעור הגבוה מאוד של העדר נגעים חשודים בבדיקת MRI חוזרות בגברים אלו. עם זאת, הם מדגישים את הצורך בהוכחת ירידה בשיעורי היארעות סרטן ערמונית בטרם ניתן יהיה לקבוע כי הגישה האבחנתית הנ”ל אכן מפחיתה בצורה יעילה את שיעורי אבחנת-יתר של המחלה הממארת.

JAMA Netw Open, Feb 7, 2024

לידיעה במדסקייפ

0 תגובות

השאירו תגובה

רוצה להצטרף לדיון?
תרגישו חופשי לתרום!

כתיבת תגובה

מידע נוסף לעיונך

כתבות בנושאים דומים

  • מנהל המזון והתרופות האמריקאי אישר טיפול חדש כנגד סרטן שלפוחית שתן (מתוך הודעת ה-FDA)

    מנהל המזון והתרופות האמריקאי אישר טיפול חדש כנגד סרטן שלפוחית שתן (מתוך הודעת ה-FDA)

    מנהל המזון והתרופות האמריקאי (Food and Drug Administration) אישור סופר-אגוניסט חדש של IL-15, Nogapendekin Alfa Inbakicept-Pmln (או Anktiva), בשילוב עם bacillus Calmette-Guerin (BCG) לטיפול במקרים מסוימים של ממאירות שלפוחית שתן שאינה חודרת לשכבת השריר ולא הגיבה לטיפול ב-BCG בלבד. באופן ספציפי, התרופה מאושרת לטיפול בחולים עם קרצינומה של שלפוחית שתן ממוקמת שאינה חודרת לשכבה השרירית […]

  • היעילות של קרינה סטריאוטקטית לטיפול בסרטן כליה (Lancet Oncology)

    היעילות של קרינה סטריאוטקטית לטיפול בסרטן כליה (Lancet Oncology)

    טיפול SABR (או Stereotactic Ablative Body Radiotherapy) מהווה גישת טיפול בטוחה, לא-פולשנית ויעילה במקרים של ממאירות כלייתית ראשונית בחולים שאינם מתאימים לכריתה ניתוחית של הגידול, כך עולה מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת Lancet Oncology. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי קרינה סטריאוטקטית הינה גישת טיפול מבטיחה לחולים עם סרטן כליה לא-נתיח מאחד ומדובר בפרוצדורה לא-פולשנית שאינה […]

  • מדד Immunoscore מסייע בחיזוי הפרוגנוזה של חולים עם סרטן מעי גס ורקטום (J Clin Oncol)

    מדד Immunoscore מסייע בחיזוי הפרוגנוזה של חולים עם סרטן מעי גס ורקטום (J Clin Oncol)

    במאמר שפורסם בכתב העת Journal of Clinical Oncology מדווחים חוקרים על תוצאות מחקר חדש, מהן עולה כי למדד Immunoscore ערך מנבא ופרוגנוסטי חשוב בחולים עם סרטן מעי גס ורקטום בשלב III. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי מדד Immunoscore הינו כלי פרוגנוסטי בחולים עם סרטן מעי גס ורקטום בשלב III ועשוי לסייע בחיזוי התועלת של משך […]

  • האם קרינה מוגבלת לצוואר עליון עדיפה על קרינה לכל הצוואר בחולים עם ממאירות של הנזופרינקס? (J Clin Oncol)

    האם קרינה מוגבלת לצוואר עליון עדיפה על קרינה לכל הצוואר בחולים עם ממאירות של הנזופרינקס? (J Clin Oncol)

    בחולים עם ממאירות נזופרינגאלית מתן קרינה אלקטיבית לצוואר העליון מובילה לתוצאות דומות לטיפול בקרינה לכל הצוואר עם שיעורים נמוכים יותר משמעותית של רעילות ארוכת-טווח, כך עולה מנתונים חדשים שפורסמו בכתב Journal of Clinical Oncology. טיפול קרינתי מהווה את אפשרות הטיפול הסטנדרטית במקרים של קרצינומה של הנזופרינקס, כאשר לרוב מדובר בטיפול קרינתי לכלל הצוואר. עם זאת, […]

  • האם ניתן לוותר על דיסקציה של קשריות לימפה בבית השחי במקרים של סרטן שד מוקדם? (N Engl J Med)

    האם ניתן לוותר על דיסקציה של קשריות לימפה בבית השחי במקרים של סרטן שד מוקדם? (N Engl J Med)

    מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת New England Journal of Medicine עולה כי אי השלמת דיסקציה של קשרית לימפה בבית השחי אינו מעלה את הסיכון להישנות או פוגע בסיכויי ההישרדות הכוללים לאחר חמש שנים בנשים עם סרטן שד מוקדם, ללא מעורבות קשריות לימפה עם גרורות לקשרית זקיף שהשלימו ניתוח וטיפול קרינתי. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי […]

  • גורמי סיכון לממאירות שד שניה בנשים (JAMA Oncology)

    גורמי סיכון לממאירות שד שניה בנשים (JAMA Oncology)

    מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת JAMA Oncology מדווחים חוקרים על תוצאות מחקר חדש, מהן עולה כי נשים צעירות יותר ששרדו סרטן שד עם וריאנט פתוגני מולד או אלו עם אבחנה ראשונית של ממאירות מוגבלת לעומת ממאירות שד ראשונית פולשנית סיכון גבוה יותר משמעותית לממאירות שד ראשונית נוספת. בנשים עם אבחנה של סרטן שד עד גיל […]

  • האם אכלזיה מלווה בסיכון מוגבר לממאירות של הוושט? (Am J Gastroenterol)

    האם אכלזיה מלווה בסיכון מוגבר לממאירות של הוושט? (Am J Gastroenterol)

    במאמר שפורסם בכתב העת The American Journal of Gastroenterology מדווחים חוקרים על תוצאות מחקר חדש, מהן עולה כי בחולים עם אבחנה של אכלזיה סיכון מוגבר לאבחנה של ממאירות של הוושט. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי אכלזיה הינה גורם סיכון אפשרי לסרטן הוושט; עם זאת, אין מחקרים להערכת הסיכון לממאירות זו במטופלים עם אכלזיה. מטרתם כעת […]

הנך גולש/ת באתר כאורח/ת.

במידה והנך מנוי את/ה מוזמן/ת לבצע כניסה מזוהה וליהנות מגישה לכל התכנים המיועדים למנויים
להמשך גלישה כאורח סגור חלון זה