e-med-isral-ribbon

נאונטולוגיה

חיפ'א

מה בין מדדי הגדילה בלידה של פגים ומגמת העליה במשקל לאחר הלידה ובין הסיכון למחלות מטבוליות וקרדיווסקולאריות בבגרות? (ADC) והערות עורך ניאונטולוגיה, ד”ר ברזילי

פג

מנתונים שפורסמו בכתב העת Archives of Disease in Childhood Fetal and Neonatal Edition עולה כי קשר בין מדדי הגדילה בלידה של פגים שנולדו לפני 26 שבועות היריון והשלמת העליה במשקל (catch up growth) בין הגילאים 2.5 עד 6.0 שנים ובין מדד מסת הגוף ולחץ הדם הסיסטולי בבגרות מוקדמת.

במסגרת המחקר ביקשו החוקרים לקבוע את הקשר בין מדדי הגדילה בלידה ומגמת העליה במשקל בינקות ובילדות ובין מדדי סיכון למחלות מטבוליות וקרדיווסקולארית במבוגרים צעירים שנולדו לפני שבוע 26 להיריון.

החוקרים אספו נתונים ממחקר EPICure אודות 129 פגים ששרדו עד גיל 19 שנים בבריטניה ואירלנד בשנת 1995. הם בחנו את הסיכון לתחלואה קרדיווסקולארית ומטבולית בגיל 19 שנים, כולל נוכחות תסמונת מטבולית, מדד מסת גוף ולחץ דם סיסטולי. הגורמים המנבאים שנבחנו היו משקל הלידה ההתאמה לגיל ההיריון והעליה במשקל הגוף מהלידה עד לגיל מתוקן של 40 שבועות, מגיל מתוקן של 40 שבועות עד לגיל 2.5 שנים, בילדות מוקדמת (מגיל 2.5 עד 6.0 שנים) ובילדות המאוחרת (מגיל 6 עד 11 שנים).

מהנתונים עולה כי שיעורי תסמונת מטבולית עמדו על 8.7% בגיל 19 שנים. בהשוואה לאלו ללא תסמונת מטבולית, משתתפים עם תסמונת מטבולית היו קטנים יותר בלידה ורשמו עליה גדולה יותר במדד סטיות התקן של משקל הגוף מגיל מתוקן של 40 שבועות ועד לגיל 2.5 שנים. החוקרים זיהו קשר חיובי בין מדד מסת הגוף בגיל 19 שנים ובין הגדילה מגיל 2.5 עד גיל 6.0 שנים וזוהה קשר שלילי עם מדד סטיות התקן של משקל הלידה בקרב משתתפים במצב סוציו-אקונומי נמוך יותר. עוד זוהה קשר חיובי בין לחץ דם סיסטולי ובין הגדילה מגיל 2.5 עד גיל 6.0 שנים.

החוקרים מסכמים וכותבים כי ממצאי המחקר מעידים על קשר בין מדדי הגדילה בלידה של פגים שנולדו לפני 26 שבועות היריון ושיעור העליה במשקל מגיל 2.5 עד גיל 6.0 שנים ובין מדד מסת הגוף ולחץ דם סיסטולי בבגרות מוקדמת.

ADC – Fetal and Neonatal Edition Published Online First: 12 August 2020

הערות עורך ניאונטולוגיה, ד”ר ברנרד ברזילי:

מחקר חשוב זה מוצא את התופעה שמוכרת להרבה ניאונטולוגים העוקבים אחר הפגים הקטנים לאחר שחרורם מהפגייה. הפגים הקטנים (ה-SGA או ה-IUGR) שאנחנו מאד “מתפעלים” מקצב ה- catch up שהם עושים מפתחים בעתיד מחלות קרדיווסקולריות ותסמונת מטבולית, ובסופו של דבר יוצא שכרם בהפסדם. בעבר היינו “מפטמים” את הפגים הללו מבחינה קלורית ושמחים שהם הצליחו לעלות על “עקומות המשקל”. אולם, מחקר זה ומחקרים אחרים מראים כי דווקא הפגים שעלו מידי במשקל בתקופה הזו יפתחו סיבוכים קשים בתקופת הבגרות. לכן, חכמים היזהרו בהמלצות התזונתיות שאתם ממליצים לפגים הקטנים הללו…

0 תגובות

השאירו תגובה

רוצה להצטרף לדיון?
תרגישו חופשי לתרום!

כתיבת תגובה

מידע נוסף לעיונך

כתבות בנושאים דומים

  • השוואת שתי גישות טיפול פומי מונע בוויטמין K ביילודים (J Perinatol)

    השוואת שתי גישות טיפול פומי מונע בוויטמין K ביילודים (J Perinatol)

    מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת Journal of Perinatology מדווחים חוקרים על תוצאות מחקר חדש מהן עולה כי משטר הכולל מתן 13 מנות של ויטמין K לווה בשיפור משמעותי של פרופיל תפקודי קרישה בתינוקות, בהשוואה למשטר טיפול הכולל מתן שלוש מנות פומיות של ויטמין K. ד"ר ברזילי, עורך מדור נאונטולוגיה, מוסיף מהערותיו.

