מקומו של טיפול אימונותרפי כנגד גידולי RCC (מתוך כנס ה-ESMO)

נתונים חדשים עשויים להביא לשינוי באלגוריתם טיפול קו-ראשון בחולים עם RCC (Renal Cell Carcinoma) מתקדם, בעקבות תוצאות מחקר בשלב 3 שהדגימו שיפור משמעותי בהישרדות הכוללת עם טיפול אימונתרפי, בהשוואה לטיפול סטנדרטי ב-Sunitinib (סוטנט).

הנתונים מבוססים על מחקר CheckMate-214, שהופסק בשלב מוקדם ע”י ועדת המעקב החיצונית לאחר שמצא כי בחולים עם RCC מתקדם תוחלת החיים הייתה ארוכה יותר משמעותית בעקבות טיפול קו-ראשון במשלב Nivolumab (אופדיבו) עם Ipilimumab (יירבוי).

המחקר כלל 1,082 חולים עם RCC מתקדם או גרורתי, שלא קיבלו טיפול קודם. תוצאי הסיום העיקריים נבחנו בתת-אוכלוסיה של חולים בסיכון בינוני או גבוה (847 חולים, כ-70% מכלל המשתתפים).

בקבוצת הטיפול האימונותרפי ניתן טיפול ב-Nivolumab במינון 3 מ”ג/ק”ג עם Ipilimumab ואילו בקבוצת הביקורת כלל הטיפול Sunitinib. הטיפול נמשך עד התקדמות המחלה או רעילות בלתי-מתקבלת על הדעת.

בתת-קבוצה של חולים עם RCC מתקדם בסיכון בינוני או בסיכון גבוה, שיעורי התגובה הכוללים עמדו על 42% עם אימונותרפיה לעומת 27% עם Sunitinib. תגובה מלאה תועדה ב-9.4% מהחולים תחת הטיפול המשולב, בהשוואה ל-1% מהמטופלים ב-Sunitinib.

משך התגובה הממוצע עמד על 18.2 חודשים עם Sunitinib, אך טרם נקבע עם טיפול אימונותרפי ולאחר 24 חודשי מעקב, 72% לעומת 63% מהמטופלים עדיין הגיבו לטיפול. מדובר בשיעורי התגובה הגבוהים ביותר שתועדו אי-פעם בחולים עם RCC מתקדם.

חציון ההישרדות הכולל עמד על 26 חודשים עם Sunitinib וטרם נקבע עם טיפול משולב. עם מעקב מינימאלי של 17.5 חודשים, הטיפול המשולב הפחית את הסיכון לתמותה בהיקף של 37%.

חציון משך ההישרדות ללא-התקדמות עמד על 11.6 חודשים עם טיפול משולב ועל 8.4 חודשים עם Sunitinib (יחס סיכון של 0.82), אך לא ענה על סף מובהקות סטטיסטית שנקבע מראש על 0.009. אעפ”י כן, מומחים בתחום כותבים כי מדובר בהבדל בעל חשיבות קלינית.

מתוך כנס ה-ESMO

לידיעה במדסקייפ

0 תגובות

השאירו תגובה

רוצה להצטרף לדיון?
תרגישו חופשי לתרום!

כתיבת תגובה

מידע נוסף לעיונך

כתבות בנושאים דומים

הנך גולש/ת באתר כאורח/ת.

במידה והנך מנוי את/ה מוזמן/ת לבצע כניסה מזוהה וליהנות מגישה לכל התכנים המיועדים למנויים
להמשך גלישה כאורח סגור חלון זה