תמונת הכותרת: מתוך אתר The Radioactive Woman: Marie Curie’s WWI Legacy

מלחמה, כמו המלחמה שנכפתה עלינו בימים אלו, הינה לא דבר נעים. חיילים ואזרחים נהרגים, רבים נפצעים, חלק נחטפים. הקיצוניות של המלחמה, בעצם המדד לקונפליקט הקשה ביותר בין מדינות, היא דבר שלילי לכל הדעות אבל בתקופות מלחמה יש, פעמים רבות, את ההתפתחויות הטכנולוגיות הכי טובות. כדברי אפלטון, ”הצורך הוא אבי ההמצאה” ואכן במלחמה מתקיים הצורך לזרז המצאות ולנסות טכנולוגיות חדשות על מנת לקבל יתרון על הצד השני. כך קורה כיום בישראל עם ניסיון מערכת הלייזר “מגן אור” ועם מערכת “חץ 3”, וכך קרה בעבר, לפני יותר ממאה שנה, במלחמת העולם הראשונה, עם ניידות הרנטגן של מארי קירי.

וילהלם רנטגן גילה את קרינת X או קרינת הרנטגן (X radiation) במקרה בנובמבר של שנת 1895. רנטגן ביצע ניסוי, בו חקר את התופעות הנוצרות כאשר זרם חשמלי עובר דרך גז בלחץ נמוך מאוד. הוא העביר מתח חשמלי בשפופרת ואקום שבתוכה אנודה וקתודה, ולפתע הבחין בזוהר ירוק על מסך פלורסנטי בחדרו- הוא שיער שמדובר בקרן. לאחר שחזר על הניסוי שוב ושוב, הוא גילה שהקרינה חודרת באופן שונה דרך חומרים שונים, בין השאר גם דרך כף ידה של אשתו או גופו שלו, וכך גילה שהקרינה משקפת את עצמות הגוף ולכן יכולה לאתר פתולוגיות בעצמות.

מארי קירי היא דמות שנכתב עליה לא מעט. השם המלא שלה לא פשוט להיגוי- מאריה סקוואדובסקה קירי (Maria salomea Skłodowska). היא נולדה בפולין בשנת 1867 והיא מדענית שנחשבת לפורצת דרך בכל קנה מידה. כשמלחמת העולם הראשונה פרצה בשנת 1914, קירי היתה כבר בת 47 ועטורת תהילה ופרסים- בין השאר שני פרסי פרס נובל (בשנת 1903, בפרס נובל לפיזיקה, ביחד עם בן זוגה פייר קירי ועם אנרי בקרל, בזכות מחקרם על תופעת הקרינה, ובשנת ,1911 בפרס נובל לכימיה, על גילוי וחקר הרדיום והפולוניום). כשמלחמת העולם הראשונה החלה, הכוחות הגרמניים החלו להתקרב אל פריז, אז מקום מגוריה של קירי. היא נאלצה להפסיק את מחקריה ברדיום, אספה אותו אל תוך מיכל מרופד עופרת ושלחה אותו אל כספת סודית בעיר בורדו. ללא נושא המחקר שלה, החלה קירי להשתעמם, אך לא אישה כמותה תישאר ללא תעסוקה. היא החליטה לחשוב כיצד היא יכולה לתרום למאמץ המלחמתי- אבל לא בדרך הרסנית אלא בדרך של הצלת חיים.

בביקוריה בשדות הקרב, קירי שמה לב לכך שהרופאים מתקשים באבחון פגיעות אצל החיילים שנפגעו ולכן הטיפול בהם התעכב. דבר זה הביא אותה לרעיון פורץ דרך-  להביא בדרך יצירתית את הרנטגן אל שדה הקרב וכך לעזור לרופאים ולפרמדיקים לאבחן פציעות באופן מדוייק יותר.

