המאמר הופיע ב- Curr. Opin. Lipids 2001.12:49

בעוד שויטמין C הוא מסיס במים הרי ויטמין E מסיס בשומן. זה מעלה שאלות רבות בעיקר בהקשר למסיסותו בנוזלי מערכת העיכול ומדת ספיגתו וזמינותו. המשותף לשני הויטמינים שמיחסים להם תכונה של מונעי חמצון. (Antioxidants)
קיימות הוכחות רבות התומכות בכך שלעקה חמצונית (Oxidative-Stress) יש תפקיד חשוב בפתוגנזה של אתראוסקולוריס. יתירה מזו, מחקרים אפידיומולוגים מורים שרמות נמוכות של ויטמין E קשורה לעליה בסיכון למחלות קרדיוסקולריות. מאידך, עליה בצריכה של ויטמין E מגנה בפני סיכון זה. מחקרים in-vitro הראו שויטמין Eמגלה פעילות אנטיאוקסידטיבית; כמו כן מעכב שגשוג של תאי שריר חלק, הדבקות (אדהזיה), אגרגציה של טסיות דם וכן עכוב הדבקות של מונוציטים לאנדותליום.
מחקרים אחדים במודלים של חיות הראו על ירידה בפגיעה של האנדותל, כתוצאה ממתן ויטמין E.
מתן ויטמין E כתוסף נחקר בבני אדם ע"י קבוצות רבות.

חמישה ניסויים קלינים ידונו בסקירה הזאת:

1. ATBC – או ALFA – TOCOPHEROL ו – BETA – CAROTONE
2. קבוצה אנגלית CHOS – CAMBRIDGE HEART STUDY
3. קבוצה איטלקית GISSI
4. HOPE
5. SPACE

הניסוי של קבוצת ATBC

בחן את השאלה האם מתן ויטמין E (בכמות של 50 מ"ג/יום) ו- 20 מ"ג/יום ביתא קרוטן לבד או בשילוב יוריד את מקרי האירעות (incidence) של סרטן הריאה.
29133, אנשים בגילאים 59 59 מעשנים מפינלד חולקו באופן אקראי ל- 3 קבוצות או קבוצת אין-בו (פלסבו). נערך מעקב למשך 8 5 שנים. תוספת של ויטמין E לא היה לה כל אפקט; אך דווח על עליה של 18% במקרים של סרטן הריאה כתוצאה ממתן ביתא קרוטן. בניתוח התוצאות בקרב המעשנים; אשר לא היה להם כל מחלה קרדיווסקולרית, מתן של ויטמין E לא הביא לאפקט משמעותי על האירוע הראשון של התקף הלב (פטלי או לא פטלי). באנליזה מעמיקה יותר של המחקר ATBC בגברים עם היסטוריה מתקדמת של MI
(myocardial infraction) לא היה אפקט משמעותי על מספר אירועי מחלות הלב. יחד עם זאת, היתה הפחתה משמעותית בפרמטרים הרבים המעורבים בסכונים של CAD הלא פטלית.
המחקר האנגלי CHOS, פרוספקטיבי, אקראי, עם בקרה (פלסבו), סמוי (double- blind) נערך במרכז אחד. מטרתו הייתה לבחון את ההשפעה של ויטמין E על CAD. 2002 אנשים עם הוכחות קליניות ל- CAD חולקו על מנת לקבל ויטמין טבעי או סינתטי במנה של 800 400 יחידות ליום. עקב מתן זה הייתה רמת ויטמין E בדם כפולה מזו של base line ממצא כזה לא נראה בקבוצת הפלסבו. כעבור שנה וחצי בקירוב באלו שהיו על ויטמין E הייתה ירידה משמעותית (47%) במקרי המוות מ- CAD ו- MI לא פטלי שזו היתה המטרה הראשונה של המחקר. אפקט זה נתקבל תודות להפחתה המשמעותית
(77%) בסיכון ל- MI לא פטלית.

המחקר באיטליה (GISSI)

התמקד בחולים שסבלו מ- MI בשלושת החדשים לפני תחילת הניסוי.
הטיפולים לחולים כללו: חומצות שומן רב בלתי רוויות מסוג אומגה 3 (1 ג' ליום), ויטמין E בצורה רצמית (300 מ"ג ליום = 330 יחידות) ושילוב של חומצות שומן עם ויטמין E. מספר המשתתפים בניסוי היה 2830, 2830, 2830 בהתאמה. קבוצת הבקרה הכילה 2828 משתתפים. בקבוצת חומצת אומגה 3 הייתה ירידה משמעותית (10%) במקרה המות וכן בהתקפי MI פטלים ולא פטלים. הירידה בסיכון למוות כתוצאה ממחלות קרדיוסקולריות הייתה על גבול המשמעות הסטטיסטית (P=0.053). ויטמין E לא הביא לשינוי משמעותי. גם השילוב של ויטמין E עם חומצות שומן לא הביא לאפקט מעבר שמה שהושג עם אומגה 3 לבד. היתרון של מחקר היה ההתייחסות האינפורמטיבית לכמות המזון ולסוג המזון הנאכל.
החולשה של המחקר הזה שהוא לא סמוי.
כדאי לציין שהדיאטה המזרח תיכונית העשירה באנטיאוקסידנטים עשויה לשבש את המסקנות.

