ילדים

Pregnanetriolone בשתן עשוי לסייע בהבחנה בין ילודים הסובלים מחסר של 21-Hydroxylase לבין ילודים שאינם סובלים מהחסר (J Clin Endocrinol Metab)

על-פי תוצאותיו של מחקר שפורסם לאחרונה זיהוי pregnanetriolone (או Ptl) בשתן עשוי לסייע להבחין במדויק בין ילודים, שנולדו בזמן או פגים, בעלי חסר ב-21-hydroxylase (או 21OHD), לבין ילודים ללא חסר.

החוקרים כותבים כי רמה גבוהה של 17α-hydroxyprogesterone(או 17OHP) בדם, המשמשת לסריקת מצבי 21OHD קלאסיים בילודים, נמצאה לעיתים קרובות בילודים שאינם סובלים מ-21OHD קלאסי, בעיקר בקרב פגים. הם בדקו את הערך הדיאגנוסטי של המטבוליט 21-deoxycortisol (הוא pregnanetriolone או Ptl) ושל המטבוליט 17OHP (הוא pregnanetriol או PT) בזיהוי 21OHD בקרב ילודים שנולדו בזמן ופגים שבהם נמצאה עליה ברמות ה-17OHP בדם במהלך הסריקות.

החוקרים השתמשו בכרומטוגרפית גז או בספקטרומטרית מסה בניטור יונים נבחרים (GC/MS-SIM) לביצוע אנליזה של Ptl, PT, βTHE, ו-αTHE ובדקו את דגימות השתן. 59 מהנדקים סבלו מ-21OHD קלאסי (50 ילודים שנולדו בזמן ו-9 פגים), 83 מהנבדקים לא סבלו מ-21OHD והתרחשה בהם עליה זמנית ברמות ה-17OHP בדם (ללא 21OHD; כ-49 ילודים שנולדו בזמן ו-34 פגים), ו-62 נהיו נבדקי ביקורת בריאים שנולדו בזמן.

ערכי ה-Ptl וה-(Ptl/(βTHE + αTHE לא נמצאו חופפים בין קבוצת ילודי ה-21OHD וקבוצת הילודים ללא 21OHD ובין קבוצת ילודי ה-21OHD וקבוצת ילודי הביקורת, בהתאמה (ערכי ה-Ptl עמדו על ערכים של 0.46-124 מ”ג לגרם קראטינין בילודי 21OHD שנולדו בזמן, על ערכים של 0.80-26.9 מ”ג לגרם קראטינין בילודי 21OHD פגים, על ערכי ≤0.08  מ”ג לגרם קראטינין בילודים ללא 21OHD שנולדו בזמן, על ערכי ≤0.06 מ”ג לגרם קראטינין בילודים פגים ללא 21OHD, ועל ערכי ≤0.07 מ”ג לגרם קראטינין בילודי הביקורת). אולם, נמצאה חפיפה משמעותית בין 21OHD ובין העדר 21OHD בערכי ה-PT וה-(PT/(βTHE + αTHE.

מגבלות המחקר כוללות מספר קטן יחסית של ילודים בעלי 21OHD וללא 21OHD שנבדקו במהלך השבוע הראשון לחייהם; הימצאות ילוד אחד בלבד שנולד במשקל נמוך הסובל מ-21OHD; העדר מידע אודות מקרי 21OHD לא קלאסיים; ומידע מוגבל אודות ה-Ptl בשתן בשבוע הראשון לחיי הנבדקים וריבוי מקרים של פגים, שהיו עלולים לגרום להערכה ביתר של הופעת התוצאה החיובית בבדיקה.

החוקרים כותבים כי המידע מעיד כי Ptl בשתן הוא סמן ייחודי ביותר ל-21OHD עם ערך הפחתה של 0.1 מ”ג לגרם קראטינין, היוצר הפרדה שאיננה שנויה במחלוקת בין ילודי 21OHD וילודים ללא 21OHD, שנולדו בזמן או פגים. הם מציעים כי מדידות Ptl בשתן באמצעות GC/MS-SIM יבוצעו באופן שגרתי בכל ילוד שבו נמצאה עליה ברמות ה-17OHP בדם במהלך סריקות הילודים, במידה ואיבחון ה-21OHD איננו וודאי.

J Clin Endocrinol Metab. 2004;89:6087-6091

לידיעה במדסקייפ

0 תגובות

השאירו תגובה

רוצה להצטרף לדיון?
תרגישו חופשי לתרום!

כתיבת תגובה

מידע נוסף לעיונך

כתבות בנושאים דומים

  • השוואת שתי גישות טיפול פומי מונע בוויטמין K ביילודים (J Perinatol)

    השוואת שתי גישות טיפול פומי מונע בוויטמין K ביילודים (J Perinatol)

    מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת Journal of Perinatology מדווחים חוקרים על תוצאות מחקר חדש מהן עולה כי משטר הכולל מתן 13 מנות של ויטמין K לווה בשיפור משמעותי של פרופיל תפקודי קרישה בתינוקות, בהשוואה למשטר טיפול הכולל מתן שלוש מנות פומיות של ויטמין K. ד"ר ברזילי, עורך מדור נאונטולוגיה, מוסיף מהערותיו.