  • חשיבות מגנזיום בהתפתחות תסמונת מטבולית (J Clin Endocrinol Metab)

    חשיבות מגנזיום בהתפתחות תסמונת מטבולית (J Clin Endocrinol Metab)

    אובדן מוגבר של מגנזיום בשתן, כפי שבא לידי ביטוי במדד חסר מגנזיום (Magnesium Depletion Score, או MDS), עשוי לשמש כגורם סיכון בלתי-תלוי לתסמונת מטבולית במבוגרים בארצות הברית, כך מדווחים חוקרים במאמר שפורסם בכתב העת Journal of Clinical Endocrinology & Metabolism. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי יש עדויות המציעות כי היפומגנזמיה כרונית עשויה לשחק תפקיד בפתוגנזה […]

  • חשיבות תמיכה תזונתית במקרים של פגות בינונית-עד-מאוחרת (NEJM)

    חשיבות תמיכה תזונתית במקרים של פגות בינונית-עד-מאוחרת (NEJM)

    במאמר שפורסם בכתב העת New England Journal of Medicine מדווחים חוקרים על תוצאות מחקר חדש, מהן עולה כי התערבות לתמיכה תזונתית בפגים שנולדו לאחר 32 שבועות היריון לפני שבוע 36 להיריון ועד הזנה מלאה עם חלב אם הינה התערבות אפשרית, ללא השפעה על מרווח הזמן עד הזנה אנטרלית מלאה או על הרכב הגוף בגיל מתוקן של ארבעה חודשים. ד"ר ברזילי, עורך מדור נאונטולוגיה, מוסיף מהערותיו.

  • ההשפעות של מאפיינים שונים על התוצאות ארוכת הטווח של טיפול בהידרוקורטיזון זמן קצר לאחר הלידה בפגים מונשמים (JAMA)

    ההשפעות של מאפיינים שונים על התוצאות ארוכת הטווח של טיפול בהידרוקורטיזון זמן קצר לאחר הלידה בפגים מונשמים (JAMA)

    במאמר שפורסם בכתב העת Archives of Disease in Childhood: Fetal and Neonatal Edition מדווחים חוקרים מהולנד ובלגיה על תוצאות מחקר חדש, מהן עולה כי בפגים שנולדו לפני שבוע 27 להיריון, טיפול סיסטמי בהידרוקורטיזון עשוי להביא לשיפור סיכויי ההישרדות או ליקוי נוירו-התפתחותי. ד"ר ברזילי, עורך מדור נאונטולוגיה מוסיף מהערותיו.

  • יתרונות דחיית ניתוח לתיקון בקע מפשעתי בפגים (JAMA)

    יתרונות דחיית ניתוח לתיקון בקע מפשעתי בפגים (JAMA)

    במאמר שפורסם בכתב העת JAMA מדווחים חוקרים על תוצאות מחקר חדש, מהן עולה כי בפגים עם בקע מפשעתי, השלמת תיקון בקרע לאחר השחרור מיחידת טיפול נמרץ ביילודים הובילה לשיעור נמוך יותר של אירועים חריגים, בהשוואה לפרוצדורות שבוצעו לפני השחרור מבית החולים. ד"ר ברזילי, עורך מדור נאונטולוגיה מוסיף מהערותיו.

  • חיסון אימהי כנגד RSV המבוסס על Perfusion F Protein מלווה בסיכון מוגבר ללידה מוקדמת (NEJM)

    חיסון אימהי כנגד RSV המבוסס על Perfusion F Protein מלווה בסיכון מוגבר ללידה מוקדמת (NEJM)

    במאמר שפורסם בכתב העת New England Journal of Medicine מדווחים חוקרים על תוצאות מחקר חדש בו הגיוס למחקר בשלב מוקדם בשל סוגיות הנוגעות לבטיחות ההתערבות, כאשר חיסון אימהי כנגד RSV המבוסס על Perfusion F Protein אמנם הפחית סיכון לסיבוכים משנית למחלה בדרכי נשימה תחתונות על-רקע RSV, אך לווה בעליה בסיכון ללידה מוקדמת. ד”ר ברנרד ברזילי, עורך מדור ניאונטולוגיה, משתף את המאמר ומוסיף מהערותיו

  • בדיקות סקר לעליה מאוחרת ברמות TSH והיפותירואידיזם מולד לא-טיפוסי בפגים עם משקל לידה נמוך מאוד (J Pediatr)

    בדיקות סקר לעליה מאוחרת ברמות TSH והיפותירואידיזם מולד לא-טיפוסי בפגים עם משקל לידה נמוך מאוד (J Pediatr)

    במאמר שפורסם בכתב העת Journal of Pediatrics מדווחים חוקרים על תוצאות מחקר חדש, מהן עולה שכיחות גבוהה של הפרעה בתפקודי התריס בפגים. ד"ר ברנרד ברזילי, עורך נאונטולוגיה, משתף את המחקר ומוסיף מהערותיו.

  • טיפול ב-Nirsevimab יעיל מאוד במניעת אשפוזים של תינוקות עקב RSV (מתוך MMWR)

    טיפול ב-Nirsevimab יעיל מאוד במניעת אשפוזים של תינוקות עקב RSV (מתוך MMWR)

    מנתונים חדשים שפורסמו ב-Morbidity and Mortality Weekly Report עולה כי הנוגדן החד-שבטי Nirsevimab הדגים יעילות של 90% במניעת אשפוז עקב זיהום בנגיף RSV (או Respiratory Syncytial Virus) בתינוקות. ממצאי המחקר תומכים בהמלצות הנוכחיות של המרכז לבקרת מחלות ומניעתן התומכות במתן Nirsevimab ביילודים ותינוקות. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי RSV הינו הגורם המוביל לאשפוז תינוקות בארצות […]

© ‫ אי-מד שיווק רפואי בע”מ
 כל הזכויות שמורות
09-765-8233 

 

הנך גולש/ת באתר כאורח/ת.

במידה והנך מנוי את/ה מוזמן/ת לבצע כניסה מזוהה וליהנות מגישה לכל התכנים המיועדים למנויים
עדיין לא מנוי/ה ונמנה/ת על הצוות הרפואי? מוזמן/ת לבצע הרשמה כאן
להרשמה לאתר
להמשך גלישה כאורח סגור חלון זה