משפחה

טיפול ב-Ranibizumab עשוי להיות עדיף על טיפול לייזר לרטינופתיה של פגות (מתוך כנס ה-AAO)

מנתונים שהוצגו במהלך כנס ה-American Academy of Ophthalmology עולה כי ביילודים עם רטינופתיה של פגות, טיפול בזריקות לתוך הזגוגית של Ranibizumab (לוסנטיס) לווה בשיעורי הצלחה גבוהים יותר משמעותית, בהשוואה לטיפולי לייזר.

החוקרים דיווחו על התוצאות הראשוניות של מחקר RAINBOW, המחקר האקראי המג’ורי השני להערכת טיפול במעכבי VEGF ברטינופתיה של פגות. במחקר BEAT-ROP הקודם, Bevacizumab (אווסטין) הוביל לשיעור נמוך יותר משמעותית של הישנות רטינופתיה של פגות, בהשוואה לטיפול לייזר סטנדרטי.

מחקר RAINBOW כלל 225 יילודים, בגיל הריון חציוני של 26 שבועות ומשקל לידה ממוצע של 836 גרם. החולים חולקו באקראי לטיפול לייזר דו-צדדי או לשתי זריקות לתוך הזגוגית של Ranibizumab במינון 0.1 מ”ג או 0.2 מ”ג לכל עין.

התוצא העיקרי היה הצלחת הטיפול לאחר 24 שבועות, אשר הוגדרה בנוכחות הבאים: העדר עדות לרטינופתיה של פגות פעילה, תוצאה מבנית לא-רצויה, צורך בטיפול נוסף עם התערבות שונה, והישרדות לאחר 24 שבועות.

למחקר הייתה עוצמה סטטיסטית מספקת להדגמת עדיפות של Ranibizumab במינון 0.2 מ”ג על טיפולי לייזר. הניתוח הראשוני הדגים שיעור גבוה יותר משמעותית של הצלחת טיפול עם המינון הגבוה יותר. ההבדל האבסולוטי של 14 נקודות בהצלחת הטיפול הצביע על יחס סיכויים גבוה כפליים להצלחת הטיפול (יחס סיכויים של 2.19). בקרב יילודים שחולקו לטיפול ב- Ranibizumab במינון 0.1 מ”ג תועדו שיעורי הצלחת טיפול של 75%.

מניתוח המרכיבים הפרטניים של הצלחת הטיפול עלה כי בכל החולים שטופלו ב- Ranibizumab במינון 0.2 מ”ג או בלייזר לא תועדה רטינופתיה פעילה לאחר 24 שבועות. בשיעור גבוה יותר של מטופלים בקבוצת טיפול לייזר תועד תוצא מבני לא-רצוי (7 לעומת 1) ומספר גדול יותר של חולים החליפו טיפול (18 לעומת 11 חולים). ארבעה חולים בכל אחת משלוש קבוצות הטיפול הלכו לעולמם במהלך המעקב.

מניתוח לפי תתי-קבוצות עלה כי ל-Ranibizumab במינון 0.2 מ”ג היה יתרון מספרי קטן על-פני טיפולי לייזר בשיעורי הצלחת טיפול במקרים של רטינופתיה באזור I (67.9% לעומת 60.9%), בהשוואה לרטינופתיה באזור II (88.1% לעומת 68.9%).

שיעור האירועים החריגים העיניים היה דומה בחולים שטופלו ב- Ranibizumab במינון 0.2 מ”ג ובאלו בקבוצת הטיפול בלייזר.

החוקרים מסכמים וכותבים כי באוכלוסיית חולים זו, טיפול ב- Ranibizumab הוביל לשיעורי הצלחה גבוהים יותר ברטינופתיה של פגות באזור I ו-II, בהשוואה לטיפולי לייזר. הטיפול נמצא בטוח, לפחות בטווח הקצר, ונסבל היטב כאשר ניתן ליילודים עם רטינופתיה של פגות.

מתוך כנס ה-AAO

לידיעה ב-MedPage Today

0 תגובות

השאירו תגובה

רוצה להצטרף לדיון?
תרגישו חופשי לתרום!

כתיבת תגובה

מידע נוסף לעיונך

כתבות בנושאים דומים

  • חשיבות תמיכה תזונתית במקרים של פגות בינונית-עד-מאוחרת (NEJM)

    חשיבות תמיכה תזונתית במקרים של פגות בינונית-עד-מאוחרת (NEJM)

    במאמר שפורסם בכתב העת New England Journal of Medicine מדווחים חוקרים על תוצאות מחקר חדש, מהן עולה כי התערבות לתמיכה תזונתית בפגים שנולדו לאחר 32 שבועות היריון לפני שבוע 36 להיריון ועד הזנה מלאה עם חלב אם הינה התערבות אפשרית, ללא השפעה על מרווח הזמן עד הזנה אנטרלית מלאה או על הרכב הגוף בגיל מתוקן של ארבעה חודשים. ד"ר ברזילי, עורך מדור נאונטולוגיה, מוסיף מהערותיו.