  • חשיבות מגנזיום בהתפתחות תסמונת מטבולית (J Clin Endocrinol Metab)

    חשיבות מגנזיום בהתפתחות תסמונת מטבולית (J Clin Endocrinol Metab)

    אובדן מוגבר של מגנזיום בשתן, כפי שבא לידי ביטוי במדד חסר מגנזיום (Magnesium Depletion Score, או MDS), עשוי לשמש כגורם סיכון בלתי-תלוי לתסמונת מטבולית במבוגרים בארצות הברית, כך מדווחים חוקרים במאמר שפורסם בכתב העת Journal of Clinical Endocrinology & Metabolism. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי יש עדויות המציעות כי היפומגנזמיה כרונית עשויה לשחק תפקיד בפתוגנזה […]

  • חשיבות תמיכה תזונתית במקרים של פגות בינונית-עד-מאוחרת (NEJM)

    חשיבות תמיכה תזונתית במקרים של פגות בינונית-עד-מאוחרת (NEJM)

    במאמר שפורסם בכתב העת New England Journal of Medicine מדווחים חוקרים על תוצאות מחקר חדש, מהן עולה כי התערבות לתמיכה תזונתית בפגים שנולדו לאחר 32 שבועות היריון לפני שבוע 36 להיריון ועד הזנה מלאה עם חלב אם הינה התערבות אפשרית, ללא השפעה על מרווח הזמן עד הזנה אנטרלית מלאה או על הרכב הגוף בגיל מתוקן של ארבעה חודשים. ד"ר ברזילי, עורך מדור נאונטולוגיה, מוסיף מהערותיו.

  • ההשפעות של מאפיינים שונים על התוצאות ארוכת הטווח של טיפול בהידרוקורטיזון זמן קצר לאחר הלידה בפגים מונשמים (JAMA)

    ההשפעות של מאפיינים שונים על התוצאות ארוכת הטווח של טיפול בהידרוקורטיזון זמן קצר לאחר הלידה בפגים מונשמים (JAMA)

    במאמר שפורסם בכתב העת Archives of Disease in Childhood: Fetal and Neonatal Edition מדווחים חוקרים מהולנד ובלגיה על תוצאות מחקר חדש, מהן עולה כי בפגים שנולדו לפני שבוע 27 להיריון, טיפול סיסטמי בהידרוקורטיזון עשוי להביא לשיפור סיכויי ההישרדות או ליקוי נוירו-התפתחותי. ד"ר ברזילי, עורך מדור נאונטולוגיה מוסיף מהערותיו.

  • יתרונות דחיית ניתוח לתיקון בקע מפשעתי בפגים (JAMA)

    יתרונות דחיית ניתוח לתיקון בקע מפשעתי בפגים (JAMA)

    במאמר שפורסם בכתב העת JAMA מדווחים חוקרים על תוצאות מחקר חדש, מהן עולה כי בפגים עם בקע מפשעתי, השלמת תיקון בקרע לאחר השחרור מיחידת טיפול נמרץ ביילודים הובילה לשיעור נמוך יותר של אירועים חריגים, בהשוואה לפרוצדורות שבוצעו לפני השחרור מבית החולים. ד"ר ברזילי, עורך מדור נאונטולוגיה מוסיף מהערותיו.

  • חיסון אימהי כנגד RSV המבוסס על Perfusion F Protein מלווה בסיכון מוגבר ללידה מוקדמת (NEJM)

    חיסון אימהי כנגד RSV המבוסס על Perfusion F Protein מלווה בסיכון מוגבר ללידה מוקדמת (NEJM)

    במאמר שפורסם בכתב העת New England Journal of Medicine מדווחים חוקרים על תוצאות מחקר חדש בו הגיוס למחקר בשלב מוקדם בשל סוגיות הנוגעות לבטיחות ההתערבות, כאשר חיסון אימהי כנגד RSV המבוסס על Perfusion F Protein אמנם הפחית סיכון לסיבוכים משנית למחלה בדרכי נשימה תחתונות על-רקע RSV, אך לווה בעליה בסיכון ללידה מוקדמת. ד”ר ברנרד ברזילי, עורך מדור ניאונטולוגיה, משתף את המאמר ומוסיף מהערותיו

  • בדיקות סקר לעליה מאוחרת ברמות TSH והיפותירואידיזם מולד לא-טיפוסי בפגים עם משקל לידה נמוך מאוד (J Pediatr)

    בדיקות סקר לעליה מאוחרת ברמות TSH והיפותירואידיזם מולד לא-טיפוסי בפגים עם משקל לידה נמוך מאוד (J Pediatr)

    במאמר שפורסם בכתב העת Journal of Pediatrics מדווחים חוקרים על תוצאות מחקר חדש, מהן עולה שכיחות גבוהה של הפרעה בתפקודי התריס בפגים. ד"ר ברנרד ברזילי, עורך נאונטולוגיה, משתף את המחקר ומוסיף מהערותיו.

  • טיפול ב-Nirsevimab יעיל מאוד במניעת אשפוזים של תינוקות עקב RSV (מתוך MMWR)

    טיפול ב-Nirsevimab יעיל מאוד במניעת אשפוזים של תינוקות עקב RSV (מתוך MMWR)

    מנתונים חדשים שפורסמו ב-Morbidity and Mortality Weekly Report עולה כי הנוגדן החד-שבטי Nirsevimab הדגים יעילות של 90% במניעת אשפוז עקב זיהום בנגיף RSV (או Respiratory Syncytial Virus) בתינוקות. ממצאי המחקר תומכים בהמלצות הנוכחיות של המרכז לבקרת מחלות ומניעתן התומכות במתן Nirsevimab ביילודים ותינוקות. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי RSV הינו הגורם המוביל לאשפוז תינוקות בארצות […]

הנך גולש/ת באתר כאורח/ת.

במידה והנך מנוי את/ה מוזמן/ת לבצע כניסה מזוהה וליהנות מגישה לכל התכנים המיועדים למנויים
להמשך גלישה כאורח סגור חלון זה