מחקר HOPE

מחקר רב מרכזי וכלל 2545 נשים ו- 6994 גברים בגיל 55 שנה ויותר עם סיכון גבוה לאירועים קרדיווסקולרים כתוצאה מהשתתפותם של חולי סוכרת או חולי לב בנוסף לפקטורי סיכון אחרים. חולים אלו חולקו באופן אקראי לקבוצות הבאות:
קבוצה 1 נתנה מנה של 400 יחידות ליום ויטמין E.
קבוצה 2 שמשה כבקרה אשר קבלה אין-בו.
קבוצה 3 קבלה ACE (או ramipri)
קבוצת 4 שמשה כבקרה.

לא נתקבל הבדל בין החולים שקבלו ויטמין E לקבוצת הבקרה המקבילה. כלומר, חולים עם סיכון גבוה לאירוע קרדיווסקולרי לא הגיבו לטפול עם ויטמין E (הניסוי נמשך במשך 4.5 שנה).
מחקר זה "סובל" משני חסרונות:
(1) על אף שהוא רב מרכזי מהרבה מקומות ברחבי העולם, הרי המערך התזונתי הוזנח ובמיוחד תכולת אנטיאוקסידנטים הנאכלת
(2) באלו שקבלו ויטמין E אין נתונים על כמותו בפלסמה.

מחקר SPACE

מחקר ,double-blind מבוקר, אקראי שנערך ב- 6 יחידות של המודילזה במדינת ישראל. נתנה מנה גבוהה של ויטמין E (בכמות של 800 יחידות ליום) כתוסף לחולי המודיאליזה שכבר חולים במחלות קרדיווסקולריות.
המשתתפים היו בגיל 7540 שנה מ- 6 מרכזי דיאליזה. מספר החולים שקבלו ויטמין 6, היה 97, קבוצת הפלסבו כללה 99 חולים. הניסוי נמשך 519 יום. טיפול עם ויטמין E הוריד באופן משמעותי (54%) במה שהם כנו primary endpoints הכולל: MI (פטלי ולא פטלי) שבץ איסכמי, מחלות וסקולריות פריפריות ואנגינה לא יציבה.
היתה ירידה אך לא משמעותית (39%) במקרה המוות מ- CAD. נצפתה ירידה של 70% בסה"כ שעור MI עם מתן ויטמין E.

תוצאות אלו דומות לאלו של מחקר CHAOS ונראה לכן, שטפול במנות גבוהות של ויטמין E (800 יחידות ליום) תהיה בו תועלת ב- secondary prevention של מחלות קורונריות.

מסקנותיה של סקירה זו:

בעוד ששני ניסויים CHAOS ו- SPACE הראו בבירור ירידה במקרי המוות כתוצאה ממחלות לב קרדיווסקולריות והן מ- MI (לא פטלי), הרי GISSI ו- ATBC הראו אמנם תועלת שהיא טפול בויטמין E בכמה תופעות אך המטרה הראשונית לא הושגה.
HOPE מחקר נגטיבי לכל הפרמטרים הקשורים למחלות לב.
לנוחיותך: הטבלה הבאה מסכמת תוצאות מחקרים אלו.

Table 1. Summary of prospective vitamin E clinical trials

(+) denotes positive finding; (-) denotes negative finding; 1 = cardiovascular death and nonfatal myocardial infarction; 2 = composite of myocardial infarction, ischemic stroke, peripheral vascular disease and unstable angina; 3 = decrease in the incidence of angina, nonfatal CAD in patients with previous MI and reduction in cerebral infarction; 4 = reduction in cardiovascular death; 5 = total myocardial infarction rate; 6 = increase in subarachnoid hemorrhage mortality

הערת העורך
מאחר ולא נתגלו side effect עם מתן ויטמין E אפילו בריכוז גבוה; נראה לי שאנשים עם סיכון גבוה של מחלות ובגיל 50 שנה ומעלה יפיקו תועלת מנטילת ויטמין E. יתר עם זאת על מנת לתת המלצה מדויקת יש לחכות לניסויים קליניים נוספים.

פתחנו בשאלה האם יש פרדוכס בויטמין E?
לאור הסקירה שהוגשה אודה לכם אם תגיבו על שאלה זו.