בשנת 1914, מכשירי הרנטגן אמנם שימשו לדמות את עצמות הנבדקים וגם כדי לאתר חפצים זרים בגוף- כמו כדורים, אבל הם הותקנו בבתי חולים בעיר, הרחק משדות הקרב שבהם טופלו חיילים פצועים. הפתרון של קירי היה להמציא את “המכונית הרדיולוגית” הראשונה – רכב המכיל מכונת רנטגן וציוד צילום של חדר חושך – שניתן להסיע עד שדה הקרב, שם יכלו מנתחי הצבא להשתמש בקרני רנטגן כדי לדעת כיצד לבצע את הניתוחים שלהם.

איך קירי עשתה זאת?

היא לקחה מכונות רנטגן שהיו במעבדות אוניברסיטאיות והתקינה אותן על כלי רכב רגילים. היחידות הניידות, שכונו “Little Curies”, הגיעו לקו החזית ואפשרו ל-150 אחיות שקארי הכשירה לשם הצילומים לסייע במאמץ המלחמתי ולהעריך במהירות חיילים פצועים, ובכך לקבוע מי מהם צריך ניתוח.

המימוש של הדברים הללו לא היה פשוט. מכשול מרכזי אחד היה הצורך בכוח חשמלי להפקת קרני הרנטגן. קירי פתרה את הבעיה על ידי שילוב דינמו – סוג של גנרטור חשמלי – בעיצוב המכונית. כך מנוע המכונית המונע בנפט הצליח לספק את החשמל הנדרש לשם הצילומים. מכשול נוסף של המיזם היה המימון שלו. הצבא הצרפתי לא מימן את המיזם במלואו והיא נאלצה לפנות לאיגוד הנשים של צרפת על מנת לקבל את הכסף הדרוש למימון המכונית הראשונה (מכונית זו, בהמשך, מילאה תפקיד חשוב בטיפול בפצועים בקרב מארן בשנת 1914-קרב שהוכרע בניצחון גדול של בעלות הברית, מה שמנע מהגרמנים להיכנס לפריז). בהמשך מומנו באותה הצורה גם מכוניות רדיולוגיות נוספות ואז האתגר הבא של קירי היה להכשיר אנשים שיוכלו להפעיל את המכוניות הללו. קירי, ביחד עם בתה איירין (Irène Joliot-Curie- זוכת פרס נובל לעתיד בכימיה בעצמה בשנת 1935, ביחד עם בעלה, פרדריק ז’וליוט), גיסו 20 נשים לקורס ההכשרה הראשון. תכנית הלימודים כללה הדרכה תיאורטית על הפיזיקה של חשמל וקרני רנטגן וכן שיעורים מעשיים באנטומיה ועיבוד צילומי. כשהקבוצה הזו סיימה את האימונים שלה, היא יצאה לחזית, וקורי המשיכה לאמן נשים נוספות. בסופו של דבר, בסך הכל 150 נשים קיבלו כך הכשרה ברנטגן.

קירי לא הסתפקה רק בשליחת החניכים שלה לחזית הקרב, לקירי עצמה הייתה “קירי הקטנה” משלה, שאותה היא לקחה לחזית. לשם כך היא למדה נהיגה, למדה להחליף צמיגים פנצ’רים ואפילו למדה לשלוט בכמה אלמנטים של מכונאות רכב, כמו ניקוי קרבורטורים. היא גם נאלצה להתמודד עם תאונות דרכים-  כשהנהג שלה נקלע לתעלה והפך את הרכב, הם חילצו את המכונית, תיקנו את הציוד הפגוע ככל יכולתם וחזרו לעבודה. בנוסף ליוזמת ניידת הרנטגן שטיילו בחזית הקרב, קירי גם פיקחה על בניית 200 חדרים רדיולוגיים בבתי חולים שדה קבועים שונים מאחורי קווי הקרב.

