Chronic gastrointestinal disorders news vol 3 issu 1 From the UCLA/CURE neuroenteric disease program Fall 1999.

שאלות מסוג זה נשאלות לעיתים קרובות על ידי מטופלים עם הפרעות במערכת העיכול, וכן על ידי רופאים הנתקלים במערך מבלבל של סימפטומים עם מיעוט ממצאים פיזיולוגים אובייקטיבים המעידים על מחלה (כמו זיהום או חסימה).

כמצופה תשובה פשוטה אינה קיימת, אך מחקר חדש מצביע על קשר בין דחק ובעיות במערכת העיכול וכן דרכים המתייחסות לתפקיד הדחק בטיפול.

יש לציין כי לדחק השפעה מכרעת על מערכת העיכול באדם. ידוע כי מטופלים עם IBS מדווחים לעיתים קרובות על אירועים מלחיצים שהתרחשו לפני פרוץ המחלה או ההתלקחות של סימני IBS. בסקר שנערך נמצא כי 73% מחולי IBS דיווחו כי דחק משנה את דפוסי היציאות שלהם. 84% דיווחו כי דחק מוביל לכאב בטן. באותו הסקר 54% מהנשאלים ללא IBS דיווחו גם כן כי דחק שינה את דפוסי היציאות שלהם, ו-68% דיווחו כי דחק הוביל לכאב בטן. על אף שדחק משפיע באופו כללי על האדם, מטופלים עםIBS או הפרעות דומות כמו קושי בבליעה או צרבת כרונית, יותר פגיעים להשפעות הדחק על מערכת העיכול.

במחקר שבדק חולי IBS במהלך שנה נמצא כי 90% מהתנודות בסימפטומים היו ניתנות לצפייה בהתאם למעוררי דחק כרונים במהלך כמה חודשים שהקדימו את התפרצות המחלה.

על אף שדחק אינו הגורם הבלעדי ל-IBS, יש לו תפקיד ביצירת סימפטומים ובמשכם ביחידים הרגישים לכך, בעיקר אילו עם סימנים במערכת העיכול.

במחקר שבדק חולי IBS שקשרו תחילת הופעת סימפטומים עם דחק, תוך שימוש ב “אירועי דחק בחיים” (life stress). בגישה זו אירועי דחק משמעותיים כמו: שינוי עבודה, מתחים במשפחה, מעבר לעיר חדשה, ואובדן חבר, נמדדים ומדורגים על פי האיום שהם מהווים עבור היחיד. הסטרסורים הכרונים (במשך חודש או יותר) והמאיימים ביותר היו אילו שנקשרו עם עליה בסימני IBS. סטרסורים מאיימים נמצאו כבעלי קשר חזק עם התלקחות הסימפטומים. החוקרים הוכיחו כי הדחק הוא שהוביל לשינוי בסימפטומים יותר מאשר שינוים בתזונה, פעילות גופנית, או תרופות.

יום או יומיים פחות טובים אינם משמעותיים בניהול סימני IBS אך תגובת היחיד לאירועי חיים משמעותיים יכולה להיות מרכזית בניהול הסימפטומים.

היסטוריה של אירועים טראומתיים כמו התעללות פיזית או מינית, או אובדנים משמעותיים כמו אובדן הורה בילדות מצויים יותר בחולי IBS מאשר בקבוצת ביקורת בריאה.

שכיחות גבוה של מקרי IBS קיימת בחולים שחוו אירועי חיים מאיימים שתוצאתם היא תגובה פוסט טראומתית (PTSD).

בזמן דחק ישנה הפרעה בתפקוד תאי עצב, ותאים של מערכת החיסון במערכת העיכול ובמוח. חולים עם IBS לאחר מצב דלקתי חוו שינויים דלקתיים מתמשכים וכרונים במוקוזה הרקטאלית. לעומת המוקוזה בחולים ללא סימפטומים מתמשכים שחזרה לנורמה במהלך שלושה חודשים לאחר הזיהום.

ממצאים אילו מצביעים על כך שיחידים בעלי רגישות ונטייה מוקדמת יחוו סימנים מתמשכים של IBS ושינויים במוקוזה זמן רב לאחר שהזיהום במעיים וגורמים נוספים המגרים את המוקוזה יחלפו.

דחק יכול לשבש את מערכת השליטה בכאב, באופן שיאפשר יותר תשומת לב לתחושה פיזית מסוימת והפיכתה לשלטת, בעיקר מאזורים המטרידים את האדם או אילו שעוררו בעיות בעבר.

מערכת העצבים האוטונומית היא המערכת הפועלת כבקרה ראשונית במערכת העיכול, ומשפיעה על כיווץ שריר, שינויים ביוכימים ועיכול.

המוקד של המחקר העתידי על ידי התוכנית של מחלות מסוג Neuroenteric יתמקד במערכות הביוכימיות והעצביות, ובמנגנון המאפשר לשינויים הקשורים בדחק המתחילים במוח להשפיע על אזורים שונים בגוף כמו מערכת העיכול.