במאמר שפורסם בכתב העת Annals of Family Medicine מדווחים חוקרים על תוצאות מחקר חדש, מהן עולה כי טיפול קוגניטיבי-התנהגותי או טיפול קוגניטיבי מבוסס-מיינדפולנס עשוי לסייע לחולים להפסיק טיפול בנוגדי-דיכאון ללא סיכון מוגבר להישנות/התלקחות, אך כרוך במשאבים רבים.
מטרת המחקר הייתה לבחון את התועלת של התערבויות לניהול הפסקת טיפול בנוגדי-דיכאון ולהעריך את התוצאות בחולים. לצורך כך, החוקרים השלימו סקירה-שיטתית ומטה-אנליזה של מחקרים שפורסמו עד מרץ 2017. הסקירה כללה מחקרים שבחנו התערבויות התומכות בהפסקת טיפול בנוגדי-דיכאון במבוגרים הסובלים מדיכאון. התוצאים העיקריים כללו את הפסקת טיפול בנוגדי-דיכאון ותסמינים משנית להפסקת הטיפול. תוצאים משניים כללו הישנות/התלקחות; איכות חיים; הפחתת טיפול בנוגדי-דיכאון; ותפקוד מיני, חברתי ותעסוקתי.
מבין 15 מחקרים שנכללו בסקירה, 12 מחקרים נכללו במטה-אנליזה. בכל המחקרים הללו לא דווח על סיכון גבוה להטיית בחירה או זיהוי. שני מחקרים שעודדו רופאים ראשונים להפסיק את הטיפול באמצעות הנחיות כיצד להפחית את מינון הטיפול דיווחו כי 6% ו-7% מהחולים הפסיקו את הטיפול בנוגדי-דיכאון, בהשוואה ל-8% מאלו בקבוצת הטיפול הסטנדרטי. שישה מחקרים להערכת טיפול פסיכולוגי או פסיכיאטרי עם הפחתת מינון דיווחו על שיעורי הפסקת טיפול שנעו בין 40% ועד 95%.
שני מחקרים דיווחו על סיכון גבוה יותר של תסמינים לאחר הפסקת נוגדי-דיכאון עם הפסקה חדה של הטיפול. לאחר שנתיים, הסיכון להישנות/התלקחות היה נמוך יותר עם טיפול קוגניטיבי-התנהגותי עם הפחתת טיפול תרופתי, בהשוואה לניהול קליני של החולים עם הפחתת מינון הטיפול (15-25% לעומת 35-80%; יחס סיכון של 0.34; שני מחקרים).
שיעורי הישנות/התלקחות תסמינים היו דומים עם טיפול קוגניטיבי מבוסס-מיינדפולנס והפחתת מינון נוגדי-דיכאון וטיפול אחזקה בנוגדי-דיכאון (44%-48% לעומת 47%-60%; שני מחקרים).
החוקרים קוראים לשלב התערבויות מתאימות לתמיכה פסיכולוגית בחולים תחת טיפול בנוגדי-דיכאון.
Ann Fam Med. 2019;17(1):52-60
השאירו תגובה
רוצה להצטרף לדיון?תרגישו חופשי לתרום!