למרות שמעט, אם בכלל, מהנשים הפועלות ברנטגן נפצעו כתוצאה מקרב, הן לא היו ללא פגיעות. רבות מהן סבלו מכוויות מחשיפת יתר לקרני רנטגן. קירי ידעה שחשיפה כה גבוהה מהווה סיכונים בריאותיים עתידיים, כמו סרטן בשלב מאוחר יותר בחיים. אבל לא היה זמן לשכלל את נוהלי הבטיחות בקרני רנטגן לתחום, ולכן עובדי רנטגן רבים נחשפו יתר על המידה. היא דאגה לא מעט בקשר לעניין, ומאוחר יותר כתבה ספר על בטיחות בקרני רנטגן שנבע מחוויות המלחמה שלה. קירי עצמה, שנים לאחר מכן, חלתה באנמיה אפלסטית, הפרעת דם שנוצרת לעתים מחשיפה גבוהה לקרינה (היו שטענו שהעיסוק ברדיום הוא זה שגרם למחלתה- מירי קירי עצמה טענה שהסיבה היא החשיפה הגבוהה לקרני רנטגן שקיבלה במהלך המלחמה. דגימה של שרידיה בשנת 1995 הראתה כי גופה נקי מרדיום, אך עדיין קשה לדעת אם אכן צילומי הרנטגן בזמן המלחמה תרמו למותה בשנת 1934).

היוזמה של קירי בפיתוח ניידות הרנטגן הראשונות בזמן מלחמת העולם הראשונה עזרה לה, לאחר המלחמה, לקבל הכרה נרחבת- למשל חברת גנרל אלקטריק סיפקה לה ציוד מעבדתי שכלל שפורפרת רנטגן משופרת, פרי המצאתו של מנכל גנרל אלקטריק דאז, וויליאם די קולידג’ (William D. Coolidge).

כאישה הסלבריטאית הראשונה של המדע, רבים תיארו את קירי כאדם חד-ממדי, המשועבד למדע באופן טוטלי, אך דבר זה היה רחוק מהאמת. מארי קירי הייתה אדם רב מימדי, שעבדה בעקשנות כמדענית והומניטרית כאחד. היא הייתה פטריוטית חזקה של מולדתה המאומצת, לאחר שהיגרה לצרפת מפולין. היא מינפה את התהילה המדעית שלה לטובת המאמץ המלחמתי של ארצה – השתמשה בזכיות מפרס נובל השני שלה כדי לקנות אגרות חוב מלחמה ואפילו ניסתה להמיס את מדליות נובל שלה כדי להמיר אותן במזומן כדי לקנות עוד. היא לא אפשרה למין שלה להפריע לה בעולם הנשלט על ידי גברים. במקום זאת, היא גייסה צבא קטן של נשים במאמץ להפחית את הסבל האנושי ולנצח במלחמת העולם הראשונה. באמצעות מאמציה, ההערכה היא שמספר הפצועים הכולל שקיבלו בדיקות רנטגן במהלך המלחמה עלה על מיליון. זו היתה הפעם הראשונה שבה השתמשו ברנטגן בשימוש רחב ולאחר מכן הגיעה הפריצה הגדולה בתחום – כך שהרנטגן הפך לאמצעי עזר חשוב באבחון רפואי. מארי קירי, בעזרת רעיון הניידות של ניידות הרנטגן, גם טבעה את רעיון האמבולנס, מכונית ניידת לטיפול רפואי, כיום אחד מכלי הרכב החשובים ביותר שקיימים.  חשוב לציין שגם ה-MRI ואמצעי דימות אחרים התניידו ומתניידים בין בתי החולים ובארצנו, יש סורקי MRI ניידים לא מעטים.

ביבליוגרפיה

Marie Curie and her X-ray vehicles’ contribution to World War I battlefield medicine- the conversation site

The Radioactive Woman: Marie Curie’s WWI Legacy

Marie Curie- the Nobel Prize site

About Irène Joliot-Curie- the Nobel Prize site

Sansare K, Khanna V, Karjodkar F. Early victims of X-rays: a tribute and current perception.
Dentomaxillofac Radiol. 2011 Feb;40(2):123-5. doi: 10.1259/dmfr/73488299. PMID: 21239576; PMCID: PMC3520298.