A Randomized Trial Comparing Wireless Capsule Endoscopy With Push Enteroscopy for the Detection of Small-Bowel Lesions MARK APPLEYARD,* ZVI FIREMAN, ARKADY GLUKHOVSKY,§ HAROLD JACOB,§ REUVEN SHREIVER, SRINATHAN KADIRKAMANATHAN,* ALEXANDRA LAVY, SCHLOMO LEWKOWICZ,§ EYTAN SCAPA,# RONA SHOFTI,** PAUL SWAIN,* and ASSAF ZARETSKY**
ארכו של המעי הדק נע בין 3.35 מ' ל- 7.85 מ'. ריחוקו של המעי מן הפה ומפי הטבעת מקשים על הנגישות אליו וממילא על בדיקתו. הבדיקה השכיחה ביותר של המעי הדק היא צילום מעבר עם בריום, דא עקא, שבדיקה זו אינה רגישה לממצאים שטוחים כמו אנגיודיספלזיה המהווה גורם דמם חשוב שמקורו במעי הדק. אנטרוסקופיה גם היא עדיין אינה מספקת תשובה הולמת במקרים בהם יש צורך בבדיקת המעי הדק כולו. נמצא כי ב40% מן החולים בהם היה דמם ממקור לא ברור בדרכי העיכול וגסטרוסקופיה או קולונוסקופיה היו תקינים, ניתן היה לגלות את המקור באמצעות אנטרוסקופיה.
המאמר הנוכחי הציג לראשונה תוצאות ניסוייות בכלבים של הקפסולה האנדוסקופית שתוכננה ויוצרה בישראל על ידי חברת Given. בתמונה הראשונה מוצגת הקפסולה עם תרשים המדגים את הרכבה.
Figure 1. (A) A schematic diagram of the capsule endoscope. 1, optical dome; 2, short focal length lens; 3, white LEDs; 4, CMOS imager; 5, battery; 6, transmitter; 7, antenna. (B) A photograph of the capsule endoscope.
מהלך
בניסוי נתפרו 9-13 חרוזים בקוטר 3-6 מ"מ לדופן המעי הדק של 9 כלבים. לאחר החלמת הכלבים מן הניתוח נבדקו מספר החרוזים, צבעם וסדר הופעתם באמצעות קפסולה אנדוסקופית שנלקחה בבדיקה. הממצאים הושוו לאנטרוסקופיה בשיטת "דחיפה".
תוצאות:
באמצעות הקפסולה אותרו יותר חרוזים מאשר באמצעות אנטרוסקופיה (בממוצע 6 לעומת 3) רגישות הבדיקה עם קפסולה הגיעה לכדי 64% לעומת 37% של האנטרוסקופיה. הסגוליות היתה 92% ו- 97% בהתאמה. בעיקר יש לציין את יכולת הקפסולה לאתר חרוזים בטווח שמעבר ליכולת האנטרוסקופיה ( בממוצע 4 לעומת 0). הבדיקה עם קפסולה הדגימה שיער, חלקי פלסטיק מאוכלים, כיבים נפיחויות תת-ריריות ותולעים.
מסקנות
מסקנות המאמר הן היא כי הקפסולה בטוחה לשימוש וביכולה לאתר יותר ממצאים פתולוגיים מאשר אנטרוסקופיה.
התמונות הבאות לקוחות מתוך המאמר וניתן לראות היטב את חדות התמונות והממצאים.
Figure 3. Capsule endoscope images of (A) normal small-bowel mucosa, (B) a multifaceted green bead, (C) a round white bead with black markings, (D) a submucosal polypoidal bulge in the jejunum, (E) plastic in the cecum, (F) an Ascaris worm with its GI tract visible, (G) black hair, and (H) 2 small superficial ulcers in the jejunum.
הערות העורך:
1) אין ספק שלפנינו טכניקה חדשנית הנושאת בחובה פוטנציאל עתידי להגיע למחוזות אליהם קשה היה להגיע עם האמצעים האנדוסקופיים הרגילם. העובדה כי מדובר בפיתוח ישראלי המעורר גלי התעניינות רבים בעולם המדעי ממלא את ליבנו גאווה והערכה למפתחים כאחד.
2) יחד עם זאת יש לזכור כי גידולי המעי הגס נדירים ביותר , ואילו במצבים בהם יש חשד להיצרות המעי כגון מחלות מעי דלקתיות יש הוראת נגד (יחסית לפחות) לשימוש בגלולה. שימושים אפשריים בגלולה מהווים אם כן מצבי אנמיה או דמם ממקור לא ידוע במערכת העיכול במקרים בהם גסטרוסקופיה או קולונוסקופיה לא העלו ממצא.
3) יעילותה או שימוישיותה של הגלולה כאמצעי בבירור כאב בטן לא ידוע וייבחן בודאי בעתיד
4) קיימים נסיונות לפיתוח המשכי של הגלולה לבדיקת המעי הגס.
5) פרטים על הגלולה ניתן למצוא באתר החברה: www.givenimaging.com
e-Med Tools
קצר קולע וממוקד
e-Med סמינרים
אי-מד תחקירים
Medscape Tools
Journal Club
מרכזי מידע ושירות
Facebook
מידע למפרסם
מאגר תרופות
מאגר אנשי המקצוע
אינדקס שימושי
חדשות משה"ב
eMed HealthClub
מחקרים קליניים
השאירו תגובה
רוצה להצטרף לדיון?תרגישו חופשי לתרום!