משפחה

השוואה כמותית ומורפולוגית של הכלי הדם מהסמפונות בין חולי אסתמה לבריאים

באיחור של חצי שנה מפרסם החודש סלווטו מאיטליה השוואה כמותית ומורפולוגית של הכלי הדם מהסמפונות בין חולי אסתמה לבריאים.
Thorax 2001; 56: 902906
Quantitative and morphological analysis of the vascular bed in bronchial biopsy specimens from asthmatic and non-asthmatic subjects
G Salvato
הוא מצא אותם הממצאים של ריבוי כלי דם אצל חולי אסתמה בהשוואה לבריאים. אך הוא מוסף פרט חשוב למידע המצטברת שהייתה קורלאציה עם חומרת המחלה. דהינו: יותר כלי דם בחולי חומרה קשה. בנוסף מצא בצקת של דופן כלי הדם (עורקים וורידים), עיבוי ממברנה בזלית תת-אנדוטליאלית, היפוטרופיה או אטרופיה של המיוציטים וגם פיברוזיס של העורקים הקטנים. היה יחס ישיר בין נוכחות אאוזינופילים לשינויים מבניים של כלי הדם. תרומת העבודה היא בתמיכה בממצאים של אורסידה ושות' ובהבנת המודולציה של זרימת הדם ע"י הרחבת או כיווץ כלי הדם.

התיאור של שני המאמרים הקודמים מתמקד על מתרחש אצל חולי אסתמה (בחומרות שונות) לעומת בריאים. מה הוא המצב הדלקתי אצל אנשים שחלו מאסתמה והם אינם סובלים מכל תלונה נשימתית קשורה לתסמונת אסתמתי זמן רב?
לשאלה זהות מתמקד המאמר של ואן דאן טורנ ושות' :
נבדקו אנשים שסבלו מאסתמה בעלת רקע אלרגי בעבר ולפחות שנה ללא כל תלונה וללא כל צורך בטיפול. בממוצע היו כחמש שנים ללא בעיות. לבקרה נבדקו בריאים וחולי אסתמה פעילה הצורכים תרופות. טווח הגיל היה בין 18 ל- 25 ש'. שלוש הקבוצות נבדקו בשלוש ימים נפרדים. הבדיקות כללו: ספירומטריה, רמת NO, מבחן תגר נשימתי ע"י מטכולין ואדנוזין, מס' אאוזינופילים מדם פריפר, ביופסיה ברונכיאלית ע"י ברונכוסקופיה גמישה (לפחות 5 ביופסיות). הרקמות נצבעו ע''י אימונוהיסטוכימיה ל- -CD4 (T helper cells), -CD8 (cytotoxic T cells), -CD25 (activated cells) and -CD69 (activated cells), -CD68 (macrophages), -MBP, -IL-5, -eotaxin, -tryptase, -chymase, -iNOS, ו- collagen III.

השלימו את המחקר 19 חולי אסתמה פעילה, 18 ברמיזיה ו 17 בריאים (ראה טבלה 1). זמן רמיזיה ממוצא היה 5 שנים. המחבר מצא שהאנשים ברמיזיה של אסתמה אצלם היו עם צפיפות של major basic protein גבוה לעומת בריאים וגם היה להם יותר טריפטז מאשר לחולים בתת-רירית (תמונה 3).
בתת-רירית היתה רמת הציטוקין 5 גבוהה באלה עם רמיזיה וגם אאוטקצין. רמת האאוזינופילים בדם פריפרי היתה גם גבוהה באנשי רמיזיה לעומת בריאים (תמונה 6).

Figure 1. Ratio of area of Major Basic Protein (MBP) staining and total area of epithelium (top panel ) and of subepithelium (bottom panel ) in bronchial biopsy specimens from currently asthmatic subjects, subjects in clinical remission of atopic asthma, and healthy control subjects. Each closed circle represents one subject. Horizontal bars represent median values. Y-axis shows values logarithmically.

Figure 2. Bronchial biopsy specimen from a healthy control subject (top panel ) and a subject in clinical remission of atopic asthma (bottom panel ) immunostained with -Major Basic Protein (MBP). Notice the increased MBP-positive area (the red stain) and epithelial shedding in the subject in clinical remission.

Figure 3. Ratio of area of tryptase staining and total area of epithelium (top panel ) and sub-epithelium (bottom panel ) in bronchial biopsy specimens from currently asthmatic subjects, subjects in clinical remission of atopic asthma, and healthy control subjects. Each closed circle represents one subject. Horizontal bars represent median values. Y-axis shows values logarithmically.

Figure 4. Bronchial biopsy specimen ( -tryptase) from a healthy control subject (top panel ) and a subject in clinical remission of atopic asthma (bottom panel ). Notice the increased tryptase-positive area (the red stain) and epithelial shedding in the subject in clinical remission.

Figure 5. Thickness of the reticular basement membrane (RBM) (top panel ) in biopsy specimens from currently asthmatic subjects, subjects in clinical remission of atopic asthma, and healthy control subjects. Horizontal bars represent median values. Occupancy of the reticular basement membrane (RBM) (bottom panel ) with epithelium in biopsy specimens from currently asthmatic subjects, subjects in clinical remission of atopic asthma, and healthy control subjects. Results are plotted as ratio of the length of occupied RBM divided by the total membrane length. Horizontal bars represent median values.

Figure 6. Eosinophil cell counts in blood samples from currently asthmatic subjects, subjects in clinical remission of atopic asthma, and healthy control subjects. Each circle represents one subject. Horizontal bars represent median values.

ואן דאר טורן ראה קורלציה משמעותית בין האאוזינופיליה בדם וריכוז ה-MBP ברירירת (תמונה 7). כמו כן היה גם יחס ישיר דומה בין eNO ו-MBP בחולי רמיזיה (תמונה 7-תחתון). לציון שלא נצפתה קורלציה עם רמת הריגוש יתר סימפוני הנבדק ע"י מבחן תגר נשימתי האמצאות מטכולין וריכוז ה-MBP. אל כן היה אם המבחן תגר בוצע עם אדנוזין (יחס הפוך)!!

Figure 7. Correlation between blood eosinophil cell count and Major Basic Protein (MBP) density in subepithelium (r = 0.45, p = 0.009) (top panel ) and between exhaled Nitric Oxide (eNO) and MBP density in the bronchial epithelium (r = 0.40, p = 0.022) (bottom panel ) in the population of subjects in remission and currently asthmatic subjects. Each dot represents one subject.

העבודה מצביעה על תהליך דלקתי מתמשך גם בהעדר קליניקה זמן ממושך (5 שנים ממוצע) ע"י רמה מוגברת של MBP, TRYPTASE, CHYMASE, CD25 וציטוקין 5.

Am. J. Respir. Crit. Care Med., Volume 164, Number 11, December 2001, 2107-2113
Airway Inflammation Is Present during Clinical Remission of Atopic Asthma
LEON M. VAN DEN TOORN, SHELLEY E. OVERBEEK, JOHAN C. DE JONGSTE, KAROLINA LEMAN, HENK C. HOOGSTEDEN, and JAN-BAS PRINS
Department of Pulmonary Medicine and Paediatrics/Paediatric Respiratory Medicine, Erasmus University Medical Center Rotterdam, The Netherlands

0 תגובות

השאירו תגובה

רוצה להצטרף לדיון?
תרגישו חופשי לתרום!

כתיבת תגובה

מידע נוסף לעיונך

כתבות בנושאים דומים