  • בחולים עם עין יבשה איכות שינה ירודה וסיכון מוגבר להפרעות במשך השינה (BMC Ophthalmology)

    בחולים עם עין יבשה איכות שינה ירודה וסיכון מוגבר להפרעות במשך השינה (BMC Ophthalmology)

    בחולים עם מחלת עין יבשה איכות שינה גרועה יותר וייתכן סיכון מוגבר למשך שינה לא תקין, אם כי לא הוכח קשר סיבתי בין עין יבשה ובין הפרעות שינה, כך עולה מתוצאות מטה-אנליזה חדשה שפורסמו בכתב העת BMC Ophthalmology. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי שינה הינה תהליך פיזיולוגי חיוני לחיים ומהווה כשליש מהפעילות היומיומית של בני […]

  • ההשפעות של מאפיינים שונים על התוצאות ארוכת הטווח של טיפול בהידרוקורטיזון זמן קצר לאחר הלידה בפגים מונשמים (JAMA)

    ההשפעות של מאפיינים שונים על התוצאות ארוכת הטווח של טיפול בהידרוקורטיזון זמן קצר לאחר הלידה בפגים מונשמים (JAMA)

    במאמר שפורסם בכתב העת Archives of Disease in Childhood: Fetal and Neonatal Edition מדווחים חוקרים מהולנד ובלגיה על תוצאות מחקר חדש, מהן עולה כי בפגים שנולדו לפני שבוע 27 להיריון, טיפול סיסטמי בהידרוקורטיזון עשוי להביא לשיפור סיכויי ההישרדות או ליקוי נוירו-התפתחותי. ד"ר ברזילי, עורך מדור נאונטולוגיה מוסיף מהערותיו.

  • שימוש במד סוכר רציף מלווה בסיכון מופחת לרטינופתיה בחולים עם סוכרת מסוג 1 (JAMA Netw Open)

    שימוש במד סוכר רציף מלווה בסיכון מופחת לרטינופתיה בחולים עם סוכרת מסוג 1 (JAMA Netw Open)

    השימוש במד סוכר רציף (Continuous Glucose Monitoring, או CGM) מלווה בסיכון מופחת לרטינופתיה סוכרתית ורטינופתיה סוכרתית פרוליפרטיבית במבוגרים עם סוכרת מסוג 1, כך עולה מתוצאות מחקר עוקבה רטרוספקטיבי שפורסמו בכתב העת JAMA Network Open. במסגרת המחקר בחנו החוקרים את הרשומות הרפואיות הממוחשבות של מבוגרים עם סוכרת מסוג 1 אשר טופלו בין השנים 2013 ו-2021. הם […]

  • יתרונות דחיית ניתוח לתיקון בקע מפשעתי בפגים (JAMA)

    יתרונות דחיית ניתוח לתיקון בקע מפשעתי בפגים (JAMA)

    במאמר שפורסם בכתב העת JAMA מדווחים חוקרים על תוצאות מחקר חדש, מהן עולה כי בפגים עם בקע מפשעתי, השלמת תיקון בקרע לאחר השחרור מיחידת טיפול נמרץ ביילודים הובילה לשיעור נמוך יותר של אירועים חריגים, בהשוואה לפרוצדורות שבוצעו לפני השחרור מבית החולים. ד"ר ברזילי, עורך מדור נאונטולוגיה מוסיף מהערותיו.

  • חיסון אימהי כנגד RSV המבוסס על Perfusion F Protein מלווה בסיכון מוגבר ללידה מוקדמת (NEJM)

    חיסון אימהי כנגד RSV המבוסס על Perfusion F Protein מלווה בסיכון מוגבר ללידה מוקדמת (NEJM)

    במאמר שפורסם בכתב העת New England Journal of Medicine מדווחים חוקרים על תוצאות מחקר חדש בו הגיוס למחקר בשלב מוקדם בשל סוגיות הנוגעות לבטיחות ההתערבות, כאשר חיסון אימהי כנגד RSV המבוסס על Perfusion F Protein אמנם הפחית סיכון לסיבוכים משנית למחלה בדרכי נשימה תחתונות על-רקע RSV, אך לווה בעליה בסיכון ללידה מוקדמת. ד”ר ברנרד ברזילי, עורך מדור ניאונטולוגיה, משתף את המאמר ומוסיף מהערותיו

  • עדויות חדשות תומכות בבטיחות טיפות עיניים של מולקולה קטנה לטיפול במחלות כלי דם של הרשתית (מתוך הודעת חברת Exonate)

    עדויות חדשות תומכות בבטיחות טיפות עיניים של מולקולה קטנה לטיפול במחלות כלי דם של הרשתית (מתוך הודעת חברת Exonate)

    חברת Exonate הודיעה על תוצאות מוצלחות במחקר בשלב 1b/2 להערכת בטיחות וסבילות טיפול ב-EXN407, מולקולה קטנה לטיפול מקומי במחלות כלי דם של הרשתית, דוגמת רטינופתיה סוכרתית ובצקת מקולארית סוכרתית. המומחים מסבירים כי EXN407 הינה מולקולה קטנה המעכבת את Serine-Arginine Protein Kinase-1, הניתנת בצורת טיפות עיניים פעמיים ביו ומכוונת באופן סלקטיבי לאיזופורמים של VEGF העשויים להוביל […]

  • ניוון מקולרי גילי (JAMA, CME)

    ניוון מקולרי גילי (JAMA, CME)

    מחלת ניוון מקולרי גילי (Age Related Macular Degeneration, AMD) היא מחלה של הרשתית, המשפיעה בהדרגה על המקולה, האזור המרכזי ברשתית האחראי על חדות הראייה. ההשלכות של ניוון מקולרי גילי מתקדם כוללות ליקוי ראייה חמור, המשפיע באופן משמעותי על פעילויות יומיומיות כגון קריאה וזיהוי פרצופים. הסקירה מתוך ה-JAMA עוסקת באפידימיולגיה, פתופיזיולוגיה, האבחון והטיפול במחלה.

הנך גולש/ת באתר כאורח/ת.

במידה והנך מנוי את/ה מוזמן/ת לבצע כניסה מזוהה וליהנות מגישה לכל התכנים המיועדים למנויים
להמשך גלישה כאורח סגור חלון זה